פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      60 השנים הקלות

      חלום של מהנדס כשרוני רב פעלים שהמציא כל פעם מחדש את מכונית המירוץ, הפך ליצרנית נחשקת. 60 שנים ללוטוס

      קולין צ'פמן הקים את לוטוס רק ב-1952. כך שמבחינה היסטורית החברה עצמה רק בת 56. אך משום שבעלות החברה כיום נמצאת בידי פרוטון המלזית אשר רכשה אותה מאיש העסקים האיטלקי רומנו רטיולי ב-1996, הוחלט כי החגיגות תחלנה במקביל להצגת האוורה. ובכלל, מחווה למכונית אוסטין 7 שתכונה לוטוס בהמשך.

      במונחי אישיות, צ'פמן הוא תוצר ישיר של עולם ההנדסה. את לימודיו סיים באוניברסיטת לונדון ב-1953, כשנה לאחר הקמת החברה. ב-1954, 'לוטוס הנדסה', פוצלה לשתי חברות וצ'פמן הקים את חטיבת המירוץ שהפכה ל'קבוצת לוטוס'.

      התחלה צנועה

      כמו כל התחלה צנועה, לא ניתן לסקור את האדם ללא התחלתו המוטורית קטנת הממדים, כפי שכל פיוניר הנושא בגאווה דגם כזה או אחר (בחלק מהמקרים גם יצרן גדול) בונה את דרכו אל הגשמת חזונו המוטורי. צ'פמן רכש ב-1947 מכונית אוסטין 7 שהיתה מאוד שכיחה באותם ימים, בעיקר לנוכח הוורסטיליות והעיצוב המעט פחות משמים משאר דגמי החברות המתחרות דוגמת עיצוביו של פורד. עם המכונית התחרה צ'אפמן בדרכים צדדיות, אך חש בקרביו שאת יכולותיו המוטוריות ראוי לשחר לטרף על מסלולי המירוץ.

      ב-1948, כאשר השתתף רשמית במירוצים מקומיים, האוסטין 7 שודרגה וזכתה במספר אירועים שבצידם פרס כספי שהוביל לפיתוח הלוטוס 2. כך, מדיי שנה תוך צבירת מאגר ידע וממון, חל פיתוח של דגם נוסף תוצרת לוטוס, עד 1957 בה הוצגה הלוטוס 7 המהפכנית אשר דחפה את נתוני המכירות והשפיעה בצורה משמעותית על הצלחותיה בתחרויות שונות.

      קל משקל

      צ'פמן יישם רעיון פשוט ומוצלח של משקל קל ומנוע מרכזי. הצלחותיו הובילו אותו אל סבב הפורמולה 1, שם לצד מתחרות בינלאומיות כמו פרארי ומזראטי, הלוטוס שינתה את ההיסטוריה תוך השפלת יריבותיה עתירי האמצעים והכיסים העמוקים. ההישג המשמעותי הראשון, הושג רק ב-1962, עם גיוסו של ג'ים קלארק לקבוצת לוטוס. באותה שנה זכה קלארק בשבעה מירוצים מתוך עשרה בעזרת הלוטוס 25, והוביל את הקבוצה לזכייה באליפות הנהגים והיצרנים, הישג עליו חזר חלקית ב-1965 (ללא תואר היצרנים).

      מלבד היותו פיגורה השפעתית בעולם המוטורי, עסקים וודאי שלא היו זרים לצ'פמן. אביו היה פובליציסט ידוע, והגנים העסקניים חדרו לעצמותיו. יש שאפילו משייכים לו את האבולוציה הכלכלית אשר הפיחה חיים מחודשים בפורמולה 1 בשנות ה-60. יתר על כן, נגיעותיו תרמו לעסקאות של קבוצות שונות ביניהן פורד, שפיתחה מנועים בשיתוף חברת קוסוורת'.

