מעמד הבורג(מ)נים

לפני חודשיים קיבלנו הזמנה לחגיגת יום ההולדת השלישי של מועדון סוזוקי בורגמן ישראל. מאות אנשים הגיעו כדי להשתתף בשמחה, כשלרגע נדמה היה כאילו בכלל מדובר באיזה תינוק שגדל ולא בקטנוע מנהלים שמאגד סביבו דרך חיים שלמה. אחרי שראינו את ההמולה, ההתרגשות והשמחה שמצליח המועדון לייצר, כבר היה לנו ברור שבהזדמנות הראשונה גם נעלה על אוכף של בורגמן כדי להכיר מקרוב את האנשים והכלי שהפכו לכזו הצלחה מסחרית, חברתית ותרבותית. ההזדמנות לא איחרה להגיע וכששמענו שהמועדון יוצא לרכיבה של שלושה ימים לאילת ובחזרה - לא חשבנו לפספס.

מצוידים בסוזוקי בורגמן 400 (הפועל השחור) ובבורגמן 650 (הבוס המושחת עם אשתו) התייצבנו בבוקרו של יום בגני התערוכה, מוכנים ומזומנים לצאת לדרך ולתהות אחת ולתמיד על קנקנו של מועדון הבורגמנים.

חמישי בבוקר, מגרש החניה של גני התערוכה מתחיל להתמלא בבורגמנים מכל עבר. 80 כלים ו-153 רוכבים מגיעים לטיול לאילת, כשחתך הגילאים מתפרש על פני שלושה דורות; החל מזוגות ורווקים צעירים בשנות העשרים לחייהם, ועד לפנסיונרים שכוחם במותניהם וחיוכם מתוח על פניהם. אחרי כמה מילות פתיחה וכללי זהירות, עולים הרוכבים על הכלים ומתחילים לזרום לכיוון נתיבי איילון. לא נדחפים, אין צפצופים, ואם יש לכם בראש תמונה של עדר קטנועים, נסו לחשוב יותר בכיוון של להק מטוסים שטס במבנה.

קצב ההתקדמות אינו עולה על המהירות החוקית ואין כמו צפירות התמיכה עם האגודלים המורמים מצד שאר הנהגים בכביש כדי לרומם את מצב הרוח של חברי המועדון. אחרי פחות משעה מגיעה קבוצת הרוכבים אל תחנת הדלק בכניסה למעלה אדומים, שם עוצרים לארוחת בוקר ופוגשים את החברים הירושלמים של המועדון.

הירידות לים המלח עברו מהר ואחרי נסיעה קצרה לאורך החוף אנחנו מגיעים לקומראן, שם שומעים הסבר מלומד מפיו של שמיל אפיאס, בנקאי במקצועו וחובב ארץ ישראל בהווייתו. התחנה הבאה היא עין גדי; הפסקה קצרה, תדלוק וחידוש מלאי המים מרכב הסיוע של אבניר, ואנחנו שוב מוכנים לתזוזה - הפעם אל מערת סדום. את מראה הקבוצה האדירה של הכלים שחנו ברחבת הכניסה קשה לתאר במילים ובטוח שגם התמונה לא מצליחה להמחיש; החזה מתמלא בגאוות יחידה וג'יפ עם כמה או"מניקים הרגיש חובה לעצור כדי להצטלם עם האנשים והכלים.

לקראת אחר הצהריים מגיעה שיירת הרוכבים אל כביש הערבה ואחרי זמן קצר פונים לכביש השלום העובר מאחורי המושבים עידן, חצבה ועין חצבה. במצפור השלום כבר מחכה רכב הליווי של אבניר שבו סטפן ואיציק כבר דאגו לסנדוויצ'ים מושקעים מסניף ארומה שבעין חצבה. גם העובדה שהאנשים אחרי כמעט יום שלם של רכיבה, לא גורמת להם לאבד את הסבלנות והתור לאוכל מופתי; אין דחיפות, אין תלונות, אין עצבים ולא מתנפלים - כולם מחכים בסבלנות לתורם ואנחנו שואלים לרגע את עצמנו: "האם מדובר כאן בכלל בקבוצה של תיירים שוויצרים?!"

אחרי הפסקה ארוכה ותצפית על הערבה וירדן, חוזרים אל הכלים לקראת הקטע המסיים של היום - חציית כביש הערבה לאורכו - עד אילת. השמש כבר שוקעת והנחש הארוך ארוך של הכלים מתפרש על הכביש במחזה שגורם התרגשות לכל מי שהמוטוריקה זורמת בעורקיו. עכשיו כבר חשיכה ותאורת ה'לד'ים של חלק מהכלים יוצרת מיצג מרשים. הרכיבה, כמו ההתנהגות הכללית של חברי המועדון, היא מופתית; לא חותכים, לא מפריעים ולא משתוללים.

