פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסע בירדן: בית בטבע

      איך אפשר לשרוד במדבר בתנאים של מלון חמישה כוכבים, רק ללא המלון? יצאנו לערבות ירדן עם קמפרים כדי לבדוק

      אלומות האור שבקעו מלהבות המדורה ריקדו על דפנות המצוקים, העניקו לגוון הכתמתם של הסלע איפור מוזהב שהבליט את קפלי השעווה שיצרו איתני הטבע במשך אלפי שנים. צליל הגזעים המתבקעים במדורה נגדע לעיתים בצהלות צחוק מתגלגל חסר שליטה; שילוב של עייפות, אלכוהול וחופש חסר גבולות הרחק מפקקי תנועה מעיקים, ילדים תובעניים ועבודה מלחיצה. תמונה מושלמת של שיירת רכבי שטח מאובקים מוארים באור ירח, ג'יפאים סתורי שיער (למי שעוד נשאר) ומרחבים פתוחים שנפגשים הרחק באופק עם שמיכת כוכבים בוהקת בעוצמה.

      ריח העשן שאפף את החבורה נפרץ על ידי ניחוח מוכר ומתקתק. יתכן שארזתי את אישתי ושכחתי? לא. זה ג'וי שהתיישב לידי כולו ניחוחות סבון ושמפו. אחד אחרי השני התגודדו חברי המסע סביב המדורה מריחים כמו משתלה באביב, מלטפים כרס נפוחה ממעדני גורמה ולוגמים בירה קרה כקרח, שהשתמרה היטב במקררים של גרינגראס שלושה ימים במדבר הלוהט. הפרדוקס בין הטבע הפראי והמרוחק לבין תנאי המחייה המפנקים להם זכינו נבע מהחימוש הסודי בו הצטיידנו – נגררי 'איזי קאמפ'. נגרר הכל-כלול שנולד כאן בישראל מתוך אמביציה ותשוקה של איש אחד.

      באוסטרליה וארה"ב זו דרך חיים, מעמיסים מכל הבא ליד לנגרר מזווד היטב, רותמים לרנגלר קצרצר או לנד קרוזר מגודל ויוצאים לטייל במשך מספר ימים סביב אגם נידח או ב'בוש' המרוחק. הטיילים הכבדים מרחיקים לכת ובונים מוטור-הום 4X4. בישראל הקטנטונת המדבר הרבה יותר אינטימי וגודלו לא יותר מצמד גרגירי חול לעומת הסהרה. לכן נגרר שכזה, שמכיל את כל מנעמי הבית, לא היה בראש מעיני הג'יפאי הישראלי.

      באותן ארצות רחוקות אין זה עניין של פינוק אלה צורך. יוצאים לדרך ולא פוגשים נפש חיה במשך שבוע. אין צימרים ולא אורחנים, אין תחנות דלק ולא ברז מים בטווח של מאות קילומטרים. צריך להתכונן לכל תרחיש וכדאי מאוד שהכל יהיה בהישג יד. עם השנים לצרכים ההישרדותיים נוספו פינוקים שלא פוגעים באווירת המסע אלה משביחים אותו.

      עגלת הפינוקים שעד היום הייתה נחלת הגויים זמינה כעת גם לעם הנבחר ואנחנו היינו הראשונים להכיר אותה מקרוב, לתהות על קנקנה ולוודא מה הן יכולותיה ביחס למגרעותיה. ההפקה המרשימה הרחיקה עד לעומק המדבר הירדני וואדי רם כדי להוכיח לעיתונאים ציניים שלא חייבים להיות חורניים כדי ליהנות ממסע שטח.

      כוחו של המדבר

      נפלאות וואדי רם והמדבר הירדני ידועות היטב במחוזותינו. יעד זה הנו אטרקטיבי עבור הג'יפאי הישראלי והוא ללא ספק אחד היעדים היפים והמרתקים שיש והוא ממש פה מעבר לגבול. יחסי השלום עם ירדן וההקפדה של כוחות הביטחון הירדנים מסלקים דאגות מיותרות. למעט פרוצדורה מעט מייגעת במעבר כלי הרכב בגבול, ירדן היא מדינה מזמינה וחייכנית. התושבים אדיבים ואפילו בסמטאות השוק של עקבה הסתובבנו כל אחד לעצמו וזכינו ליחס נעים ללא שמץ עויינות.

      המדבר האדיר של ירדן, היעד היחיד שלנו במסע זה (פטרה תחכה לפעם הבאה), מתהדר בדיונות אדמדמות וגבוהות, חול רך ובתולי העוטף מצוקים פסיכודאליים שנראים כמו נטיפי שעווה לוהטת וצבעונית. החול הרך וסכיני הדיונות אינם היעד האידיאלי לרכב שטח אליו רתום נגרר. העליות החוליות מחייבות את מלוא המרץ של המנוע ונגרר עמוס, ששוקל כ-600 ק"ג, עלול להתגלות כמכשול רציני.

