חברת ההשכרה קורסת, האזרח משלם

לפנינו פסק דין "קטן", על תאונה "קטנה" ובסכום "נמוך". למעשה, משקף פסק דין זה עוד אחד מחולייו הקשים של שוק הרכב: קריסת חברות הליסינג וההשכרה, על כל הנזקים הנלווים לכך. המדובר בנזקים שאיש בממשל אינו מקדיש להם תשומת לב כלשהי, כיוון שאיש בממשל לא חשב שחברות ליסינג והשכרה - בדומה מאוד לחברות ביטוח - חייבות להבטיח רשת בטחון כלכלית לעמידה בהתחיבויותיהן כלפי לקוחותיהן וכלפי צדדי ג'. מדהים ומקומם ביותר, כי גם לאחר שבתי המשפט כבר פסקו כי חברות ליסינג והשכרה כפופות לחובות של חברות ביטוח ככל שהדבר נוגע לנזקים כלפי צדדי ג' - לא מצא הרגולטור לנכון לפעול בנדון ולדרוש כאמור את רשת הבטחון. הנפגעים - האזרחים. את מי זה באמת כבר מעניין?

במקרה שבפנינו, ניזוקה אזרחית צד ג' בתאונה אשר נגרמה על ידי אזרחית אחרת - אף אחת מהן אינה פושעת ואינה גנבת, אך שתיהן נפגעו מקריסתה של חברת ההשכרה 'טרפיק' אשר הרכב הפוגע היה שייך לה ונהוג על ידי אזרחית (הנהגת הפוגעת) אשר שילמה לחברת ההשכרה במיטב כספה. יש להדגיש, כי כספה של האזרחית שוכרת הרכב רכש, על פי ההסכם הסטנדרטי שעורכות חברות ההשכרה, לא רק את הזכות להחזיק ולסוע ברכב לזמן קצוב, אלא גם את הזכות לקבל הגנה ביטוחית ומשפטית במקרה של תאונה מול צד ג'.

במקרה מסויים זה, האזרחית שרכבה נפגע הגישה תביעתה כנגד 'טרפיק' בתור בעלת האוטו ולמעשה המבטחת שלו, וכנגד הנהגת הפוגעת. במקרים כאלו, חברת ההשכרה נוטלת על עצמה את ההגנה המשפטית ובמקרה של הפסד - משלמת את הנזק, כאשר השוכר משלם רק את ההשתתפות העצמית הקבועה בחוזה ההשכרה, ולעיתים יש מצב בו האזרח שוכר הרכב למעשה רכש (בתוספת מסויימת לדמי השכירות) גם פטור מההשתתפות העצמית במקרה של נזק.

על פי קביעתו של בית המשפט: "טרפיק לא הגישה כתב הגנה ואין אישור מסירה בתיק, שכן, ככל הנראה, טרפיק פורקה ואינה קיימת יותר". מזל, באמת, שקיימים האזרחים אשר הפכו הם עצמם למסלקה של חברות ליסינג והשכרה. האזרחית שוכרת הרכב נותרה בדד במערכה. בית המשפט קבע, כי לאזרחית שוכרת הרכב יש תרומת אחריות לתאונה וכי יש לשפות את האזרחית התובעת שרכבה נפגע. למזלה של האזרחית הנתבעת, האזרחית התובעת כבר קיבלה את רוב הפיצוי מהמבטחת הפרטית שלה, כך שנותר רק הנזק של ההשתתפות העצמית של האזרחית התובעת וירידת ערך (אשר באמת לא ברור מדוע המבטחת שלה לא שילמה לה).

ואנו באמת מאוד היינו רוצים לדעת - למה? למה כדי לעשות צדק במקום אחד (שיפוי האזרחית שרכבה נפגע) צריך לגרום חוסר צדק משווע במקום אחר (חיוב האזרחית השוכרת בתשלום במקום את חברת ההשכרה), הלא האזרחית השוכרת כבר שילמה ל'טרפיק' עבור ההגנה המשפטית ועבור תשלום הנזקים ואולי אפילו רכשה פטור מהשתתפות עצמית.

למה איש לא חשב - מראש - לדאוג כי חברות הליסינג וההשכרה לא תוכלנה לקרוס באופן שרק בעלי המניות והמנהלים שלהן יינזקו, ולא קורבנות מקריים ותמימים בכל עבר?!


* הכותבת היא יועצת ופרויקטורית משפטית לאיגוד המוסכים בישראל