סוזוקי היאבוסה במבחן

צילום ועריכת וידאו: זוהר ראובני


200 כ"ס הם אולי לא נתון מרשים בשביל מכונית ספורט, אבל כשמדובר בכלי כמו ה'היאבוסה', זה מספיק בשביל לגרום לנו לשכוח את אוצר המילים ולמלמל בכל עצירה עיצורים גרוניים בלבד. אבל נראה לי שאני קצת מקדים את המאוחר. בואו נחזור טיפה אחורה. עשר שנים אחורה למען הדיוק.

ב-99', הציגה חברת סוזוקי את ה'היאבוסה' המקורי. פרוש השם ביפנית הינה 'בז טורף', ומי מכם שתוהה על משמעותו, יכול להיות רגוע - הוא אינו מקרי. האגדה מספרת, כי באותה התקופה, עת המרוץ בין היצרניות השונות להשגת הכלי שיהיה זכאי לתואר 'המהיר ביותר' הייתה בשיאה. המחזיקה בגביע הנכסף דאז הייתה הונדה עם 'בלק בירד' 1000.

משחיפשה חברת סוזוקי שם ל-GSX1300R, לאחר שידעה כי הוא עומד לקטוף את התואר המדובר מאותה 'ציפור שחורה' של הונדה, הועלתה ההצעה להשתמש ב'היאבוסה', שחלק מהדיאטה שלו היא בדיוק אותו ציפור כהת נוצה הנקראת בעברית 'שחרור'. הנה למדנו עוד משהו.

ה'בוסה' החזיק בתואר 'האופנוע המהיר ביותר' תקופה לא ממש מבוטלת, עד שקמה לו הקונקורנציה מכיוונה של קאוואסאקי. אבל כבר לקראת תחילת שנות ה-90', החליטו היצרנים כי אופנועים שנוסעים מהר כל כך, עשויים ליצור תדמית שלילית לענף, והוחלט כי כל הכלים יוגבלו בצורה מכוונת, כך שלא יחצו את קו ה-300 קמ"ש.

אגב, זו אחת הסיבות שכל מכווני המהירות בהם מצוידים הכלים הספורטיביים, אינם מסוגלים להראות את המהירות הנ"ל בתצוגה. על השעונים האנלוגיים לא תמצאו את הספרות הללו וגם בשעונים הדיגיטאליים בהם מצוידים הכלים החדישים יותר, הספרות יתקבעו על 299 ולא יצפינו מכך.

ה'בוסה' החדש זוכה למספר שינויים ביחס לדגם הקודם, כשהדגש הוא לעשות אותו יותר חזק, יותר מהיר, אבל חשוב מכך - לא סתם לייצר מפלצת שנוסעת מהר בקו ישר אלא לשפר את התנהגות הכביש שלו. ל'בוסה' מנוע בנפח 1,340 סמ"ק עם מהלך של 65 מ"מ וקוטר בוכנה של 81 מ"מ. הוא מצויד ביחס דחיסה של 12.5:1, ונהנה כמובן ממערכת הזרקת דלק - ואפילו מאחת הטובות בהן נתקלנו. המעברים מגז סגור לפתוח מתבצעים בחלקות אלגנטית, שהיא לא פחות מתענוג לביצוע. ההספק עומד על כ-200 כ"ס, והמומנט על 15.5 קג"מ (!).

המתלים בכלי החדש עברו שדרוג רציני, ושני הצדדים מציעים את כל הכיוונים האפשריים. הצמיגים מגיעים במידות 120/70-17 מלפנים, ו-190/50-17 מאחור, ולמרות שאלו בהם היה נעול אופנוע המבחן היו משני יצרנים שונים, התגברנו.

מערכת נוספת אשר זכתה לשדרוג בדגם זה הייתה מערכת הבלימה. מלפנים תמצאו דיסק כפול במידה 310 מ"מ עם קאליפרים חדשים כשבכל אחד 4 בוכנות, ומאחור יש דיסק יחיד בקוטר 260 מ"מ עם בוכנה אחת בלבד בקאליפר. נגלה לכם כבר עכשיו שאחת הביקורות הקשות על הדגם הקודם הייתה נעוצה בעובדה שהוא אמנם נסע מאוד מהר, אבל לא ממש עצר.