      על שמו

      אך יותר מכל שמו של האיש, האגדה, מונח בפנתיאון כממציא שפיתוחיו סללו טכנולוגיות רבות בעולם הרכב של ימינו, ממכוניות מירוץ ועד לרכבים הסטנדרטים השכיחים. אם נביט במערך המתלים כיום, או במפרט הטכני, קשה למצוא מכונית שאיננה עושה שימוש בזרועות מקפרסון מלפנים. זהו מערך זהה לחלוטין המבוסס על המתלה של צ'פמן עבור הציר האחורי של הרכב, אשר נושא את שמו.

      כמו כן, הציג צ'פמן במקביל את השלדה האחודה, שכמובן הקצתה את האפשרות להרכבת מתלי מקפרסון מלפנים, וצ''פמן מאחור. במשך שנות פעילותו, תרם בעיקר לפיתוחים שונים בעולם המירוצים. הצמדת כנפיים אחוריות, שינויים מבניים באווירודינמיות אשר הובילו להפחתת התנגדות הרוח, העלאת מהירות המכוניות, ועוד שדרוגים בתחומי הפיברגלאס והבטיחות.

      קיצו המפתיע, תוצאה של התקף לב ב-1982, היה סמוך לגילוי המצער שהיה לו יד בדבר פיתוחה של מכונית הדלוריאן הזכורה מסרטי 'חזרה לעתיד'. סכסוך כלכלי, הלוואות לא מאושרות ולא מעט בכירים בהנהלת דה-לוריאן הואשמו בכמה סעיפי מרמה. יש המניחים כי אם צ'פמן היה בחיים, היה נחקר אף הוא במשפט שנערך ב-1992. למרות זאת, בתודעת העולם, יזכר תמיד כמנוף מוטורי בקנה מידה בלתי מדיד, אשר מונצח בכל שניה חולפת, בכל יצרן, בכל מכונית, ובכל מקום בו השם לוטוס מוזכר.

      מרגישים בבית

      לוטוס עברה למפעל יעודי רק ב-1959, שם הוחלט על הרחבת משטח העבודה ומעבר לייצור השגרתי. ב-1966, הוקם מסלול ניסויים עבור מכוניותיה בשדה נטוש במזרח בריטניה שהיה בשימוש חיל האוויר הבריטי. מרבית האמצעים הפיננסים מוקדו באסטרטגיה שיווקית שנשענה ברובה על הצלחות במירוצים. את הישגיה הרבים במשך השנים, אספה ככל שהזמן נע קדימה ועד לשנת 1982, עת מותו של מייסדה, נחשבה לשם השכיח ביותר והמרתיע (למעט פרארי) בעולם הפורמולה 1.

      4 שנים מאוחר יותר, ב-1986, רכשה ג'נרל מוטורס את לוטוס והחזיקה בה כ-7 שנים, עד אשר נרכשה על ידי חברת ACBN מלוקסמבורג, שבין נכסיה הרבים היתה גם בוגאטי. ראש החברה היה איש עסקים איטלקי, רטיולי שמו, שכמו מרבית עסקיו השתעשע עם המותג עד אשר פרוטון המלאזית השתלטה על מרבית מניותיה וב-1996 גזלה את המושכות מידיו.

      מעבר לפרוגרסיה בין כתלי החברה, לוטוס השתכללה לכדי גוף מייעץ ומיישם עבור לא מעט יצרניות. פיתוחיה הרבים, כולל החדרת מנועי 4 צילינדרים סדרתיים לשימוש אופל וסאאב, הפכו לחלק בלתי נפרד ממכוניותיה של ג'נרל מוטורס. יש הסבורים כי אלמלא לוטוס היתה חלק מכך, כל מסע הקניות של ג'נרל מוטורס היה משתנה וסביר להניח שמצבה הרעוע כיום היה מתדרדר עוד יותר. היבלעות בתוך תאגיד ענק, יכול היה להכחיד את ייחודה ועצמאותה של לוטוס ומסיבה זו יתכן והמהלך של פרוטון הוא שמאפשר לה לשמור על צביונה ועל האוטונומיה הנדרשת לראשיה.

