זרם של פעימות

מסתבר שאצלנו המוחות בורחים ובארצות אחרות, פשוט עוזרים לפתח ולעודד אותם. מה הפלא אם כן שאחרי שעות מרובות, ימים ולילות עם תמיכה אדירה ומסובסדת על ידי ספונסרים, הצליחה קבוצת יזמים צעירה, להעמיד למבחן ניסוי מוטורי המבוסס על שלדת גו-קארט שהושתל בה מנוע חשמלי. האמצעים אמנם לא היו ברוכים במיוחד ולכן נגזר עליהם להשתמש בחומרים זולים.

במקום סוללות ליתיום, הוכנסו שלוש בטריות 79AH כבדות משקל (25 קילו האחת) כשכוחן הכללי ניפק 36 וולט. המנוע החשמלי (DC) נלקח מחברת D&D מוטורס נטול כל שדה מגנטי, אך עם כוילים מוליכים וחיישן המדמה פעולת תיבת הילוכים אלקטרונית.

השליטה על הקארט נעשית דרך מערכת ממוחשבת. במקום להכיל את כל המערך המסורבל והקונבנציונאלי נחלת ימינו (צינורות, משאבות הידראוליות, מוט היגוי), הצוות הכניס לשימוש חיישן "drive by wire", לחסכון במקום ובמשקל. בכדי למדוד את כל האינפורמציה מתא המכונית, שולבו חיישנים טלמטרים הסורקים את פעולותיו של הקארט בזמן אמיתי ושולחים את כל המידע המתקבל אל המחשב של התלמידים. אומדן הנתונים, הביא להחלטה לשלב משהו בעל ערך פיתוחי ולכן, הושמה בקארט טכנולוגיית שימור המתועלת דרך כוח הבלימה או במילים אחרות- החיכוך משחרר פרץ עוצמתי אקראי בכוחו לאוויר. במקום לאבד אותו, הקארט משמרו ומנצל אותו בעת הצורך. למשל, כשנדרשת דחיפת כוח פתאומית, או זינוק מהמקום.

את הנתונים בקו הגמר, יש לקחת בפרופורציה ובסוג של הערצה קטנה יש לציין לנוכח ההישג המעניין תחת ידיהם של צעירי ארה"ב. 500 שעות עבודה, 6000 דולרים (דרך ספונסרים), ומסכת מבחנים, הגשימו לצעירים חלום מוטורי עם בשורה. את 160 הק"ג הכללים של הקארט (לא כולל נהג), דוחפים עשרה כ"ס, ומהירותו המירבית היא כ-60 קמ"ש (קארט מירוצים שתי פעימות למשל, מגיע למהירות מקסימלית של 140 קמ"ש).

בינתיים, דואגים המפתחים לאמוד את כוחו של הקארט (והטכנולוגיה) במבחנים רבים. ההצלחה של פרוייקט הגו-קארט המושתל (תחת הגבלות טכניות בעיקר), מסמן כי העתיד החשמלי, כנראה הרבה יותר סמוך ונגיש מכפי שנדמה לנו.