המערכת החדשה מספקת עצמת בלימה מעולה, אך עם דפקט אחד שלא אהבנו. מנוף הבלם הקדמי דורש לחיצה חזקה למדי בכדי לייצר עצמת בלימה הולמת. אצבע אחת על ההדק לא ממש תספיק, אבל שתי אצבעות יעשו את העבודה היטב.

משקל הכלי עומד על 220 ק"ג, שעל פניו הופכים אותו לשמן בכ-20 ק"ג בלבד מאופנועי הליטר הספורטיביים, אבל התחושה הראשונית היא שמדובר ביותר. יש חשש סביר שמידותיו הממש לא מבוטלות אשר עומדות על אורך כללי של 219 ס"מ, בסיס גלגלים בן 148.5 ס"מ, רוחב של 73.5 ס"מ וגובה של 116.5 ס"מ, הן שתורמות לתחושה זו. המושב אינו מאיים, ומתנשא לגובה של 80.5 ס"מ מעל הקרקע (והוא נוח לאללה). רוחבו של מכל הדלק המכתיב פתיחה של כמה אצבעות טובות, תורם גם הוא לתחושת השמנמנות של הכלי.

ההיאבוסה לא נראה כמו אופנוע ספורט רגיל, אבל אי אפשר באמת להתבלבל כשמסתכלים עליו - כל פרט בו תוכנן היטב בכדי לאפשר לו להיות מה שהוא - וזה מאוד, מאוד מהיר. אם אתם לא מתחברים למראה הרחב שלו, עם צמד האגזוזים השמנים והנמוכים, והשילוב של המאותתים בתוך הפרינג שתפקידו להוריד את מקדם הגרר (אפילו שהוא קצת נראה כמו סוללת טילי חץ קטנה), אתם בבעיה. אנחנו דווקא אהבנו את המראה הבולבוסי משהו, ואפילו את כיסוי המושב האחורי שקצת מזכיר לנו כובע של דרסדס, הצלחנו לחבב. אבל מספיק עם השטויות, הגיע הזמן להתחיל לרכב עליו.

אחד הדברים החשובים שעמדו מול עיני המתכננים של הבוסה הזה, הייתה התנהגות הכביש שלו. אולי 10 שנים אחורה, התפקיד העיקרי שלו היה לגנוב את התואר של הכלי המהיר ביותר, ולאף אחד לא ממש היה אכפת איך הוא יתנהג כשהוא על הצד. היום המצב שונה. היות ואין יותר משמעות ל'הכי מהיר', העדיפו להקפיד על כלי שלא יהיה סתם חזק, אלא גם יהיה מהנה לרכיבה וישמור על התנהגות נאותה. אמרו, עשו, וזה בהחלט גם מה שקיבלו.

בתור התחלה, נגלה לכם כבר עכשיו שמי שמתכנן לרכב הרבה עם ה'בוסה' בתוך העיר, יגלה כי זה פחות נורא ממה שזה נראה. הכלי אמנם לא צפוי להיות רכב השליחים האולטימטיבי, אבל מהרגע שנכנסתם לעיר ועד שיצאתם ממנה שוב, הוא לא ימרר לכם את החיים יותר מדי. מה שכן, 'דונט פוש איט'. בכל זאת יש שם נפח של אוטו קטן, הספק של אוטו גדול, ודרישה רצינית לאוורור.

אם תתעקשו להיתקע איתו ברמזורים, תגלו שהאופנוע לחלוטין הופך להיות סוג של שף, כשהמנה העיקרית היא - אתם. רוכב-חם-טרי-על-האש-היאבוסה-סטייל. הצעת הגשה - עם ביציים בצד. אבל מיותר לדבר על זה, כי לא לכך התכוון המשורר. אז יאללה החוצה.

תחושת המשקל והשמנמנות הויזואלית, נעלמות ברגע שמשחררים את הקלאץ'. הכידון מספיק רחב בשביל לאפשר הטיות יחסית 'זריזות' של הכלי מצד לצד, ובאופן מפתיע או שלא - הוא אשכרה נוח. אבל הדבר הראשון ששמים לב אליו, זה המנוע. וואוו... המנוע! כל פתיחה של המצערת, ולא משנה באיזה הילוך, באה לידי ביטוי בתאוצה אדירה לפנים.

