תחת שמיים כחולים

עד לפני מספר חודשים, קונצרן PSA חילק את המטלות באופן צחור לכל דגם ועבור כל קבוצה. ולצורך העניין, לסיטרואן יש את הפיקאסו, ולפיג'ו יש את ה-308SW האלטרנטיבה הנמוכה והארוכה למי שזקוק לעוד שני מושבים בשורה השלישית. אולם, עם הצגתה של ה-3008, המיניוואן הקומפקטי החדש, נוצר מצב די מבלבל. משום שברור לכולם שבשלב הבא, תתווסף לה שורת מושבים שלישית, כדי לשרת טוב יותר את המשפחות העתידיות.

אך בינתיים והרבה לפני שתושק ה-3008, פיג'ו משווקת כאן את גרסת הספורט-וואגון ל-308 שמוסיפה לישבן המתוח 20 ס"מ לאורך, ועוד כחצי מכך לבסיס הגלגלים שעומד על 271 ס"מ. קודמתה לתפקיד, ה-307SW שהושקה בשנת 2002, זכתה אצלנו לרומן קצר בשני המגזרים – הפרטי וציי הרכב. הניצוח על מרכב ארוך בעל יכולת גבוהה ורמת אבזור נאותה, שמר את השם SW בצד הנכון של הלקוח הישראלי. או במילים אחרות – זה שפותח את הארנק גם אם השכן אומר שצרפתי זה לא להיט.

אם כך, ל-308SW יש משימה אחת מאוד מוגדרת ופשוטה – לא להרוס את שבנתה קודמתה בעמל רב עבור היבואן, וכן עבור הלקוחות שהפיקו ממנה הנאה משפחתית שונה מהמוכר. יצאנו למבחן לבדוק מה הניבה התוספת והאם השיתוף עם ב.מ.וו עובד כאן בנמרצות על משקל עודף.

להיות מסופח לשם SW במשפחתה של פיג'ו לא מצריך אבחנות אינסוף. על מדפי היצרן אין כיום דגם משפחתי שלא הושק במרכב זה וכך גם ה-308. מלפנים, יחידות התאורה מחודדות ומכוונות היישר על עבר הסמלון, השבכה אותה שבכה מוגזמת, הפגושים בולטים כמה מילימטרים קדימה, ומכסה המנוע בצורת V מתמקד באמצע הדרך כאילו מכוון את עיני הפיג'ו אל היעד הרצוי.

מאידך, זנב המכונית התיישר אל הקרקע במטה שפכטל לא מהוקצע, וקיבל אמנם תא מטען מכובד עם 674 ליטרים, אך על חשבון עיצוב חיצוני מעט מר וחסר חן. אלומות התאורה צרות בנפחן ומשדרות פשטות, השמשה האחורית מעט דלה בהיקפה, אך לזכותה של הפיג'ו יאמר כי השילוב עובד כל עוד נשארים סמוך לדלת הכניסה ורחוק מאיזור ההטענה. התוצאה הסופית מעט מאכזבת, אך לא מפתיעה - מכונית סטיישן מודרנית שנתקעה בעיצוב מעט עצל ועייף. קצת מכל דבר השווה בסופו של דבר לתמהיל לא מוצלח במיוחד.

תא הנוסעים זהה לאחות הקצרה, ומשווק בגרסת המבחן (פרימיום) בגימור זהה לחלוטין פרט לצמד מושבים קטנים והיריעה הפנורמית הענקית הנפרשת מעל הראשים. המושבים הבסיסיים מספקים ערבוב של תמיכה עם נוקשות קלה, אם כי המתלים מרסנים היטב את תנודות המרכב ולא מרסקים את עמוד השדרה. איכות החומרים טובה מאוד, לבטח מדובר כאן על קפיצה כמעט מטאורית אך מתבקשת מה-307, כך גם דיפון הדלתות והקונסולה שעשויים מהזן היותר משובח הקיים כיום בקבוצה.

תנוחת הנהיגה, היא כמצופה - צרפתייה למהדרין. דהיינו גבוהה, רכונה קמעה אך מאפשרת הגעה לכל מקום בקלות ובנגישות. בקרת האקלים המפוצלת היא ברכה לכל דרך, גם בכוחה וכן בקלות ההפעלה שלה, מוצבת בדיוק במקום הנכון בקונסולה, ומתפצלת אחורה סמוך למשענת היד הקדמית. מאחור, היכן שנוספה שורה שלישית המצב קצת פחות מבריק. אפשר להבין את הרצון לשנע את המשפחה בתחושה אוורירית, כאשר השמש או הירח פורצים פנימה אל תא הנוסעים. אך בדיקה יותר מעמיקה של אקט ההתיישבות מאחור אינו מקל על ההורים באכלוס הזאטוטים במושבים הדקיקים. השורה השנייה אמנם מתמרנת על המסילות לפנים ולאחור, ובכך אמורה לאפשר השתחלות למרחב מאחור בלי להזיע יתר על המידה, אולם בפועל, תגלו שהסוגיה הזו לא כל כך פשוטה ומצד שני – גם לא מעיקה במיוחד.

