כנפי זהב

צילום: אבי כהן, זוהר ראובני
עריכה: זוהר ראובני

עזבו אתכם מסדנאות עיצוב ומשמות מפורסמים של אמנים איטלקיים. אם אתם רוצים משהו שיסובב ראשים יותר טוב מעירוי של יגרמייסטר ישירות לווריד - לכו על גודל! ההונדה 'גולד-ווינג' שאותו אתם רואים בתמונות, הוא בערך במידות הסטנדרטיות של מקרר שלוש דלתות תעשייתי ובמהלך שהותנו במחיצת ההיפופוטם הסימפטי הזה, נתקלנו ביותר תופעות חריגות אצל הסובבים אותנו מאשר עם כל כלי דו גלגלי אחר.

אי אפשר היה להשאיר אותו לבד ליותר משתי דקות בלי לשוב אליו ולקבל את התחושה שחזרתם אחורה בזמן - כל הילדים בגן, ההורים שלהם והגננת עושים סביבו מעגל יומולדת, שרים ומוחאים לו כפיים. רק נשאר לחלק לכולם עוגות או שקיות הפתעה ולשים עליו זר פרחים. כל פעם מחדש הייתי צריך לנגב ממנו את טביעות הנעליים הקטנות, שאריות הגלידה, ולאפס מחדש את כל הכפתורים למצבם המקורי בשביל למנוע מצב בו אני מדליק את הכלי, והרדיו מתחיל לנגן על פול-ווליום באופן אוטומטי, כשארבעת המאותתים מהבהבים כאילו הם לקחו עבודה נוספת בתאורת דיסקוטקים.

ההונדה 'גולד-ווינג' שלפניכם נקרא גם GL1800, והוא אמנם לא ממש חדש, אבל פחות או יותר מאז תחילת העשור הנוכחי, הוא מיוצר בתצורת מנוע זו בלי שינויים ניכרים. פה ושם הוא מקבל שדרוג, אבל רק בתחום האבזור - קצת לפני אמצע העשור הוא קיבל מערכת ABS, מאוחר יותר התווספו לרשימת האבזור שלו כריות אוויר, ואת הדגמים האחרונים כבר אפשר לקבל גם עם מערכת GPS מובנה. כל אלו נכנסים לרשימת התוספות האפשרויות, בנוסף ל'אבזור הסטנדרטי' המגיע מבית עם דגם זה.

הכלי עצום הממדים הזה, תוכנן להיות מכונת תיור לגמיאת מרחקים. כשבוחנים את המצאי בתחום קטגורית אופנועי התיור, הגולד-ווינג נמצא בראש שרשרת המזון של אופנועים מסוגו, ואת זה, כנראה שאף אחד לא ייקח ממנו.

כמו שמרמז השם הקטלוגי, הוא מתהדר במנוע בעל 6 צילנדרים בנפח 1,832 סמ"ק. ממש ככה - אלף שמונה מאות שלושים ושתיים סמ"ק - לא טעות. המנוע שוכב בתצורת 'בוקסר', מייצר כמעט 117 כ"ס ב-5,500 סל"ד, ו-17 קג"מ ב-4,000 סל"ד.

אם זה עושה לכם אסוציאציות של מכונית משפחתית קטנה, אתם לא ממש טועים. גם נתון המשקל מתקרב לזה של מיני-מינור ישנה, עם מאסה עצמית של 399 ק"ג 'על הכביש' (363 ק"ג יבשים). על זה אפשר להעמיס 200 ק"ג נוספים בזיווד המקורי (והננעל מהשלט) אשר מגיעים עם הכלי והנה קבלתם משהו ששוקל 600 ק"ג לפני שהתיישבתם עליו. במונחים של אופנוע, זה פשוט המון – כמו שלושה אופנועי ספורט. מה שלחלוטין הופך אותו לכשיר מעין כמוהו למשחקי 'צ'יקן' של ראש בראש עם כלים מקבילים - טנקים, קומביינים, נושאות מטוסים או מגדלי עזריאלי. פשוט תאיצו מולם באלגנטיות, ואני רוצה לראות אותם לא מפנים את הדרך ביראת כבוד מהולה בפחד.

אז זהו, שעוד לא נוסעים לשום מקום. כשאתם מתיישבים על ה'גולד-ווינג' בפעם הראשונה, אפילו אם אתם בעלי תושייה מרובה ואף פעם לא הייתה לכם בעיה לכוון את השעון שעל המיקרוגל, כשזה מגיע לגולד-ווינג, אתם תרצו הסבר מפורט על כל כפתור שאתם רואים. ולא ממש חסרים כאלו. תסתכלו בתמונה - זה לא סתם גדול כמו ג'מבו, זה גם מגיע עם לוח המכוונים של אחד. אחרי המבט הראשון במגוון המתגים, הבנתי פתאום למה הוא מגיע עם 3 מזוודות מקוריות - פשוט לא היה שום מקום אחר לשים את ספרי ההדרכה לרוכב.