לפעמים רואים שתי מכוניות נלחמות ביניהן על מסלול בדרך ריקה, אבל הנה - עשרות האופנועים נותנים כבוד ומרחב אחד לרעהו. מסתבר שאפשר גם אחרת כשרוצים. אל תחנת הדלק ביוטבתה מגיעים כל החברים לתדלוק - ומשם הדרך למלון כבר קצרה. מתמקמים בחדרים ואחרי שעה ומקלחת טובה מתייצבים כל החברים המבושמים על הכלים ויוצאים ברכיבה אל מסעדת "קאזה-דו-ברזיל" לארוחה על חשבון היבואן. אחרי שעתיים של תאוות בשרים וכמה בירות, כולם צונחים בחדרים על המיטות ואוגרים כוח לקראת היום השני.

9:00 בבוקר וכולם נפגשים אחרי האוכל; חלק מהקבוצה בדרך אל פארק תמנע, והחלק השני (שכולל בעיקר את הנשים) עושה דרכו אל המקורות - דהיינו שופינג. החוויה של תמנע התחילה בשער הכניסה לפארק; בזמן שג'קי דאג לכרטיסי הכניסה, אחד החברים הדליק את מערכת הסטריאו שבבורגמן שלו (תתפלאו...) ובתוך זמן קצר הפך החניון לרחבת ריקודים מאולתרת.

החבר'ה האלה יודעים לשמוח ולעשות שמח... ג'קי חוזר עם הכרטיסים, הדיסקוטק נפסק והתחיל הסיור. אחרי סרט הדרכה על תולדות המקום, יוצאים לסיור במרחב העצום, מצטלמים למרגלות עמודי שלמה, מתצפתים על ה"פטריות" המפורסמות ומסיימים בכוס קפה וגלידה על שפת האגם שבמקום.

אחר הצהריים חוזרים למלון וחלק נוסעים לווילג' כדי להרים כוס בירה על שפת ים סוף לכבוד השבת, כשהשאר מעדיפים שנת צהריים למילוי המצברים. אחרי ארוחת הערב שוב יוצאת כל השיירה הארוכה, כשהפעם היעד הוא פאב הברנש באזור התעשייה של העיר. אחרי כמה שירי חימום של זמר הבית עולה רמת האלכוהול בדמם של הבורגמנים, ואלו עולים על השולחנות ומתחילים לרקוד כאילו אין מחר... האווירה מדהימה, החבר'ה כולם רוקדים ושותים, ובעלי המקום המומים מהשמחה הספונטנית. לקראת בוקר מתפזרת החבורה העייפה בחזרה למלון כדי לצבור כוחות לקראת הנסיעה חזרה למרכז.

הדרך חזרה עברה עם עצירה בשיזפון, תצפית ממצפה רמון וארוחת צהריים דשנה בשדה בוקר. בנקודה הזו סיכם ג'קי את הטיול, הודה למשתתפים וליבואן ומשם המשיכה הקבוצה צפונה, כשבדרך נפרדים מהחברים שממשיכים לביתם. תם ונשלם.

כל הפעילות הענפה וההצלחה של המועדון לא הייתה יכולה להתקיים לולא הגב הרחב והחיבוק החם שמעניקה חברת עופר אבניר למועדון וחבריו. כל הטיולים מסובסדים על ידי החברה אשר דואגת בכל טיול לאוכל, ליווי, ציוד, מכונאי, רכב חילוץ וכל מה שנחוץ. החברים משלמים בעיקר על הדלק של עצמם והיחסים בין היבואן לחברי המועדון הם סיפור אהבה מתמשך.

מצד היבואן, מדובר בהוצאה כספית עצומה אבל משתלמת, כמו שאפשר להבין משיחה עם קובי גילון. חברת עופר אבניר שמה לה למטרה לשמור על קשר עם הלקוחות שלה והמועדונים השונים שהוקמו בחברה (מועדון וי-סטרום, מועדון DRZ, מועדון וספה, טרקטורונים, אופנועי ים וכו') הם דרך מצוינת לכך. החברה משקיעה כסף רב בפעילות המועדונים, אבל בתמורה רוכשת לעצמה קהל לקוחות נאמן ושותפות בהטמעת תרבות מוטורית אמיתית בישראל.

חברי מועדון בורגמן זוכים לתנאים משופרים ברכישת כלים, בקניית אביזרים או בטיפולים במוסך, ורובם משדרגים את הכלים שלהם דרך החברה ומתקדמים למודל חדש או גדול יותר מפעם לפעם. והכי חשוב: נשארים נאמנים למותג.

לרגע כמעט ושכחנו כי ישנה עוד צלע ברומן שבין היבואן למועדון - זהו כמובן הסוזוקי בורגמן בכבודו ובעצמו. למי שלא מכיר, מדובר בקטנוע מנהלים מפואר ומאובזר, גדול, חזק ונוח, מה שהופך אותו לכלי מצוין לנסיעות היומיות בין הבית לעבודה, אך גם לטיולים ארוכים. תא מטען ענק (במונחים של קטנוע) לצד תאי כפפות עמוקים ונדיבים, מאפשרים להעמיס מתחת למושב שתי קסדות מלאות או צ'ימידן בינוני.

