למה גרמני אם אפשר יפני?

בתערוכת SEMA ראינו עד כמה תחום השיפורים נפוץ בארה"ב, עד כמה מדבר הוא בשפה מקומית ולמה המבקרים לא פוסחים על דגמים שנראים כאילו נעקרו מחוברות קומיקס. מתוך הקיצוניות הגואה הזו, טיונרים יודעים לעשות דברים גם ברמה יותר סולידית. ב'וורסטיינר' מקווים כי הבחירה היפנית הראשונה, תהווה קרש קפיצה מאוזן דיו בכדי למתגה כמשפרת מגוונת ורבת יכולות, מעבר לשיוך הלאומי.

בניגוד לעמיתיהם הפטריוטים המשפרים בעיקר את התוצר תהמקומית, ב'וורסטיינר' בוחרים במוצרים הגרמניים הטובים ביותר לפאר ולפלס את דרכם אל הצעירים המחפשים עוד קצת רוטב על המוצר הבסיסי. ב.מ.וו, מרצדס, אודי, כל אלו שזורים בהיסטוריה של החברה. אבל מה בדיוק משך את 'וורסטיינר' דווקא אל לקסוס?

ליפנים לא חסר שרירנים. אפשר היה לקחת למשל – ניסאן GT-R או כל מוצר אחר מקבוצת הונדה, סובארו או מיצובישי. אבל כנראה שהשיווק המחודש והקרב של הלקסוס IS-F, שבר את הקיבעון המלווה את הסדנה שנים ארוכות. במקום להתמקד רק בדגם אחד, הסכר נפרץ והעתיד נראה הרבה יותר גלובלי עבורם והלקסוס היא רק הסנונית הראשונה. מתוך כל סבב ההחלטות, הצמיחה וורסטיינר ענף קטן וצר המתמקד רק במכוניות יפניות – 'וונטרוס'.

'וורסטיינר' לא המטירה על הלקסוס וונטרוס IS-F מכל הבא ליד, אלא התמקדה בעיקר בשינויים מבניים והפחתות משקל בעזרת משטחי קארבון יקרי ערך וקלי משקל. מפרט השינויים כולל את מכסה המנוע ואזור תא המטען, המאכלס גם כנף אינטגרלית. בחלק הקדמי, הטמיעה 'וורסטיינר' תעלת אוויר המסיטה רוחות הנשאבות לקירור הבלמים, הנמיכה את הפגוש הקדמי בכמה מילימטרים והוסיפה לצד המפלטים דפיוזר אחורי להצמדת השלדה לאספלט.

על פי דברי החברה, מעטפת הקארבון עשויה מרבדי CFHM – סוג של כוורת מקליפות רבות של סיבי פחמן המייצרים קשיחה אחת חזקה וקלה. התוצאה הכללית היא הפחתת משקל חומרי הגלם בכ-50 אחוזים ביחס לפלדה וברזל המשמשים את היצרן. מבחוץ הכול נראה מוכן וכעת כל שנותר הוא לדחוס עוד כמה סוסים מתבקשים תחת מכסה המנוע. נחכה לפרוייקט ההמשך.