      למסע הגעתי עם לא מעט ספקות לגבי הצלחתו. בראשי דמיינתי חילוצים מייגעים, חפירות אין סופיות ושעות כננת ארוכות. לא שלא שמתי מבטחי בג'וי בירן שהוביל את המסע. לבחור יש רזומה של מאות גיחות לאזור זה, הוא הוביל במדבר יותר יהודים ממשה רבנו והוא ללא ספק אחד מנהגי השטח המוכשרים שקמו כאן ולמרות זאת, נגרר עמוס לעייפה בדיונות רכות של סוף הקיץ לא נראה לי כשילוב מוצלח.

      שעת המבחן לא איחרה לבוא. אחרי פרוצדורה מעייפת בגבול הירדני וטיפוס לרמת המדבר על גבי הכביש הראשי החלו הווינקרים הימניים להבהב בזה אחר זה. זהו, נגמרה הציוויליזציה (עד כמה שניתן לקרוא כך לכפרים שבדרך) מתחיל המדבר. מרבד צהוב-אדום אדיר שסופו אינו נראה באופק, מצוקים בוקעים לאורכו כפטריות והדם זורם בנימים בקצב מתגבר. הנהגים מתפנים לרוטינת הפחתת לחץ האוויר, הצלמים מצחצחים עדשות במרץ ושאר הנוסעים מחטטים במקררים אחר פחיות הבירה הצוננות והפיצוחים מהשוק בעקבה.

      הקילומטרים הראשונים עברו בחשש קל. אחרי כל קפל קרקע מסתכלים עם הנגרר עוד מאחורינו, בסיבובים נוסעים כמו על ביצים כדי לא להפוך אותו, נזהרים מכל אבן ובאמפ. את האות להשתחרר מהלחץ ולהתחיל ליהנות נתן מתכנן ויוצר ה'איזי קאמפ', תומר להב, שפתח את מבערי הלנד קרוזר שלו תוך כדי התעלמות בוטה ממה שמשתרך מאחוריו. אם הבוס של המסע מרשה לעצמו אז גם אנחנו יכולים והשיירה החלה לטרוף קילומטרים מבלי להתחשב בשלום הנגרר. להפתעתנו, גם לאחר רצף דילוגים באוויר, צלילת סכיני חול ושאר הפתעות הנגררים נשארו שלמים ומוצקים. במשך שלושת ימי המסע עברו הנגררים את כל הדרך לגיהנום וחזרה מבלי להראות סימנים של עייפות החומר, מבלי להינזק ואף לא תקלה אחת נרשמה לאורך המסע.

      חוקי התקינה הישראלית לא משאירים הרבה מקום לתמרון ומחייבים לעמוד בתקנים בעייתיים שמגבילים את הנגרר מבחינה הנדסית. זה בא לידי ביטוי במרווח הגחון ובכבלי הבלמים שהיו יכולים להיות מוסתרים טוב יותר, מנגנון בלימה מעט בעייתי שפועל על לחץ שמפעיל הנגרר על העיצול, דבר שגורם לו לנעול גלגלים בירידת מדרון אך למרות זאת, זה לא היווה בעיה לאורך המסע.

      הג'יפים הצליחו להתמודד היטב עם תוספת המשקל, הם טיפסו סכיני חול וגלשו לאורך המדרונות הארוכים, האיצו ופנו היטב היכן שהשטח דרש והנגרר נשרך באדישות מאחור מבלי להוות מטרד גדול מדי. את פרק ההשתוללות בו סתם תפרנו דיונות הלוך ושוב, דילגנו באוויר מעל סכינים ועימתנו את כוח המנוע מול כוח המשיכה עשינו ללא הנגררים, שנשארו במחנה לשרת את צמד השפים שהתלוו למסע (ניר ורונן סקינזס. שפים של מסעדת מנטה-ריי) ודאגו להאביס אותנו בארוחות גורמה מושקעות לאניני טעם.

      כשיורד הלילה

      לצד הפינוקים הרבים שמציע הקונספט יש יתרון נוסף גדול ביותר; חופש מוחלט ללא תלות. אף אחד לא חיכה לנו במאהל כל שהוא, לא נדרשנו לתאם מלון ולא לחפש מסעדות. נוסעים עד שמחשיך או עד שמוצאים פינה קסומה בה מתחשק להעביר את הלילה ומרימים בלם יד. בתוך עשר דקות שתי זוגות ידיים מיומנות פרסו בשטח דירת שני חדרים מרווחת עם מטבח צמוד ומקלחת. מדופן אחת נשלף כיור עם ברז שמחובר למיכל 150 ליטר עם משאבה חשמלית. מהצד השני נשלף מקלחון שהתחבר למערכת חימום מושתת גז. באמצע התחבא מקרר ומאחוריו חולץ הגנרטור. גרילנדה נמתחה והאירה את המחנה, כריים עם מיכל גז ביתי נשלפו מלמטה וצליל הסירים מילא את המדבר. באותה המהירות כל העסק גם מתקפל ומאפשר לצאת לדרך בתוך דקות.