כשניגשנו לקחת את רכב המבחן, ידענו שמדובר באותה יחידה פרי פיתוח ב.מ.וו בנפח 1.6 ל'. רק ש-120 כ"ס הרתומים לסרן הקדמי, התגלו כלהקת סוסים המצויה בעצירות מתמדת. הפיג'ו מפיקה 16.3 קג"מ ב-4,250 סל"ד דלים בחמצן המשולבים לתיבת ארבע ההילוכים זקנת הדור עם תפעול טיפטורניק. למרבה ההפתעה, נתוני הביצועים נשארו באותה השכונה של האופציה הקומקפטית למרות שצמד האותיות SW מוסיף ל-308 כ-60 קילוגרמים על פני זו הרגילה ומאזן אותה על 1,388 ק"ג.

100 קמ"ש מושגים לאחר 13.5 שניות עצלות משהו, לא פחות ולא יותר, והמהירות המרבית המוצהרת על ידי היצרן מסוגלת להגיע ל-188 קמ"ש. לא ניסינו, אך בטווחי הביניים גילינו שהמספר הזה לא נתון בספק, לפחות בתנאי המבחן. צריכת הדלק לעומת זאת שמרה עלינו רחוקים מהתחנה הקרובה עם ממוצע של 12 ק"מ לליטר.

בהתנהלות בגדר הנורמה, אין כל מפתיע. התיבה מושכת את ההילוכים ומתחכמת לה על דעת עצמה שלא לצורך, מחט הסל"ד נמשכת לעתים לאולימפוס, ומנסה לקרוא את כף רגלו הימנית של הנהג אך ללא הועיל. כשלעצמה, היחידה פועלת בצורה חלקה, רועשת רק בשלבים מאוד מתקדמים ומאפשרת פריצה קלה של שאון המנוע אל חלל התא. בחלקים ארוכי טווח, אופי פעולתה גמיש דיו בשביל להימנע מקוצר נשימה בשלב מוקדם, או לחילופין, להרים דגל לבן למראה גבעה מתונה.

וכשאותה גבעה מופיעה לה באופק, והכביש משנה צורה לזה של נחש לא שבע, הפיג'ו יודעת שעליה להפעיל מנגנון פסיכולוגי או לבלוע כמות משלשלים אדירה, ולשחרר לדרך את מה שיש לשלדה המוכשרת להציע ולהסתפק בסוסים המותשים. בנקודת הדרך הזו, ה-308 אכן שלפה את כל הקלפים.

ולמרות שהם רחוקים מ'פול-האוס', היא הזכירה לנו שלמרות הממדים שתפחו וההגה שהפך פחות ופחות תקשורתי עם השנים, עדיין מדובר על מכונית שלא מתביישת משום עיקול חד או הרקדות על גבול המגבלות בביטחון מלא. ההיגוי מחונך, מערכת המתלים מתמודדת היטב עם כל מה שאפשר לזרוק לעברה, והבלמים נועצים את הצמיגים בכביש ללא זכר של דעיכה.

"אני צריך מכונית עם שבעה מושבים", זה לא מושג השגור רק בפיהם של אנשים החיים במגזרים מרובי ילדים. יש כנראה משהו בדגמי הסטיישן שמתחיל לחלחל פנימה ולחולל מהפכה של ממש בתפישה האנטי סטיישנית שהתבוללה בעמנו ב-20 השנים האחרונות, מאז שהפסיקו להופיע כאן גרסאות אלו במחירים שפויים. אבל המצב היום השתנה, מכוניות הקברנים של פעם עוברות פיסול שוב ושוב בטרם הן יוצאות להתגלגל על הכביש, ואף עובר אורח כבר לא טורח לומר מילה רעה או טובה לשם הדיון, על הישבן השונה שחוטב מחדש וזכה לסיפור חיים משלו.

לכאורה, ה-308 SW נמנית בקבוצה אחרת, מפני שהיא עושה כמעט הכול, אבל כמעט, בפשטות ובדרך שלה.היא נוחה, רכה, מפרשת את הדרך בשפה המתאימה, מפנה את תשומת לבה לכל הפרטים הקטנים שחשובים למשפחה. וכן, היא מספקת הנאה לא קטנה מאחרי ההגה בשעות שהילדים ישנים ומתחשק לצאת לסיבוב.

את מכונית המבחן, קיבלנו בגרסת הפרימיום המתומחרת ב-145 אלף שקלים, לא כולל השורה השלישית שמוסיפה עוד 2,541 שקלים לחישוב הכללי. ברמה זו, הציוד הנוסף והאביזרים משחקים תפקיד לא קטן. ברשימה זו תקבלו 6 כריות אוויר, בקרת שיוט ומגביל מהירות נסיעה, חיישני גשם ואורות, חישוקי מגנזיום, גג פנורמי עם וילון נסגר ועוד ועוד.

נקודת התורפה שלה מסתתרת תחת מכסה המנוע, אך ייתכן כי עם מגדש טורבו THP שיוסיף 20 כ"ס, העסק היה נראה אחרת לחלוטין. אבל אם אתם מחפשים את אותה תחושת מיצוי למיטב כספכם, ואין לכם עניין להגרר עם סרחי עודף נוספים, ה-308 SW היא בשבילכם.

מנוע : 1.6 ל' Vti
תיבת הילוכים: אוטומטית, 4 הילוכים
הספק: 120 כ"ס ב-6,000 סל"ד
מומנט: 16.3 ב-4,250
מחיר מכונית מבחן: 147 אלף שקלים (פרמיום)
צריכת דלק: 12 ק"מ לליטר (מבחן)