מעמד הקארבון בסכנה?

עולם הרכב עובר בשנים האחרונות מהפכים גדולים, כשחלק לא מבוטל מהם מגיע בעקבות המרדף אחר החסכון בדלק ואיכות הסביבה. מכוניות היברידיות וחשמליות כבר אינן בגדר רעיון עתידני, ומי שימשיך לשים אמונו במנועי בעירה יוכל למצוא מנועים חזקים ונקיים בעשרות אחוזים מבעבר. תחום נוסף עליו עמלים היצרנים, הוא הפחתת משקל המכונית כשלאחרונה דובר על שימוש בחומרים מרוכבים כמו קארבון גם במכוניות נוסעים סדרתיות ולא רק במכוניות 'על'. מה שמעכב את הביצוע, הוא כמובן המחיר הגבוה הנדרש עבור החומר המיוחד.

את הקארבון אנו מכירים בעיקר מעולם המירוצים, שם הוא מעניק פרט למשקלו הקליל גם תכונות אחרות. מדובר על חומר החזק פי כמה מפלדה, אשר תורם רבות גם בפן הבטיחותי. הקארבון האקזוטי אם כן, לא יגיע בקרוב למכוניות שלנו אך ייתכן וחומר אחר וטוב יותר כן יעשה זאת בהסתמך על ה'בולטימור סאן'.

החומר אשר קורא תיגר על הקארבון, הוא ה'באקיפייפר' (Buckypaper) אשר תודות לפיתוח של מעבדות אוניברסיטת פלורידה יכול להגיע לייצור המוני. חומר זה העשוי ממולקלות פחמן (בדומה לקארבון), שוקל כעשירית מפלדה וחוזקו גבוה פי 500. תכונות אלה, יחד עם נוספות, חוזות לו עתיד מבטיח בעולם הרכב והתעופה, כמו גם בתחומי אלקטרוניקה מסויימים.

גילוי המולקולות מהן עשוי הבאקיפייפר, היה עוד בשנות ה-90 והוא אף זיכה את מגליו בפרס נובל לכימיה ב-1996. מאוחר יותר, נמצאה הדרך לעצב את המולקולות ליריעות הניתנות באמצעות תהליכים כימיים להפוך לחומר קשיח. מדובר כמובן בתהליך יקר אשר מרחיק את החומר משימוש המוני אולם כאמור, נראה כי כעת ישנו פתרון ולו גם חלקי לבעייה. אגב, לדברי ראש מחלקת המחקר בן וואנג, גרם אחד מחומר זה מספיק לייצור יריעה המכסה שליש משיטחו של מגרש כדורגל.

אולם, עדיין ישנו צורך בתהליך פיתוח ארוך ומורכב בדרך להפוך את הבאקיפייפר למקובל בכל בית כשוואנג מדבר על תקופה של חמש שנים. אלא שבדומה לקארבון, נראה כי מדובר על תהליך יקר שירחיק את החומר, לפחות בשנות חייו הראשונות, משימושים "עממיים". ואת החסכון בדלק, נמשיך לקבל בינתיים מתחומים טכנולוגיים אחרים.