פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השיטות הפסולות של חברות הביטוח

      חברת הביטוח לא רוצה לפצות אתכם - השיטה: לדחות לכם את התביעה; המניע? לא חשוב, הם כבר ימצאו משהו

      זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. היתה לכם תאונה, "נציג" חברת הביטוח אשר מגיע לשטח ראשון (שמאי, סוכן ביטוח, סוקר, חוקר וכיו"ב) מודיע לנו שהתביעה נדחית בגלל סיבה א'; אחר כך במכתב הדחייה אנו מוצאים בכלל את סיבה ב'; וכשנתבע את חברת הביטוח – בבית המשפט ניתקל בסיבה ג'. ולא חלילה, שהסיבות הללו מוציאות זו את זו, נהפוך הוא – לשיטת חברות הביטוח כל המרבה הרי זה משובח – אם אפשר לדחות תביעה בשל כל הנימוקים ביחד או אולי לחוד וגם לשמור את כל הזכויות – הרי זה עולם אוטופי ממש.

      באקלים שכזה, לעולם אין המבוטח יודע מה בעצם נדרש ממנו וכיצד לכלכל את מעשיו, והליך בירור החבות של חברת הביטוח כלפיו אשר אמור להיות הוגן ומהיר הופך לתעתוע. כך, למשל, בעוד יתכן והמידע הראשון שינתן לו הוא שאין כיסוי ביטוחי ולכן התביעה נדחית – והוא ייערך לקראת טענה זו - הרי בבית המשפט תעלה לפתע טענה אחרת לחלוטין כגון כי נמצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף ביחס לנסיבות מקרה הביטוח הנטען.

      המפקח על הביטוח היה ער להפקרות זו, וקבע באופן נחרץ בהכרעה עקרונית מיום 09/12/1998, כי חברת הביטוח חייבת לפרט את מלוא נימוקי הדחייה כבר במכתב הדחייה הראשון והיא לא תוכל להוסיף נימוקים נוספים שהיו ידועים או יכולים להיות ידועים לה קודם לכן – בשלב מאוחר יותר. המפקח אמר? הורה? ציווה? לשיטת חברות הביטוח, כבודו של המפקח במקומו מונח, או שמא מוזנח, כי הן המשיכו בשלהן והגישו לבתי המשפט כתבי הגנה אשר כוללים טענות שונות ומשונות שהמבוטחים נתקלו בהן לראשונה.

      על רקע האמור, נאלצו המבוטחים להתחיל ולנקוט בהליך נדיר יחסית – "בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה" במסגרתו מתבקש בית המשפט למחוק סעיפים מכתבי ההגנה של חברות הביטוח אשר כוללים נימוקי דחייה שלא נמסרו למבוטח קודם לכן ובהזדמנות הראשונה. יאמר מיד, כי המדובר בהליך המצריך ידע והשקעת משאבים – עוד נטל מיותר לחלוטין על המבוטחים.

      ההליך שבפנינו הוא בקשה מעין זו, אשר הגיש מבוטח למחיקת סעיפים מכתב הגנת חברת הביטוח. המדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בשל נזקי תאונה מתוקף פוליסת ביטוח מקיף לרכב. בתחילה דחתה חברת הביטוח את הדרישה בשל הטענות כי סעיף 4 לפוליסה הופר, אין זיקה ביטוחית בין שני התובעים, המבקש הינו הנהג העיקרי ברכב, אינו הבעלים ואינו המחזיק ברכב בדרך קבע וכן, הרכב משמש לצרכי סחר רכב. בנסיבות אלו, הוגשה התובענה נשוא הבקשה.

