וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבחן ראשון: פולקסווגן שירוקו

25.1.2009 / 15:17

ההאצ'בק קופה החמה נחתה אצלנו עם 200 כ"ס, מראה של מיליון דולר וערימה של נוסטלגיה. הפגשנו אותה עם הסבתא

במרבית המקרים בחיים, יהיה זה נכון לומר כי המקור יהיה עדיף על החליפי. זה נכון לגבי קפה טחון לעומת קפה נמס, ספר לעומת סרט והתגפפות עם בת הזוג מאשר... אתם יודעים. אולם, לכל כלל מסתבר, יש גם יוצאים מהכלל. לפני כ-15 שנים כשעוד הייתי בכיתה ט', כחודשיים לאחר תחילת השנה, המחנכת המעוברת הנחמדה שלנו (לרוב הדעות) פרשה לחופשת לידה והשאירה אותנו ללא השגחה סמכותית. וואקום זה התמלא לרוב במורים מחליפים מזדמנים ומשום מה אף אחד מהם לא הסכים לחזור בשנית. עד שבוקר אחד הגיעה מרים.

כשהיא נכנסה בדלת, הזמן קפא. כדורי הנייר שהושלכו, נשארו תלויים באוויר כאילו שכחו שניוטון גילה כבר לפני מאות שנים את כוח המשיכה וכל הפרחחים נאלמו. מרים שהייתה עולה חדשה יחסית מצרפת, הייתה פשוט פצצה מהלכת. סליחה על שאיני פוליטיקלי קורקט, אבל היא באמת הייתה מדהימה. כל כך מדהימה, שבנות הכיתה שנאו אותה רק בגלל איך שהיא נראתה. אפילו אני, שהייתי אז 'טין אייג'ר' מפוצץ בהורמונים התחלתי ללמד את עצמי צרפתית וחלמתי עליה בהפסקות. כן, למרות פער הגילאים של כ-10 שנים, התאהבתי בה. לעזאזל, כל בית הספר היה מאוהב בה. אפילו המוכר בקיוסק שהיה מסדר לה את הקרואסון הכי טרי כל בוקר. אבל שלושת החודשים עברו מהר, המחנכת ה(רק)נחמדה חזרה ואת מרים המורה המחליפה שסיימה את עבודתה, הינו רואים רק מדי פעם בחדר המורים. כל כך רצינו אותה בחזרה.

הסיבה שהלאיתי אתכם בסיפור זה, היא לא אחרת מאשר הגעת השירוקו החדשה לישראל. מנקודת המבט הישראלית שלנו, עם החלפת דורות הגולף שארעה אצלנו בחודש האחרון, גם הגולף GTI הפופולארית סיימה את תפקידה כאן ופרשה לגמלאות. השירוקו הזו היא שאמורה למלא את הוואקום שנשאר, לפחות עד שה-GTI החדשה תגיע לייצור ולאולמות התצוגה, איפשהו לקראת סוף 2009 ותחילת 2010.

עם הזיכרון של עד כמה נחמדה הייתה הספורטיבית המקורית ועד כמה טובה יכולה להיות המחליפה, ניגשנו אל האולם מסירת הרכב החדש שנחנך לאחרונה במתחם צ'מפיון. שם בין כל חלונות הזכוכית וקירות אלומיניום מודרניים, נחה לה ברוגע השירוקו האדמונית והעתידנית משהו עם מספר צהוב למהדרין. וכשנפתחו הדלתות, שוב קפא הזמן. כן, היא נראית ממש טוב. ממש פצצה על גלגלים שגם הטובה שבתמונות לא תחמיא לה מספיק. חבל שלא ניתן לשדר עדיין צילומים בתלת מימד.

הקאמבק הכי מדובר של פולקסווגן בשנים האחרונות

רגע לפני שנמשיך הלאה, אנו מרגישים צורך לקחת אתנחתא קלה ולערוך לכם היכרות עמה משום שהשאלה - "מה זה שירוקו?" הופנתה לעברנו פעמים רבות בימי המבחן לה. אך כדי לענות על שאלה זו, נחזור שוב בזמן, הפעם אל שנת 1974. אחרי כ-4 שנים של פיתוח קדחתני, בהם שאפה פולקסווגן להציג מחליפה ראויה לקארמן גיה קופה, נולדה השירוקו. זו הייתה מכונית ספורטיבית שהתבססה על הגולף וחלקה עמה רכיבים רבים, אך עוצבה על ידי ג'יאוג'ארו וכל חלק בה כוייל אחרת לטובת שיפור היכולות הדינמיות. מתליה היו קשיחים יותר, מושביה חבקו טוב יותר את הנוסעים (בעיקר את אלה מלפנים, שכן האחורי היה צפוף למדי), הבלמים היו אמורים להיות נשכניים בהרבה ובקצה היצע המנועים היה גם מנוע 1.6 חזק בערכים של אותם שנים כמובן.