      לוטוס מובילה

      הרבה לפני שהשם מקלארן היה נהוג בפי חובבי מירוצי המכוניות מבריטניה, לוטוס הייתה השם הלוהט ביותר בפורמולה 1. היא גרפה 79 נצחונות בסבב זה עד 1994, ונהגיה נחשבים עד היום לטובים ביותר בעולם, ודאי שלמשפיעים שבהם. הנצחון הראשון של החברה הגיע ב-1960, עם סטרלינג מוס. הרקע למירוץ היה המסלול במונטה קרלו, והלוטוס 18 בה נהג הפגינה את כישוריה תוך שראשי הקבוצות האחרות מפשפשים בבינתם למציאת פתרון מניעתי להצלחותיה העתידיות שנראו בלתי-נמנעות.

      העתיד, לא איחר לבוא, וב-1963 כאמור, זכה ג'ים קלארק עם הלוטוס 25 האלמותית באליפות הנהגים והיצרנים. מותו הטרגי ב-1968, הביא לכך שהצלת העונה כולה הוטלה על נהג המשנה גרהאם היל. בתום העונה, שוב הוכתרה לוטוס כאלופה, והיל כנהג הראוי להוביל.

      לוטוס המשיכה להתחרות בסבב שנים לאחר מותו של צ'פמן, אך העומס הכלכלי הנובע מחוסר הצלחה עקבי הביא לבעיות בנושא אמינותן הטכנית של המכוניות. גם איירטון סנה אשר היה רק בתחילת דרכו באמצע שנות ה-80, ונהג עבורה בין 1985 ל-1987, השיג רק שני נצחונות בשנתיים, יחד עם 17 הופעות על הפודיום.

      1994 הייתה השנה האחרונה בה הופיעה בפורמולה 1, אך השובל ההיסטורי הושאר גם על שולחנות המתחרות השונות. לוטוס אחראית כמעט לכל השינויים האווירודינמיים שפרצו את מחסום המהירות, והביאו לזינוקים חדים ברמות הביצועים. שילוב השלדה האחודה לה זרועות מתלה המחוברות למרכב, יחד עם אינטגרציות כנפיים והסטות הרדיאטורים לצד המרכב, הובילו את כל התעשייה קדימה בצעדי ענק.

      לוטוס – מכאן הכל התחיל

      לוטוס 1 (אוסטין 7): מכוניתו הראשונה של צ'פמן בהיותו סטודנט ב-1948. שימשה אותו לצורכי מירוצים ועברה שינויים כמו השלת משקל על ידי החלפת המרכב לאלומיניום, כיול המתלה האחורי בכדי להעניק לה אחיזה טובה יותר, ותוספת של עוד כמה סוסים ממנוע ה-750 סמ"ק.

      לוטוס 7: החשובות, יש האומרים מכולן, שיוצרה על ידי לוטוס בין 1957 ל-1972. הרודסטר שילבה ביצועים נדירים ממשקל קליל, מנוע מרכזי, והנעה אחורית. עיצובה הקלאסי נחשב עד היום למוצלחים ביותר של המאה הקודמת, וכיום קייטרהאם ממשיכה בייצורה תחת השם סופר 7.

      ההצלחה באה העיקר ממסלולי המירוצים

      לוטוס 18: המכונית הראשונה בעלת מנוע מרכזי בנפח 2.5 ל', אשר השתתפה בשלוש קטגוריות של פורמולה במקביל. נצחונה הראשון במונטה קרלו ב-1960, הושג על ידי סטרלינג מוס אשר בסיום העונה זכה עימה גם בגרנד פרי האמריקני.

