פורמולה 1: העונה שהייתה, פרק ב'

על כך שעונת הפורמולה 1 שחלפה הייתה מרדימה ומשעממת, כבר כתבנו לכם בפרק הקודם ואם לא קראתם אותו, כדאי שתעברו עכשיו לקישור המצורף בתחתית הדף. אני אמתין.

אמנם לא מעט רגעי שיא חיוביים היו לנו בעונת 2008 כפי שנוכחתם לראות ולקרוא, אך לצידם היו לא מעט רגעים שהרבה מהצופים ירצו לשכוח, בטח אלה שטרחו וקנו כרטיס. על רגעי השפל הבולטים והאכזבות, בפרק השני בסדרה.

אלוף העולם היוצא אמנם סיים לבסוף את העונה במקום השלישי, אך הביצועים שהציג במשך השנה בהחלט לא משקפים זאת. לצד מירוצים בהם הציג את יכולותיו הגבוהות, הציג הפיני של פרארי לא מעט תוצאות מבישות ודריסת המכונאי בעצירת התדלוק במירוץ ולנסיה היא רק דוגמה אחת מרבות. לא אחת ערך רייקונן מפגשים אינטימיים עם קירות המסלול, שמייד העלו לכותרות את אותן בדיחות המציינות את חיבתו לבקבוק השיכר. מי שבטח יסכים עם הדברים הוא אדריאן סוטיל, שבמירוץ מונקו פספס באדיבותו של רייקונן את תהילת חייו.

לואיס המילטון, בעונתו השנייה, זוכה גם בתואר האליפות וגם בחוק הנושא את שמו. הגשם שהחל לרדת בגרנד פרי הבלגי, האט את רייקונן שהוביל את המירוץ והבריטי בניסיון לעוקפו, ירד וקיצר את המסלול. ולמרות הספק יתרון, ובעיקר לנוכח הוויתור הרגעי, ביצע המילטון את העקיפה, נענש ונפל למקום השלישי. לכאורה נראה כי העונש אינו מחוייב המציאות, אך מגיע להמילטון. הרי היית מהיר מרייקונן ועקיפתו אמורה היתה להיות קלה, אז למה לעשות זאת ממש בסמוך לאותו קיצור מסלול? והכי מצחיק, שרייקונן ריסק את מכוניתו אחרי הקפה.

במהלך הגרנד פרי הקנדי, יצאה מכונית הבטיחות אל המסלול בעקבות תאונה. החלטה זריזה של הקבוצות, ורוברט קוביצה, קימי רייקונן, ולואיס המילטון נכנסים לעצירת תדלוק. אלא שהשלושה פיספסו מעט ונאלצו להמתין ביציאה מהפיטס עם אור אדום. מי שפיספס קצת יותר הוא לואיס המילטון שנאלץ להיעזר בפרארי של רייקונן בכדי לא להיכנס למסלול. לשניים שלום, לאגו פחות, וכך גם לנקודות האליפות.

קבוצת 'פורס אינדייה' מאכלסת באופן קבוע את המקומות האחרונים. למרות אי אילו הברקות לרגע של ג'יאנקרלו פיסיקלה, הרבה היא לא הצליחה לעשות העונה. את רגע "התהילה שלא תחזור" יכול היה להעניק לקבוצה אדריאן סוטיל בגרנד פרי של מונקו, עת היה במקום הרביעי ולנוכח האירועים, גם פודיום הוא יכול היה לראות. אלא שקימי רייקונן (שוב?) החליט אחרת וביציאה מהמנהרה, ממש לקראת הסיום, הפך את מכונית המירוץ לכדור באולינג ועשה סטרייק יש לתוך מכוניתו של סוטיל. אפשר להבין מדוע הוא בכה בתום המירוץ.

תתפלאו, אבל אף אחת מהפרישות של אוסטרליה לא תזכה בתואר תאונת השנה. גם הגשם של מונקו לא גרם לאחת כזו. מי שכן העניק לנו את המראה הפחות מלבב של שרידיי קרבון באוויר הוא מסלול הוקנהיים שבגרמניה. נהג טויוטה טימו גלוק, לא רצה לסיים כך את המירוץ הבייתי שלו. באחת הפניות, כשל אחד מבולמי המכונית וזאת טסה בסחרור אל תוך הקיר. תודות לשיפור המתמיד בבטיחות, לגלוק שלום וכך גם לקיר.

אותו גלוק, חזר להציג יכולת נהיגה משכנעת מייד לאחר התאונה בגרמניה וכמובן היה חלק בהצלחתה של טויוטה לקבל את תואר הקבוצה של השנה. אלא שהמירוץ האחרון של העונה העלה לגביו מספר תהיות. במשך כדקה, היה פליפה מאסה אלוף העולם אבל אז לפתע הצליח המילטון לעקוף את גלוק וכך לזכות סופית באליפות. המון נכתב ונאמר, אך גלוק מכחיש את ההאשמות. מה אתם חושבים?