      כל הציוד הנלווה מועמס בלב הנגרר שבקלות מאכלס מחצלת, שולחן מתקפל, מזרונים, תיקים, שקי שינה, כסאות פלסטיק וכל הציוד למטבח כולל סירים, מחבתות וכלי אוכל. לא הצלחנו לחשוב על עוד משהו לו נזקקנו ולא מצאנו בפינה כזו או אחרת בנגרר. מיכל המים, בנפח 150 ליטר, הספיק למקלחת זריזה לכל עשרים וחמישה הנוודים שהשתתפו במסע למרות שעל פי התכנון הנגרר מיועד לשש נפשות; זוג בוגר שישן במפלס העליון על מזרון זוגי בדיוק כמו זה שבבית ובמפלס התחתון, עליו פורסים מזרני ספוג (להם מקום ייעודי בנגרר), יכולים בקלות להתמקם ארבעה מבוגרים או ערמת ילדים. מיכל המים מסוגל לספק מי שתיה, בישול ומקלחת עבור שישה אנשים ליומיים-שלושה לפחות.

      נפרדים מהמדבר

      כמו כל מסע, גם זה הגיע לקיצו לאחר טבילה מרעננת במימיו הצלולים של ואדי חסה. כמו לאורך כל המסע גם כאן נפתח שולחן עמוס מטעמים הודות לצמד השפים החרוצים. האוכל המתעכל ותחושת הסוף הקרב של קסם המדבר השתיקו את מרבית החבורה. בין מצוקיו של הוואדי נשמעו רק אנחות של שביעות רצון ורחש מים זורמים. המים הכחולים והקרירים של הנחל סיפקו תפאורה מושלמת לחשבון נפש מסכם. תמיד הרגשתי שאין כמו מסע שטח קשוח, ארוך ומרוחק כדי להגיע לתובנות חדשות.

      מסע זה לימד אותי כמה וכמה דברים שמעולם לא ידעתי. דברים הרי גורל כמו לדוגמה שמוסיפים דבש לטחינה יוצא חלבה, שאורז עם זעפרן בציר דגים זה מעדן ושיותר נעים ללכת לישון על מזרון אחרי מקלחת חמימה מאשר להתכלב בשק שינה אחרי שלושה ימים עם אותם הבגדים.

      ישראל אינה היעד האולטימטיבי למוצר כמו 'איזי קאמפ' מפאת הקרבה היחסית למתקני נוחות ואתרי שינה מוסדרים. למרות זאת, אלו שאוהבים לצאת לטבע למספר ימים אך מתקשים לספק למשפחה תנאי מחייה נאותים, סוף סוף יש פתרון. מי שלא מעוניין לרכוש נגרר קומפלט בעשרות אלפי שקלים בשביל טיול או שניים בשנה תמיד יכול לשכור אחד לסוף שבוע. היכולת לספק את כל צרכי המטייל ללא תלות במקור חיצוני יכולה לשנות את כל תכנון המסלול וליצור עולם חדש של טיולים גם לאלו שכבר היו בכל פינה.

      איזי קאמפ: תכנון וייעוד

      מאחורי התכנון של הנגרר עומד ניסיון שטח רב, דרישות קפדניות שנבעו מצרכים של ג'יפאי שאוהב טיולים ארוכים עם המשפחה וקשוב לצרכים של כל אחד ואחד מהם. חודשים של ניסוי ותהייה הובילו את תומר להב, יוזם ויוצר ה'איזי קאמפ', להגיע לקונספט הנבחר. כל מנגנון, קבוע או נשלף, עבר עשרות שינויים. חומרים שונים וטקטיקות מגוונות נוסו עד שנבחרה הדרך הנכונה שהוכיחה עצמה לאורך המסע בירדן.

      נגררי ה'איזי קאמפ' מחולקים לשלוש רמות כשבראש עומד דגם 'גולן'. הגרסה הכי מפוארת ומאובזרת שכוללת פחות או יותר כל אביזר שניתן לעלות על הדעת. המחיר כ-60 אלף שקלים. מסכום זה אפשר לוותר על מספר אביזרים כמו מקרר או גנרטור או לרדת לגרסאות הזולות והקומפקטיות יותר שנקראות 'גליל' ו'ערבה'. סכום זה, על אף שאינו בשמיים עבור קהל הג'יפאים הבורגני, עדיין אינו סכום מבוטל.

      לכך מצטרפת העובדה שלא כל טיול אנו זקוקים לכל הציוד הרב ולנגרר, על אף אכויותיו יש חסרונות של תוספת משקל, בעיות תמרון והוא מוגבל ביכולת העבירות שלו בשטח טכני. חלק עיקרי של מערך השיווק מתמקד בהשכרת ניגררים לסופי שבוע ובטיולים הכוללים מדריך מחברת GOFAR של ג'וי בירן ונגררים לפי הצורך. את המסע לירדן אותו ערכנו כחלק מפרויקט ההשקה ניתן להזמין באותה המתכונת בדיוק.