בלוח המחוונים יש צג שמראה באיזה הילוך אתם, וטוב שכך. שכן גם כשאתם בהילוך שישי, התחושה הטבעית היא להמשיך לחפש את השביעי, השמיני, ועוד כמה הילוכים שלא ממש קיימים. אגב, בדומה לשאר הכלים במשפחת ה-GSX של השנים האחרונות, גם ההיאבוסה מצויד בשלוש מפות הצתה שונות שמאפשרות לשנות את התגובות של הכלי למצערת, ולשלוט על הדרך בה יורדים הסוסים לכביש.

בראש ובראשונה ההיאבוסה הוא אופנוע מהיר. הוא מתאים מאין כמוהו לתאוצות חזקות, כמו גם נסיעה ממושכת במהירויות בלתי הגיוניות בעליל. רוצים לשייט הלוך וחזור על כביש 6 במהירות שתכניס אתכם לכלא ובלי לגרום לגוף שלכם להתכווצויות שרירים כאילו חזרתם ממחנה אימונים של האולימפיאדה? זה הכלי בשבילכם.

גם על כבישים סופר מהירים שכוללים פניות מתמשכות וסוויפרים ארוכים, ההיאבוסה לא מאכזב. המנוע שלו כמו גם המתלים המשופרים בהחלט מאפשרים את זה. אני חייב להודות, שעד שלא ירדתי ממנו ב-4 לפנות בוקר אחרי שחזרתי מנסיעה ארוכה מהצפון, לא הייתי מנחש בעצמי עד כמה חדים הסיבובים של איילון יכולים להיות.

המתלים המשודרגים, לאחר התאמה אישית, עובדים נפלא. הם מספקים איכות חיים גבוהה מאוד באוכף, ובכל זאת שומרים את הכלי סופר יציב, גם כשהגששים חורצים את האספלט (זו לא באמת חכמה, היות ומרווח ההטיה הוא לא של אופנוע ספורט טהור). כשאתם רוכבים עליו במהירות נינוחה ונתקלים במפגע כזה או אחר על הכביש, אתם בהחלט עשויים למצוא את עצמכם שואלים: "על מה עליתי הרגע?! מכסה של בור ביוב, אבן גדולה, פיאט פונטו?", לא באמת משנה.

על כבישים טכניים המרובים בפניות, התחזית מתקדרת מעט וזה הגיוני. עם משקל של כ-220 ק"ג בסיס גלגלים ארוך ויכולת תיור משובחת, זה לא בדיוק הכלי האידיאלי לתקוף פניות הדוקות. אם תתעקשו, הוא יעשה את זה, אבל זה יהיה בחינניות מפוקפקת של מכונת פחיות אוטומטית על גלגלים.

לעומת זאת, אם יתחשק לכם לשים על המושב האחורי נוסע נוסף, להעמיס את הכלי עם מזוודות וציוד ולהגיע לאילת ברעננות ובפחות משלוש שעות - מזל טוב, מצאתם את הכלה האידיאלית.

ה'בוסה' יוצר לעצמו נישה חדשה. 'פוסט-סופר-ספורט' או 'מטא-סופר-ספורט' אם תעדיפו. הוא לא אופנוע תיור קלאסי, שכן היכולות הספורטיביות שלו הן סופר דומיננטיות, למרות העובדה שהוא אינו גובה מחיר משמעותי בנוחות התיור שהוא מציע.

הוא מתאים לרוכבים מנוסים, כאלו שמזמן גמרו להוכיח לעולם איזה 'תותחים' הם, אבל בהחלט מעוניינים לרכב בסטייל על כלי עתיר יכולת, שבגדול, יכול לעשות כמעט הכל. לפני הרכישה עצמה רצוי שיהיו להם 130,000 שקל בצד, לב מאוד-מאוד חזק, ולאנשי המכירות באבניר נמליץ לדרוש גם אישור מרופא המשפחה. מה שבטוח כזה.