המצטרף הטרי לסבב, מסלול הרחובות המרשים שנבנה מסביב למרינה של ולנסיה, הבטיח המון. התוואי המעניין והעובדה כי 20 מכוניות עתידות לנוע בכ-300 קמ"ש בין הקירות, גרם לציפיות רבות. וכגודל הציפייה, כך גודל השעמום. כבר מהזינוק תפס מאסה את ההובלה, אותה לא שמט לרגע עד לקו הסיום. היחיד שיצר עניין לרגע ולא מהסיבות הנכונות, הוא רייקונן שברגע ללא ריכוז דרס את המכונאי שלו.

במשפט אחד אחרי השני, נכתבו הנבואות של השנה – זאת שהגשימה עצמה, וזאת שהתבררה כטעות גמורה. ציטוט: "אם נסתמך על ניסיון העבר בו מנצח המירוץ הראשון מסיים כאלוף, נראה כי המילטון ישיג השנה את מבוקשו ומקלארן תחזיר לעצמה את הכבוד האבוד. אבל יותר מכל, מסמן לנו המירוץ הראשון כי עונה מותחת לפנינו וכבר ביום ראשון הבא נזכה שוב למירוץ שיתחיל עם 22 נהגים ויסתיים לבטח עם פחות". (ירון אדרי, סיקור מירוץ אוסטרליה, מרץ 2008)

שיטת הניקוד הנוכחית, אינה עושה חסד עם המנצחים. העובדה כי שתי נקודות בלבד מפרידות בין מקום ראשון לשני, וכך גם בין שני לשלישי, לא משקפת נאמנה את ההצלחה במסלולים. לפני מספר שנים, הנהיג ה-FIA את השיטה על מנת לאפשר ליותר קבוצות ונהגים ליצבור ניקוד. אם נחזור לשיטת הניקוד הקודמת, אז ההבדל בים מקום ראשון לשני עמד על 4 נקודות, זה מה שיכולנו לקבל:

1. פליפה מאסה – 83 נקודות
2. לואיס המילטון – 80 נקודות
3. קימי רייקוונן – 56 נקודות
4. רוברט קוביצה – 50 נקודות

ושוב, מה אתם חושבים?

כן – תואר האליפות מגיע להמילטון מפני שהיה הנהג העקבי ביותר במשך העונה כולה. בנוסף, הראה המילטון יכולת משכנעת בכל תנאי מסלול, ובעיקר כשזה היה רטוב.

לא – יותר מדיי רגעי מחלוקת מצאו את המילטון בתוכם, כשלא מעט עונשים מלווים אותם. בנוסף, טרוניות כנגדו נשמעו במהלך העונה מלא מעט נהגים שיצאו כנגדו. והכי משמעותי, ברגע האמת כמעט וכשל והאליפות ניתנו לו בעיקר בזכות נהג אחר, גלוק.

כן – לברזילאי נצחון אחד יותר מליריבו, דבר המשקף יותר מנקודה אחת בגללה הפסיד את האליפות. מאסה, גם הראה יותר נחישות בעיקר לנוכח היכולת הלא משכנעת עימה פתח את העונה. והכי משמעותי, ברגעי האמת עשה את המוטל עליו. כך בהונגריה בנקודת האל חזור בא היה חייב לתת את הטון, וכמובן במירוץ הנעילה בברזיל למרות המסלול הרטוב.

לא – נהג המסמן כי הוא רוצה אליפות, לא יכול להרשות לעצמו להציג פתיחה כל כך בינונית לעונה. מאסה גם לא הצליח להסתדר במסלולים רטובים, שלא נאמר עשה לעצמו בושות. בנוסף, 3 נקודות אליפות הוא חייב לשופטים בגין ענישת המילטון בבלגיה ובורדה ביפן.

חזרתם של צמיגי הסליקס בשנה הבאה מבורכת, בעיקר לאור הסיכוי שאולי זה יחזיר את התעוזה לנהגים. מנגד, תקנות האווירודינמיקה החדשות והעובדה כי מנוע חייב לשמש לשלושה מירוצים, יחייבו את הנהגים בכל זאת להיות שמרניים.

ויש עוד תקווה ושמה אלונסו. לקראת תום העונה, חזר לפתע הספרדי אל הפודיום היישר למקום הראשון ועוד פעמיים רצוף. את מירוץ ברזיל סיים שני. האם זה אומר שרנו חוזרת להתחרות על האליפות?