מבחן: סובארו B3 סדאן

כשהציגה סובארו לפני מעט יותר משנה את האימפרזה החדשה (B3 במחוזותינו) היא בחרה לעשות זאת עם גרסת ההאצ'בק (5 דלתות) כדי לקלוע טוב יותר לטעמו של הצרכן האירופי. אולם, כשעשתה זאת, היא גרמה ללא מעט חששות כאן בארצנו הקטנה, הרי כולנו יודעים שמר ישראל ישראלי אוהב אותן עם ישבן בולט. אפילו באירוע ההשקה ל-B3 בישראל לא היסס היבואן להביע את הבעייתיות שבדבר ובקיצור, כולם חיכו להולדתה ולבואה של האימפרזה B3 סדאן.

וכמו חסידות לפני החורף, גם היא הגיעה אלינו, אמנם למציאות כלכלית מעט סבוכה, אבל היא כאן והתקוות ממנה גדולות. באולם התצוגה יספרו לכם שאת ה-B3 הסדאנית תוכלו לקבל בשלל גרסאות ורמות. 12 במספר, לא פחות ומחירן נע בין 109,500 שקל עבור גרסת ה-1.5 ליטר בנזין ידנית וכלה ב-143,000 שקל עבור גרסת הספורט האוטומטית. באמצע ההיצע ישנן אפילו שתי גרסאות (ידנית ואוטומטית) שמוצעות עם הסבה לגז LPG וזה בהחלט נחמד. אנחנו בכל מקרה בחרנו ללכת בגדול ולקחת למספר ימי מבחן את הגרסה הבכירה ביותר, זו שמציעה המון, שעמוסה בפלסטיקה וכנפיים וגם חמושה במנוע 2.0 ליטר והנעה כפולה.

זה לא סוד שהנוף המוטורי בישראל הוא מהמשעממים בעולם. כולם נוהגים באותו הדבר, עם 4 דלתות, לרוב בצבע לבן או כסף ועם כיסוי פלסטי (טאסות) על חישוקי פח שחורים, ובקיצור, רכבי ליסינג. מעט לפני שפגשנו את ה-B3 בחניית היבואן, כלל לא דמיינו שנמשוך כל כך הרבה תשומת לב מהסביבה. ובעצם, עם הצבע השחור, חישוקי ה-17 אינטש, החלונות הכהים והחזית המעודכנת, אפשר להבין מדוע כמעט כל שליח על קטנוע שעבר לידנו בפקק כמעט התנגש ברכב שממול.

מצד אחד, השמלות והכנפיים שסובארו הלבישו על ה-B3 התמימה בהחלט מבדלים אותה מהעדר. אולם מצד שני, קשה היה להתנתק מההרגשה שאנו בעצם נוהגים במשהו שנראה לפחות כמו ה"סובארו פשע" של הדור הבא. לטעמנו, אפשר לוותר על החלונות הכהים ואולי גם לקצץ בענף האחורית, ככה רק בשביל ההרגשה משום שהתרומה לנהיגה בפועל זניחה אם בכלל קיימת.

תא הנוסעים של ה-B3 הסדאנית זהה ברובו לזה של גרסת ה-5 דלתות, וזה אומר אותו דשבורד שמשתדל להראות טוב ואותם חומרים קשיחים שלא מרגישים מפנקים או מגרים בשום צורה, אך נראים כאילו יחיו לנצח.

גרסת הספורט היקרה שהגיעה אלינו, קיבלה גם זוג מושבי 'כאילו' ספורט מלפנים. למה רק כאילו? כי הם נראים כאילו הם נעקרו מגרסת ה-STI ונדחפו אל ה-B3 העממית שלנו, אבל הם לא חובקים את הגוף בצורה יוצאת דופן וכן לא מפגינים נוחות או תמיכה יתרה. אחת הסיבות לכך היא תנוחת הנהיגה הסוברואית של ישיבה נמוכה יחסית על רצפת הרכב כשהרגליים שלוחות לפנים.

במושב האחורי, למרות שאין צמיחה במידות בסיס הגלגלים (262 ס"מ), ישנו רושם של מושב מרווח יותר מהזכור לנו בגרסת ה-5 דלתות. שני מבוגרים ימצאו שם סביבה מרווחת למדי בכל הממדים, בייחוד באזור הראש בזכות הגג הגבוה וכן גם בממד הרוחב. למרות זאת, כמו כל מתחרותיה בקטגוריה, השבת שלושה מבוגרים שם עלולה להתגלות כחוויה אינטימית מדי.

התוספת העיקרית והחשובה ביותר ב-B3 סדאן היא כמובן זו לאורך הכללי. גרסה זו נמתחת על פני לא פחות מ-458 ס"מ והדבר בולט מאוד בעין כאשר מביטים בה מהצד. כשפותחים את דלת תא המטען, מבינים לאן הלכו כל הסנטימטרים (תוספת של 16.5 ס"מ ביחס לגרסת ה-5 דלתות). גרסת ההאצ'בק מציעה נפח קטן מאוד בתא המטען – 300 ליטר בלבד ואילו זו בעלת ה-4 דלתות משפרת מעט את המצב עם 375 ליטרים בנפח. לדברי היבואן, ניתן היה להגדיל את נפח תא המטען לכדי 400 ליטר מכובדים יותר, אם רק הצרכן הישראלי לא היה מתנגד כל כך להתקנת גלגל חלופי דק.