השירוקו התקבלה בזרועות פתוחות באירופה למרות מחירה הגבוה. מספר שנים מאוחר יותר, הציגה פולקסווגן את הדור השני לשירוקו שהציע יותר מהכל. מנועים חזקים יותר, מושבים משולבי עור, מכל דלק מוגדל, מערכת בלימה משופרת ותפנוקים כמו חלונות חשמליים כאופציה.

רק מספר מצומצם של עותקים מדורות אלה הגיעו לישראל, חלקם בדרך לא דרך ורק מכוניות מעטות שרדו עד עצם היום הזה ולכן השם שירוקו מוכר בעיקר אצל מבוגרים בעלי זיקה מוטורית או בקרב חובבי המותג, אך לא מעבר לכך. אחת מהן נמצאת אצל יניב שהסכים להעמיד לרשותנו את השירוקו האהובה, כדי שנוכל לערוך את המפגש היסטורי של עבר והווה.

20 שנים מאז הביקור האחרון

באירופה, השם שירוקו היה ונשאר מוכר מאוד לרבים, בזכות מספרי המכירות הנאים שם עד סוף שנות השמונים. אולם אצלנו כאמור, לא רק שזו הייתה לנדירה מאוד, וכך גם הקוראדו מחליפתה, השם הכמעט מיתולוגי נעלם מהתודעה שלנו למשך כשני עשורים וזה זמן רב בכל קנה מידה. מצב כזה עלול לגרום ללא מעט קשיי קליטה עבור כל שם, בייחוד אם זה בא למלא מקום של מותג נחשק לא פחות כמו ה-GTI.

אבל דקות אחרי שיצאנו ממתחם היבואן אל כבישי גוש דן, גילינו איך השירוקו הזו מפוגגת בכוחות עצמה את העמימות. בכל רמזור בו עצרנו, מבטים מכל עבר ננעצו בנו ולא מעט סקרנים אף ביקשו לשאול, לחקור ולברר מה זו החיה האדומה הזו. ברמזור מול גני התערוכה אפילו קיבלתי הצעת נישואין מנהגת גולף 1.6, אבל זה כבר היה יותר מדי, אפילו בשבילנו. עד כדי כך שלא זכורה לנו מכונית שהצליחה לסחוט מידה כזו של תשומת לב מהסביבה. אולי זה בגלל העיצוב החריג, אולי זה בגלל הצבע, אבל זה בטח לא בגלל הכיתוב הקשה להגיה על ישבנה.

"תגיד, מה זה סקירוקו? זה גולף?"

למען הסר ספק, גם הדור השלישי והעדכני ביותר לשירוקו, מבוסס על שלדת הגולף וחולק עמה מכללים רבים, אך גם הפעם נערכו בה שינויים נרחבים כדי לייחדה לעומת שאר בנות המשפחה. ההבדלה המוחשית ביותר קשורה כמובן למראה החיצוני. השירוקו ארוכה ב-4 ס"מ, רחבה ב-5 ס"מ, נמוכה בכמעט עשרה סנטימטרים שלמים וקלה מהגולף המקבילה. מעצבי השירוקו לקחו את המראה של הגולף החדשה והקצינו אותו מכל זווית. את החזית התוקפנית מפסלים גריל חלת דבש ענק, מכסה מנוע שמשתפל לפנים וכאילו מצמצם את פנסי החזית וגריל שחור דקיק. רק סמל ה-VW על מכסה המנוע נראה לנו קצת לא במקום.

