כשהשוק הפרטי מוקפא עד להודעה חדשה - העיניים מופנות לממשלה. זו המנופפת בתוכניות חירום או האצה ומצהירה מעל כל במה כי "רק השקעה בתשתיות תחלץ את המשק מקיפאונו". כשכבים אורות הבמה - מגיעה העת למעשים, ועל כתפי משרד האוצר מונחת השנה מרבית האחריות למתן פתרונות אמיצים לקיפאון.
מבחן הרכבת הקלה
מבחנו הראשון של האוצר יהיה בפרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב, שסובל מקשיים מימוניים וסטטוטוריים לאחר שהושקעו בו כ-1.3 מיליארד שקל, ולכן לא ניתן יהיה לסגת ממנו. באוצר יצטרכו להכריע עד כמה תסכים המדינה ליטול על עצמה את סיכוני ההקמה, או לחלופין להזרים הון לפרויקט ולהלאימו.
מדובר בהכרעה הטומנת בחובה השלכות הרות גורל באשר ליתר הפרויקטים המונחים על שולחן האוצר - ובראשם פרויקט כביש 531 ומתקני ההתפלה. יתרת פרויקטי ה-P.P.P המתוכננים צפויים להיכנס להקפאה עד חלוף המשבר, או לצאת כפרויקטים תקציביים.
הקאמבק של הרכבת
נוכח מחנק האשראי, נהפכים ימי המשבר לשעתן היפה של חברות הביצוע הממשלתיות, שצפויות לשאת (מרצון) בנטל הוצאת הפרויקטים התחבורתיים לביצוע. עם מסגרת תקציב מאושרת, 3 מיליארד שקל בקופה, הנהלה חדשה וצבר פרויקטים שממתין להפשרה - תזכה רכבת ישראל ב-2009 במרב תשומת הלב של השוק הפרטי, ותהפוך למוקד חלוקת העבודה הדומיננטי בענף התחבורה. רק בחודש האחרון פירסמה הרכבת מכרזי ביצוע בהיקף של 400-500 מיליון שקל ותצא ב-2009 בבליץ מכרזי רכש לציוד נייד בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל.
לצדה של הרכבת מקווה גם החברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה) לשנת פריחה. זו אמנם צפויה להיפגע מהמשבר נוכח פרסום המכרז לתחזוקת הכבישים בצפון, אך מנגד צפויה ליהנות מפירות תוכנית ההאצה.
אחרי הבחירות
היות שבחודשים הקרובים תהיה המדינה שבויה בבחירות, ב-2009 שוב יידחו ההחלטות הנגועות ברגישות פוליטית (הפרטת קווי התחבורה הציבורית, הקדמת הפרטת נמלי הים), ותוכניות ארוכות טווח ימוסמסו (הנמל האווירי החדש, עתיד פיתוח נמלי הים ורכבת לגליל, לבית שאן או לאילת).
שר התחבורה הבא
תחת אלה, ישגיחו הכל על קידומם המהיר והיעיל של הפרויקטים המבוצעים והמתוקצבים, מתוך תקווה כי שר התחבורה הנכנס ינצל את "ההפוגה הפרויקטלית" לרענון התשתית הפנים-ארגונית, שיקום היחסים עם משרדי הממשלה וקביעת מתווה להפשרה. במקביל, תידרש רשות החברות הממשלתיות להכין את תשתית המו"מ לשלב הבא ברפורמה בנמלים ולהיערך לחזרה אל הפרויקטים התקציביים, בהגברת יכולת הבקרה והפיתוח על זרועות הביצוע הממשלתיות (מע"צ, הרכבת וחברת נמלי ישראל).
הסרת חסמים
מעבר לכל אלה, יידרשו אנשי האוצר, התחבורה, הפנים, הגנת הסביבה, המשפטים, השיכון והתשתיות להפנים כי הסרת חסמים ביורוקרטיים הכרחית להיתכנותם של פרויקטי תחבורה, וכי הגיעה העת לגלות אחריות לאומית.