      התובעים, הם המבקשים את מחיקת הסעיפים, טענו כי על כתפי חברת הביטוח מוטל הנטל להוכיח את טענותיה באשר להתקיימות סייגים השוללים את זכאות המבוטח לתגמולי ביטוח. לשם הוכחת טענותיה, על המשיבה לפרט טענות אלו במסגרת מכתב הדחייה. לטענת המבקשים, על חברת ביטוח לפרט למבוטחיה את הטעמים בגינה נדחית תביעתם כך שיעלה בידם ליתן הסברים או להביא ראיות נוספות. המבוטח זכאי, כי יהיה בידו המידע הרלוונטי כך שישכיל להחליט החלטות נכונות באשר לתביעתו. כמקובל לא פעם אצל חברות הביטוח, הגם שהבקשה הומצאה לבא כוחה של חברת הביטוח הנתבעת, לא מצאה זו לנכון להגיב כלל על הבקשה. אולי היא עסוקה בדברים חשובים יותר, כגון דחיית תביעות של מבוטחים נוספים.

      בית המשפט קיבל את הבקשה בחלקה הגדול, וחזר על הפסיקה המקובלת בכגון-דא: "בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח, מקום בו דוחה חברת ביטוח תביעה, עליה לפרט בהזדמנות הראשונה את מלוא נימוקיה. ...מבטחת תורשה להעלות בשלב מאוחר יותר נימוקים אשר לא הועלו על ידה בהזדמנות הראשונה רק מקום בו עסקינן בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר המועד בו מסרה את נימוקיה או שלא היה ביכולתה לדעת עובדות אלו בעת שמסרה נימוקיה כאמור. ...באיזון שבין שמירה על זכותה של חברת הביטוח להעלות טענות נוספות ובין הפרשי הכוחות בין חברת הביטוח והמבוטח הרי שמדיניות המגנה על זכויותיו של המבוטח הינה ראויה. חובת ההנמקה המוטלת על חברת הביטוח נובעת אף מחובת תום הלב המוטלת עליה כלפי המתקשר עמה בחוזה...".

      ולהלן שתי דוגמאות לסוג הטענות שנמחקו מכתב ההגנה של חברת הביטוח:

      [א] חברת הביטוח לא העלתה בפני המבקשים טענות לפיהן אירוע התאונה לא התרחש או לא התרחש כנטען. בנסיבות אלו, נמנעה מהמבקשים זכותם להוכיח למשיבה את התרחשות התאונה ואת נסיבות התרחשותה. עסקינן בנימוק חדש אשר לא בא זכרו בהודעת הדחייה הראשונה.

      [ב] חברת הביטוח לא הכחישה במכתב הדחייה הראשון, את הנזקים הנטענים וקיומו של קשר סיבתי בינם ובין מקרה הביטוח. לפיכך, נמחק הסעיף (המאוד סטנדרטי ואהוד על חברות הביטוח, יש לאמר) לכתב ההגנה במסגרתו טענה המשיבה, כי היא מכחישה את עצם אירוע התאונה, נסיבותיו, הנזקים וקשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת.

      ברור כי לנוכח מחיקת טענות אלו נחלשת עד מאוד הגנת חברת הביטוח ומתחוור, כי "לא כצעקתה". ואכן, הקלות הבלתי נסבלת בה מעלות חברות הביטוח טענות מן הגורן ומן היקב לצורך דחיית תביעות – מקוממת ממש.

      לכם, המבוטחים, נמליץ כך: כאשר אתם קוראים את כתב ההגנה של חברת הביטוח אותה תבעתם בו מוכחש הכל מכל וכל – התוקף הביטוחי, קרות מקרה הביטוח, הנזק, הקשר הסיבתי, ועוד ועוד, לרבות אפילו אולי עצם קיומכם – אל ייאוש. פעמים רבות בקשה מעין זו למחיקת סעיפים מכתב ההגנה בהסתמך על הכרעתו העקרונית של המפקח – תועיל ותצמצם את כוחה של חברת הביטוח לטעון ככל העולה על רוחה. זכותכם להגיע לבית המשפט כאשר אתם יודעים בדיוק למה נדחתה התביעה וכנגד מה אתם עומדים. עימדו על זכויותיכם כמבוטחים!


      * הכותבת הינה היועצת המשפטית של 'איגוד המוסכים בישראל' ו'פורום התיקון הבטוח'