גרסאותיה הזולות והעממיות של ה-B3 מצוידות במנוע בנפח 1.5 ליטר שמפיק כעת 107 כ"ס. אלה כצפוי רחוקים מלהרשים, גם בגרסת ה-5 דלתות וגם בגרסת ה-4 דלתות (אין הבדל משקל בין הגרסאות למרות שינויי המידות) ולכן בחרנו לשים את ידינו ולהניח את עכוזנו בתוך הגרסה הקצת יותר רצינית. זו שחמושה במנוע 2.0 ליטר שמפיק 150 כ"ס ב-6,400 סל"ד ו-20 קג"מ ב-3,200 סל"ד.

אם רק יוצאים מהפקקים המרגיזים של גוש דן, מרגישים בהבדל המוחשי בין שתי הגרסאות. דף הנתונים של היצרן אמנם לא מוסר את נתוני ההאצה מעמידה ל-100 קמ"ש, אך לא נראה שלנהג הממוצע יחסר משהו ממה שלגרסת ה-2.0 ליטר יש להציע.

התנועה בה קלה וההאצות בה לטובת עקיפות לא מצריכות תכנון רב מראש. פשוט מצמידים את הדוושה הימנית לרצפה, מחכים רגע שתיבת ההילוכים תוריד הילוך או שניים (יש רק 4 וזה קצת חבל) ואז נספרים קמ"שים בקצב משביע רצון. לא משהו שדומה או מזכיר את ה-STI, אבל בהחלט מספק.

כמו כן, נראה שאנשי סובארו שיפרו במעט את בידוד הרעשים בתא הנוסעים, כך שרעשי הרוח והכביש מאוד חלשים ורק במצערת מלאה ומעל 4,000 סל"ד אפשר לשמוע את שאון המנוע.

רבים מכם חוששים לרכוש את גרסאות המנועים הגדולים יותר למרות שהם הולמים את משקלי כלי הרכב טוב יותר, בעיקר משום החשש מצריכת הדלק המוגברת. ובכן, זה לא תמיד נכון ובמקרה של הסובארו שלפנינו, בשלושת ימי המבחן המאומצים שלנו שכללו מגוון תנאי נהיגה, צרכה ה-B3 הזו ליטר אחד של דלק לכל 8 קילומטרים. אולם, אין לנו ספק שבאופי נהיגה מתון יותר, אפשר יהיה להתקרב אל נתון היצרן של כ-12 ק"מ לליטר בממוצע. גרסת ה-5 דלתות עם מנוע ה-1.5 ליטר שביקרה אצנו צרכה בתנאים דומים נתון טוב רק בטיפה - 8.6 ק"מ לכל ליטר.

שני הסעיפים שלעיל היו ללא ספק המפתיעים ביותר במבחן זה. גרסת ה-5 דלתות השאירה בפינו טעם מעט חמוץ כאשר בחנו אותה לראשונה בארץ. אולם, זו עם ארבע הדלתות, ככל הנראה בגלל חלוקת משקל מעט שונה, הצליחה לא פעם להעלות חיוך על פנינו.

מחד, מתליה הרגישו כאילו כוילו על הצד הרך של הסקאלה, כך שהם לא התרגשו כמעט משום מהמורה שיכלו אנשי מע"צ להשליך לעברם ומאידך, גם כאשר השלכנו אותה בברוטליות מפניה לפניה, היפנית הזו כלל לא אבדה את העשתונות. תחת עומס רב אפשר היה להרגיש את המתלים מתכווצים בפניות, אך לא מדובר בשום דבר שפוגם בתחושת הביטחון בנהיגה.

גם ההגה, הגם שאינו מהחדים או מהמתקשרים שבשוק, עשה עבודה מעל המצופה ממשפחתית שכזו. לזכותה של האחות הסדאנית נאמר גם מילה טובה על הבלמים – אלה עמדו היטב בנהיגה תובענית, ורק כאשר באמת הגזמנו הורגשה דעיכה קלה.

בסיומם של ימי המבחן ל-B3 הסדאנית בגרסתה הבכירה, לא יכולנו להתעלם מהתחושה שנשארה שהיא מצליחה להיות טובה בכל הבחינות לעומת אחותה ההאצ'בקית. היא שימושית יותר, נאה הרבה יותר לטעמנו, נעימה ובגרסת הספורט אפילו חביבה לנהיגה. שום דבר ממה שהצלחנו לומר על גרסת ה-5 דלתות.

ומה זה אומר? שלמרות החיבה האישית שלנו לגרסאות האצ'בק, בכל הקשור לסובארו B3, גרסת הסדאן עשתה לנו את זה יותר. מחירה כאמור מרקיע עד כדי 143 אלף שקל, אבל אתם לא באמת חייבים את גרסת הספורט. גם גרסאות ה-2.0 ליטר הזולות יותר (כ-130 אלף שקל) יעשו את העבודה ולא פחות טוב וגם יחסכו לכם כסף (שבוזבז על כנפיים מיותרות) וכאב ראש משליחים שמתנגשים בכלי רכב שלפניכם ומאשימים אתכם בכך.