נראה שקל יותר ליצרניות או לסדנאות המקשטות, לעבוד על מכוניות מסחריות. כך זה היה עם הפיורינו, הברלינגו, הקאדי. יש משהו במבנה הבינוני שמקנה להם את היכולת לשחק עם העיצוב והחלל העצום בתא הנוסעים ולייצר ערבוב של צבע וחשק. רנו מיטיבה לעסוק בתחום זה, בפרט בסגמנט של המכוניות הקטנות או הסופר מיני. אין ספק שהטווינגו למשל, היא דוגמא טובה מאוד לכך. אך קיימות אין ספור דוגמאות לעיצובים הפורצים של היצרן הצרפתי.
הקנגו פוצלה לראשונה מאז הצגתה לשני דגמים, בתערוכת הרכב בפרנקפורט 2007. החברה הציגה את הקנגו במבנה קומפקטי עם קריצה עירונית ושימושיות מירבית . הקונספט ייצר עניין רב לנוכח מימדיו אך כעת החברה מוסיפה לסדרה זו גם את הקנגו Be-bop (מונח מעולם הג'אז) שמיועד לשובב האורבאני עם המשפחה הקטנה.
העיצוב החיצוני, זכה לכמה תוספות יחודייות עם חישוקים בקוטר 16 אינטש, פגושים מעוצבים ומעוגלים עם שילובי גוון כתום ואפור, שמשה הקדמית מוארכת המחדירה המון אור ותחושת חלל לתא הנוסעים וכן את הגג, מעטר חלון שמש קטן.
המימדים קוצצו מעט והקנגו הקומפקטי נמתח רק על 3.7 מ' לאורך אך רנו הצמיחה מעט את הגחון ב-20 מילימטרים, בכדי להעמיק את תחושת השליטה בסביבה העירונית. תא הנוסעים, לא חופן תוספות מעבר לאלו המוצעות בדגם הסטנדרטי אם כי אפשרויות הכניסה מגוונות מאוד. ניתן להכנס או מהדלת האחורית (קיים מרווח בין הכסאות), או דרך דלת הנוסע לו מושב מתקפל לחלוטין, או מדלת הנהג כמובן. קומקפטי, אבל פרקטי מאוד.
הבי-בופ מוצע עם שלושה מנועים, שניים מהם לוגמי סולר (טורבו-דיזל מסילה משותפת) בנפח 1.5 ל' DCI בהספקים הנעים בין 85 ל-105 כ"ס ואופציה למנוע בנזין 1.6 ל' 16 שסתומים והספק זהה, כשכל קשת המנועים מצויידת בתיבת הילוכים ידנית עם שישה יחסי העברה. גרסת הקומפקט עלולה להופיע בישראל אך הבי-בופ, כנראה יישאר רחוק מגבולותינו.
הקנגו מאלתר
2.10.2008 / 11:18