מושבים רחבים ונוחים, אבזור מכל טוב, כולל חימום מושבים וידיות בדגמים המפוארים, מגן רוח יעיל, התנהגות כביש נהדרת ואמינות מופלגת, עושים את הבורגמן לחביב הקהל - וזה מצביע ברגליים בהמוניו. הבורגמן מיובא לישראל עם ארבעה מנועים: 125, 200, 400 ו-650 סמ"ק ובטווח מחירים שבין 28 ל-75 אלף שקלים - תלוי בנפח וברמת הגימור.

שיטוט בין הכלים של חברי המועדון מגלה כי הבורגמן הוא קטנוע שאותו אפשר לעצב ברוח הבעלים, ואלה לא מהססים ליפות ולאבזר אותו כיד הדמיון הטובה עליהם וכעומק כיסיהם; מכשירי ניווט, מערכות סאונד, מערכות דיבור, מושבים מיוחדים, דיפוני עץ, תאורות 'לד'ים מיוחדות או קישוטים כמו ראש נשר ובובות שונות, מקנים לכל כלי וכלי את המראה הייחודי שלו.

להצלחה כידוע אבות רבים, אבל נדמה שמועדון סוזוקי בורגמן בישראל הוא בראש ובראשונה סיפורו של ג'קי חכים, איש גדול בכל המובנים, שרכש באוקטובר 2002 בורגמן 650 וחיפש דרך לשלב את אהבתו לרכיבה עם טיולים, חברה ועשייה. במשך קרוב לשנתיים יזם ג'קי את המהלך בשיחות ופגישות אינספור עם חברים שגייס לרעיון ועם חברת עופר אבניר, יבואנית סוזוקי. כאשר מחפשים עוד מחותנים להצלחה, אי אפשר שלא להזכיר את קובי גילון, סמנכ"ל השיווק ונציג הבעלים של עופר אבניר, ואת משה רוקח, מנהל מותג סוזוקי. לשמחתו של ג'קי, השניים גילו עניין רב במהלך שיזם וסייעו לו לאתר את כל בעלי הבורגמנים במטרה להקים המועדון.

הטיול הראשון היה למעשה שלושה טיולים אליהם הוזמנו שלוש קבוצות שונות של אנשים כדי לנסות ולגבש חתך של המצטרפים הפוטנציאליים. אותו טיול סובב עמק יזרעאל יירשם כהצלחה חסרת תקדים עם לא פחות מחמישים בורגמנים. מועדון סוזוקי בורגמן ישראל נולד.

מאז אותו טיול מקיים המועדון כשמונה טיולים בשנה, כשביניהם משולבים מפגשים חברתיים, הרצאות בנושאי רכיבה, בטיחות, דיונים בנושאי ביטוח, גניבות וכו'. בקיצור, ממועדון טיולים הפך תוך זמן קצר מועדון בורגמן למועדון חברים פעיל המשלב מפגשים חברתיים עם טיולים ורכיבה. המכנה המשותף התרחב ועמו גם מעגל החברים. כיום רשומים במועדון קרוב ל-400 חברים, כאשר למרבית הטיולים מגיעים למעלה ממאה כלים (!), רובם מאוישים על ידי שניים - בדרך כלל בני זוג.

ג'קי מספר בגאווה כי המועדון מתפקד גם כמוסד לחיזוק הנישואין ונשים שבהתחלה סירבו לשמוע בכלל על רכיבה עם הבעל על הקטנוע, הפכו להיות הרוח החיה במועדון ולא מפספסות אף טיול או מפגש. הבעיות, מספר ג'קי, הן כאשר לתמונה נכנסים גם הילדים ומתחיל סבב משפחתי מי יוצא לטיול הזה ומי יחכה בלית ברירה לטיול הבא. ואם חשבתם שרק על טיולים בארץ מדובר, נספר לכם כי בקיץ האחרון נסעו חברי המועדון לטיול של 12 יום באיטליה; 22 בורגמנים הועמסו על מכולות, נפרקו באיטליה ושם הם נפגשו מחדש עם 37 חברי המועדון שהגיעו בטיסה. אל החבורה הישראלית הצטרפו חברי מועדון סוזוקי בורגמן האיטלקי שרכבו איתם בחלקים של הטיול בהרי האלפים ולימדו אותם שכינוי החיבה של בורגמן באיטלקית זה "צ'יצ'ו" ("השמנמן").

חברי מועדון הבורגמן גם שמחים לפעול למען הקהילה ונרתמים למבצעי התרמה למען מטרות שונות כמו רכישת מחשבים לילדי שדרות או לציוד העשרה לעמותת אלו"ט. כאשר מכריזים על מבצע בפורום של המועדון, החברים תורמים ונרתמים ואת הסכום שנאסף מכפילה חברת עופר אבניר בתרומה משלה. אם מישהו צריך טובה או עזרה - אין כמעט מי שלא מציע את עצמו. פשוט מדהים. רוצים גם אתם להיות חלק מהמועדון היוקרתי הזה? התנאי היחיד הוא להיות בעלים של סוזוקי בורגמן. אם יש לכם כזה, תוכלו ליצור קשר עם ג'קי בכתובת jaki457@walla.com, או להיכנס לפורום המועדון באתר היבואן www.oferavnir.co.il.