      לוטוס 25: מכונית המירוץ של השנים 1962 ועד 1965. הראשונה בעולם אשר השתמשה במרכב המונוקוק, והביאה לג'ים קלארק 2 אליפויות עולם בסבב הפורמולה 1.

      לוטוס 72: עבור עונת המירוצים של 1970, צ'פמן תכנן מכונית חדשה לחלוטין. עיצובה המושחז, יחד עם בסיס השינויים השלדתיים, מיצבו אותה כמכונית מהעתיד אשר הקדימה את זמנה. שתי אליפויות נהגים ושלושה יצרנים השיגה בכהונתה, כשנהגיה באותם שנים היו רוני פיטרסון, אמרסון פיטיפלדי, ג'קי איקס, ויוהן רינדט.

      לוטוס 79: ב-1978 נחשבה למדוברת ולמשמעותית ביותר אי פעם עבור סבב הפורמולה 1, ובפרט עבור לוטוס. מנוע המכונית היה מתוצרת קוסוורת', והסטות המשקל, שינויי זווית המתלים והכנף התחתונה הביאו להתקדמות כבירה בתחום. היתה הראשונה להשתמש בתעלות רוח ובציוד ממחושב למיקסום יכולותיה.

      לוטוס 88: ב-1981, יחד עם המקלארן MP4 הייתה חלוצת השימוש בכמויות נכבדות של קארבון סביב תא הנהג והמרכב.

      לוטוס 99: איירטון סנה לקח את ה-99 לשני נצחונות בלבד ב-1987, האחרונים של לוטוס. מנוע המכונית, טורבו 1.5 ל', נלקח מרנו. ה-99 היתה הראשונה עם מתלים מתכווננים אלקטרונית.

      לוטוס 109: מכונית הפורמולה 1 האחרונה של לוטוס, אשר גדעה את הופעתה ב-1994 סופית. נהגה היה ג'וני הרברט ומיעוט האמצעים הכלכליים הביאו לפרישתה מהמירוצים.

      מכוניות ספורט גם לכביש

      לוטוס אליט: הבסיס למכוניות לוטוס המודרניות, לפחות בכל הקשור לעיצובן. יוצרה בין השנים 1957 ל-1963. משקלה הכולל היה בסך הכול 500 ק"ג, והמנוע בנפח 1.2 ל' לו שודכה תיבת 4 הילוכים ידנית, מיתג אותה כמכונית ספורט קלה ומהנה. האליט 2 אשר יוצרה בין 1974 ל-1982, היתה גדולה יותר, אך שמרה על אופייה הספורטיבי.

      לוטוס אלאן: שתי גרסאות היו לרודסטרית של לוטוס, כשכל אחת מילאה עשורים נפרדים. לראשונה, שהוצגה ב-1962, וב-1963 הוצגה גרסה סגורה. שנתיים מאוחר יותר, נוספו לה שני מושבים ובסיס הגלגלים גדל משמעותית. ב-1990, חזרה האלאן בגרסתה המודרנית, או בשמה הטכני M100, והשתמשה במנוע טורבו בנזין תוצרת איסוזו. מיתוגה היה כנגד הכוח העולה מהמזרח, להלן MX5, אך בעוכריה היו הנעה קדמית ומחיר גבוה.

      לוטוס אירופה: מכונית ה-GT קופה הראשונה של החברה, אשר התבססה בעיקרה על הלוטוס אלאן. שני מנועים בנפח 1.5 ו-1.6 ל', הראשון אגב תוצרת רנו, התמקמו להם באחורי המכונית. שלדת הפלדה עטוית הפיברגלאס הקנתה לה איכויות נהיגה מרתקות והיו שכינו אותה פרומולה 1 לכביש הציבורי. אחרי 9,300 יחידות, ייצורה הופסק ב-1975.