בנוסף לרדיו מקורי, יש שם גם בקרת שיוט, מתלה אחורי המתכוונן בצורה אלקטרונית, מתג כיוון לתאורה הקדמית, שליטה במערכת דיבור בין הקסדות, צג דיגיטאלי, מושבים עצומים ומפנקים עם אפשרות לחימום, ולמעשה, כל מה שאתם עשויים להזדקק לו בכדי להנעים את השהייה שלכם עליו כשאתם בדרכים.

בגלל המשקל הלא מובטל, ובשביל שלא תצטרכו להזמין גרר אם בטעות חניתם בעליה ואתם צריכים לדחוף אותו אחורה - הכלי מצויד בהילוך רוורס חשמלי. זה לא שאתם שמים את הרגליים על הרגליות ומתחילים לנסוע לאחור במהירות לא חוקית, אבל זה הרבה יותר נוח מאשר לנסות לדחוף את הכלי עם הרגליים, במידת הצורך, כמובן.

אחרי שעמדתם בהצלחה במבחן הסיום של הקורס; 'דע-את-הונדך-בשלוש-שעות-קצרות-של-הסברים-ומתגים', וממש מצאתם את מתג ההתנעה, אתם מוכנים להתחיל לרכב. כלומר, לפחות כך זה מרגיש, עד שמנסים להרים את האופנוע מהג'ק. להעביר את המשקל מרגלית הצד אל הגלגלים זו פעולה שקצת מזכירה את הליך ההתנתקות משרותי הכבלים או הלווין - זה נראה כמו משהו שאמור להיות שגרתי וקל, אבל בפועל איכשהו יוצא שזה כמעט בלתי אפשרי.

התחושה הראשונית שמתקבלת מה'גולד-ווינג', היא שמדובר בכלי סופר גדול, מגושם וכבד. בואו לא נשכח שיש לו אורך כללי של 263.5 ס"מ, כשבסיס הגלגלים לבד משתרע על 169 ס"מ. הרוחב הכללי הוא לא פחות מ-94.5 ס"מ, והגובה עומד על 145.5 ס"מ. המושב (74 ס"מ בלבד מהרצפה) נמוך מספיק בשביל לאפשר גם לרוכבים לא ממש גבוהים להגיע לקרקע עם כף רגל מלאה, וכמו שמתברר שנייה אחרי שהתחת מתמקם עליו - זה בהחלט חשוב.

גם כשהמזוודות ריקות מתוכן, המשקל העצמי עומד על 400 ק"ג "בלבד", וזה לא דומה לשום תחושה שהייתה לכם על שום אופנוע אחר. אם פספסתם אפילו טיפה בשמירה על שיווי המשקל, תגלו שזה לא מהותית שונה מאימון רגליים בחדר כושר.

הצמיגים רחבים יחסית, ומגיעים במידות מעט חריגות של 180/60-16 מאחור, ו-130/70-18 מלפנים. הם מספקים אחיזה מצוינת אשר משאירה הרבה רזרבות גם כשמרווח ההטיה נגמר מזמן. לעומת זאת, אם תנסו לעשות סיבוב פרסה צפוף (אותו מבצע הכלי בקלות) אבל תטעו בחלוקת המשקל ותצטרכו לתקן על ידי דחיפה עם הרגל... בואו נסכם שזו סוג של חוויה מפוקפקת.

בניגוד לתחושה הראשונית ולמרות הרוחב, האורך ואפילו המשקל, יש הרגשה כאילו כל המידות הבולבוסיות הללו מתפוגגות בשנייה שמשחררים את הקלאץ'. כל זמן שלא ממש ניסיתם להשתחל איתו בין מכוניות - ולא מעניין אותי מה יספרו לכם, 'כיף', זה לא! - אין שום זכר לאף אחד מהממדים המוזכרים לעיל.

בהעדר מילה מוצלחת יותר, אני אפילו מרשה לעצמי להגיד עליו - קליל. הכידון שלו רחב ומאפשר שליטה מצוינת בהיגוי. הוא נכנס להטיות בשמחה מרובה ואפילו החלפות כיוון מהירות משפשוף הגשש של רגלית ימין לשפשוף הגשש של רגלית שמאל מתבצעים ב... אממ... כן נו... חינניות. אמנם חינניות של קרנפה בהריון, אבל עדיין חינניות.

