מתאחדים לשינוי ירוק

לפני קצת יותר משבועיים, דיווחנו כי יצרניות הרכב הגיעו לפשרה עם מקבלי ההחלטות באיחוד האירופי. אמש (רביעי), התפרסם כי מדובר בהסכם חתום וסגור לכל דבר. הפחתת ה- CO2 בתעשיית הרכב הפכה לשיח ציבורי לוהט בשנה האחרונה, אך היות וכולם מעונינים ליישב את הסכסוך במינימום הוצאות ויחסי ציבור הולמים, הושגה הסכמה בקווי מתאר פשרניים יותר.

ראשי היצרניות, כבר הצהירו שאין באמצעותם כל דרך לממן התחייבות רבת שנים, המטילה עליהם יעדים שחלקם נראים בלתי הגיוניים או מציאותיים אפילו. בדיון שגלש בחלקו גם לעימות בין כתלי משכן האיחוד, הגיבו נציגי היצרניות להחלטה בחוסר ברירה. את מורת רוחם של אלו, קל להבין לנוכח העובדה שרווחיהן של החברות רק צונחים בתקופה זו, כך שגם ההתגמשות של האיחוד בפריסת התכנית על פני 5 שנים, עדיין איננה מספקת את רואי החשבון המחפשים פתרון רב-שנים ותכליתי.

פרטי ההסכם, מקבעים את שיעור פליטת הזיהום על 130 גק"מ עד שנת 2015. בין השנים 2012 ועד לתאריך הנקוב, מחויבות היצרניות להציג הפחתה פרוגרסיבית של 18 אחוזים ברמת הזיהום הנפלטת מכלי-הרכב. לשם המחשה, יותר מעשרה אחוזים מכלל הזיהום אותו שואפים לריאות מידי יום באירופה, מקורו מ-15 מיליון מכוניות הנעות מידי יום בדרכים. כך שמדובר בחשיבות סביבתית חשובה, למרות השיבושים הצפויים.

לכאורה, הנקודה היותר פרובלמטית, מתייחסת לשוני בין אופי היצרניות. למשל, חברות כמו פיאט או פיג'ו המייצרות כדרך קבע מכוניות קטנות נפח, צריכות להפיק ממכוניותיהן רמת פליטה של 122 גק"מ, בעוד שמרצדס או ב.מ.וו להן כלי-רכב צמאי משאבים, נעות בטווחים גבוהים יותר של 137 גק"מ. על פי הערכת גורמים באיחוד, מדובר על הוצאה של 1,300 אירו פר מכונית, בכל שנה עד לשנת 2015. בתרגום מאוגד, תעשיית הרכב תאלץ לשלשל מכיסה עבור השינוי יותר מ-25 מיליארד דולר בשנה אחת. לא ב-י-ד-י-ו-ק המתנה המיוחלת לה מצפים בימים אלו במסדרונות התאגידים.

בשלוש השנים הראשונות, התהליך נועד לרכך את המעבר במעט עבור היצרניות. בשלב הראשוני, 65 אחוזים מכלי הרכב צריכים להגיע ל-130 גק"מ ב-2012. 75 אחוזים כשנה לאחר מכן, 80 אחוזים בשנת 2014 וכמובן, 100 אחוזים ללא חריגות בשנת 2015. מיותר לציין, כי קנסות הן חלק בלתי נפרד מהעסקה. ומי שיעז לפזול החוצה, ישלם בין 5 ל-25 אירו על כל חריגה של עד שלושה גרם. יחד עם זאת, האיחוד מאפשר מס חוקי לכל גרם מיותר לכל מכונית, העומד על 95 אירו (500 שקלים) עבור כל תוצר לוואי בשיעור הפליטה.

ומה בעתיד הרחוק יותר, נניח בעוד כ-15 שנים? חלק מסעיפי החוק, מספרים על הגבלות קשות עוד יותר שתוקפן ייכנס בשנת 2020. היעד? 95 גק"מ בחלוקה דומה להסכם המקורי. עד אז וכפי שהמצב מלמד, קיים סיכוי מוחשי שחלק מהיצרניות ייעלמו מהנוף לחלוטין, או יתאחדו תחת קורת גג אחת. בריאות לפני הכול.

ומה יעלה בגורלן של יצרניות ה'על' כמו למבורגיני, פרארי ודומותיהן? אלה יצטרכו גם להתאים את עצמן לחוק החדש, או שיהיה עליהן לשלם קנסות כבדים על כל חריגה מרמת פליטת המזהמים שנקבעה.