      על טהרת נוסחת המשקל לכ"ס

      לוטוס אספריט: מחליפת האירופה שעוצבה על ידי איטלדיזיין, ערכה את הופעתה הראשונה ב-1975 בפריז. באותם ימים, מכוניות 'על' דוגמת למבורגיני קונטאש כבר הסתובבו תקופה, ולוטוס רצתה קלף קלאסי מנצח משלה שיחבור לאמוציות של לקוחותיה. אספריט הוצעה בלא פחות מתשע גרסאות ב-29 שנות קיומה, כשרק בתחילת שנות ה-80 נוסף מגדש טורבו למנועי 2.2 ל'. זכורה מכל היא הופעתה בסרט 'המרגל שאהב אותי' מסדרת ג'יימס בונד, שם בלחיצת כפתור הפכה לצוללת מחומשת.

      לוטוס אקסל: בשיתוף עם טויוטה, אשר החלה לעבוד באותה תקופה על הסופרה, לוטוס ייצרה את האקסל במשך 10 שנים בין 1982 ל-1992. לאקסל מנוע קדמי בשילוב הנעה אחורית. לוטוס הצהירה לאחרונה שתייצר לה מחליפה עתידית ב-2010.

      לוטוס קארלטון (104): מכונית הסאלון של אופל, אשר בחלקים אחרים באירופה כונתה אומגה, שודרגה על ידי לוטוס במיטב המסורת האופיינית ושיגרה אותה אל מעמד היסטורי באספקט הביצועי. הנתונים? 377 כ"ס ממנוע בנפח 3.6 ל', מהירות מרבית 280 קמ"ש ותאוצה ל-100 בפחות מ-5 שניות. הקארלטון נכחדה לה אי שם ב-1993.

      לוטוס של היום

      לוטוס 111 (אליז): הרודסטרית של לוטוס הופיעה לראשונה ב-1994. עיצובה החדשני ופיתוחי לוטוס בתחומי השלדה והמתלים, הכתירו אותה במשך השנים למהנה ביותר בקבוצתה. מקור השם אליז נלקח מביתו של רטיולי, אלייזה.

      לוטוס אליז GT1: בעבר השתמשה לוטוס באספריט GT עבור קטגוריה זו, אך עם הקמת קטגורית ה GT1 ב-1997 על ידי ה-FIA, נכנסה האליז Type 115 לשימוש.

      לוטוס אקסיג': בשנת 2000, האליז קיבלה עוד קצת משקל בדמות גג קשיח ולמעשה, למעט שימוש במנוע טויוטה קטן יותר ופחות עוצמתי, זוהי אותה מכונית. ב-2005, מנוע טורבו בעל 243 כ"ס הוכנס לחרטומה של האקסיג' וכהומאז' קצר לצבעי מכוניות המירוץ של לוטוס, הוצעה בשני גוונים – ירוק וצהוב.

      לוטוס אירופה S: ב-2006 שיווקה לוטוס מחדש את האירופה הוותיקה, הפעם במעטה מודרני עם כל השכלולים והיכולות ההנדסיות שלה. פחות מטון משקלה ו-200 כ"ס מוגדשים מבלוק תוצרת GM תחת מכסה המנוע, ליטשו את ישבני הנהג והנוסע. לצד האליז, הציעה האירופה מכונית מעט יותר שלווה ופרקטית, אך היו שחשו כי היא לא ממש GT אמיתית אלא משהו באמצע שנופל בין הכסאות.

      לוטוס של מחר

      לוטוס אוורה: החדשה מכולן אשר הוצגה ביולי 2008 ובישרה את אות פתיחת חגיגות ה-60. בתחילה היה שם הפרויקט איגל, אך בעת הצגתה נחשף גם השם החדש. דגם זה, לו סידור ישיבה של 2+2, הוא הראשון מתכנית על בת 5 שנים של החברה, המיועדת לחדש ולרענן את כל הקו הנוכחי. גם כאן, טויוטה אחראית על יחידת הכוח לה נפח של 3.6 ל' ו-280 כ"ס. האוורה תחל את שיווקה המסחרי בקיץ 2009.