המתלים מתמודדים עם משקל הכלי בצורה מופלאה, ומצליחים לפנק את הרוכב באוכף ולבודד אותו כמעט מכל דבר. מלפנים תמצאו בולם טלסקופי בעובי 45 מ"מ עם מהלך של 140 מ"מ. הוא גם מצויד בטכנולוגית 'אנטי דייב' שבאופן לא ממש מפתיע, כשמה כן היא - אמורה למנוע 'צלילות' פתאומיות של החלק הקדמי.

מאחור מתחבא בולם יחיד בעל מהלך של 105 מ"מ, הכולל אפשרות כוונון אלקטרונית של עומס הקפיץ - בהתאם לכמות הציוד שאתם מתכננים להעמיס עליו. גם ניתן לכוון שני מצבים בסיסיים, לשמור אותם בזיכרון ולהחליף ביניהם בלחיצת כפתור.

כשאתם יושבים על נפח מנוע של מכונית סלון לא קטנה ומומנט של משאית לא גדולה, קצת קשה לדכא את הרצון לבדוק מה זה מסוגל לעשות. ואז, כשמסובבים בעדינות את ידית ימין, נחשפת עוד אחת מהפנינים של הכלי הזה - הוא פשוט חזק לאללה! שימו עליו ציוד, זרקו על המושב האחורי עוד נוסע, תקשרו מאחור את היכטה המשפחתית ואליה את הקרוואן, ויאללה אל המרחבים. כוח, לא יחסר לכם. הוא מצויד בחמישה הילוכים (ובתיבה שרחוקה מלעבוד בצורה חלקה), ואם ההילוך החמישי לא היה מצוין בחיווי של נורה בלוח המחוונים, לא הייתם מנחשים שאין טעם להחליף הילוכים יותר. הוא פשוט חזק, מכל מהירות, בכל הילוך.

מבחינת המהירות המרבית, אין למנוע בעיה למשוך את הכלי עמוק אל מחוזות הבלתי חוקי, אבל אני אגיד לכם כבר עכשיו שזה לחלוטין מיותר. זה לא כלי בשביל לכסות קילומטרים במהירות 200 קמ"ש או סביבתם. הוא יכול, אבל לא לכך הוא מתוכנן. ובכלל, קשה ליהנות מהרדיו במהירויות האלו.

בשביל להיכנס לראש של הגולד-ווינג בצורה המוצלחת ביותר, צריך להגיע רגועים, חמושים במוסיקה המועדפת עליכם (יש אפשרות להוסיף צ'ינגר, או נגן MP3), לכוון את בקרת השיוט למהירות המתאימה, ופשוט ליהנות מהדרך. מערכת ה'קרוז קונטרול' עובדת מצוין - ניתן לקבע את המהירות המועדפת בלחיצת כפתור, להרים אותה או להוריד אותה לפי הצורך, להאיץ לצורך עקיפה, ואז לחזור למהירות שנקבעה מראש וכו'. כל לחיצה על הבלם, או המצמד, תשחרר את הכלי מהרצון לשמור על המהירות שקבעתם לו. מי שנורא רצה לרכב תמיד בלי ידיים, אבל מעולם לא היה לו איפה ואיך לתרגל - יכול עכשיו להתחיל.

ההונדה הענק הזה הוא אחת ההפתעות והחוויות היותר מוצלחות שהיו לי עם אופנוע. כל זמן שלא תתעקשו לרכב איתו בתנועה צפופה או במהירויות נמוכות של השתחלות, זה הכלי עליו אתם רוצים להגיע ממקום למקום. יש לו סטייל, נוכחות, מנוע מעולה, מתלים נעימים, התנהגות כביש מפתיעה לטובה, בלמים מצוינים עם מערכת ABS (דיסק קדמי בקוטר 296 מ"מ עם 3 בוכנות בקליפר, ואחורי מאוורר בקוטר 316 מ"מ עם 3 בוכנות בקליפר), ויותר פינוקים אפשריים ממה שיכולים להציע לכם ב'יערות הכרמל'.

הבעיה העיקרית עם הגולד-ווינג, היא שקיים חשש סביר שתצטרכו לוותר על הדירה הישנה שלכם בשביל לרכוש אותו. 260,000 שקל. אז נכון שיעשו לכם כבוד בכל פעם שתגיעו למפגש עם מסילת רכבת, והמחסום יסתובב אוטומטית בשביל לסמן לקטר לעצור עד שתסיימו לחצות, אבל זה עדיין מלא כסף. קצת יותר מדי.