גם במבט על אחוריה נראה שדבר לא נותר ליד המקרה. זה מתחיל עם כנף קטנה בראש הגג, מתחתיה חלון אחורי נמוך וצר ואז ישנה התרחבות משמעותית לצדדים שיוצרת מעין זוג כתפיים סקסיות מעל הגלגלים האחוריים. עוד אפשר להבחין בזוג הפנסים האחוריים החדשים, בחיתוך הגס לרוחב מתחת לדלת תא המטען ובצמד המפלטים הכסופים. כשזזים 90 מעלות הצדה ומביטים בה בפרופיל, אפשר לראות איך הכל מתחבר לכדי האצ'בק קופה חדה, אגרסיבית ומפוסלת בקפידה.

בפתיחה של אחת מהדלתות הארוכות מתגלה תא נוסעים מזמין מאוד. הוא שומר על רמת האיכות הגבוהה שפולקסווגן הרגילו אותנו, בייחוד בדור החדש של הגולף עם חומרים מעולים, הרכבה ללא דופי וגימור מוקפד מאוד. כמו כן, השירוקו החדשה מציעה גם זוג מושבי ספורט חובקים (חסרה מעט תמיכה לגב התחתון) ושלל פריטי עיצוב השייכים רק לה כמו ידית ההילוכים הכדורית, ידיות הדלתות בצורת משולשים, ההגה שתחתיתו מיושרת ועוד. אך מאידך, למרות כל אלה ולמרות ההבנה שגם תא הנוסעים של השירוקו הראשונה נראה דומה מאוד לזה של הגולף, דווקא כאן היינו מצפים לבידול מעט יותר מוחשי בין השתיים. אולי לדשבורד מעט שונה, אולי לצבעים נוספים בתא הנוסעים השחור או כל דבר אחר שיגרום לשאר הרוח מהעיצוב החיצוני להיכנס פנימה.

תא הנוסעים של השירוקו מציע ארבעה מושבים, אך בניגוד לחשש המקדים, בכל אחד מהארבעה ניתן למקם מבוגר שגם ירגיש בנוח. רק שכדאי שאלה היושבים מאחור, לא יהיו גבוהים מ-180 ס"מ, אחרת יחככו את פדחתם בתקרה הנמוכה.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קק"ל מעודדת לימודי אקלים באמצעות מלגות לסטודנטים צעירים

בשיתוף קק"ל

פעם קרבורטור, היום הזרקה ישירה

לפני למעלה משלושים שנים, הוצעה השירוקו במקומות שונים בעולם עם מנועי 1.1, 1.4 ו-1.6 ליטר שהפיקו חופן סוסים. אולם היום, השירוקו החדשה משווקת בעולם עם שלושה מנועים כשלראשונה אחד מהם לוגם סולר ומפיק 140 כ"ס. אצלנו היא משווקת כשבחזיתה שני מנועי בנזין בלבד. הראשון והבסיסי בהיצע, הוא מנוע ה-1.4 ליטר בנזין TSI שמציע 160 כ"ס אותו פגשנו גם בגולף. מנוע זה שמשלב שני מגדשים – טורבו וסופרצ'ארג'ר - מותקן בגרסה ה"עממית" יותר של השירוקו ויחד עם תיבת ה-DSG עם שבעה הילוכים (תיבה ידנית כאופציה), הוא מסייע לה לייצר ביצועים של 8 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 218 קמ"ש. אולם למרות נתוני הכוח והביצועים, התכונה הבולטת ביותר של מנוע זה היא צריכת דלק נמוכה במיוחד של כ-14 ק"מ לליטר בממוצע, לעומת ה-9 קילומטרים לליטר בממוצע שהשגנו בגרסתה החזקה.

המנוע הבכיר בהיצע, והוא זה גם ששכן בשירוקו שנמסרה לידינו הוא אותו מנוע שכיהן ב-GTI האחרונה. זה מגיע בנפח 2.0 ליטר ויחד עם הזרקה ישירה ומגדש טורבו מספק 200 כ"ס בתחום שבין 5,100 ל-6,000 סל"ד ו-28.6 קג"מ ברצועה שטוחה לגמרי בכל התחום שבין 1,700 ל-5,000 סל"ד. שורות הביצועים במפרט הטכני מספרות על 7.1 שניות בהאצה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 233 קמ"ש.

על הנייר הנתונים נראים מבטיחים ובמציאות גם מקיימים. מלבד פרצי הכוח שגורמים לה לשעוט קדימה, השירוקו הזו לא מראה סימנים של מאמץ בשום מצב. וודאי שיש מהירות ממנה, אבל רק מעטים ירגישו לא מהירים מספיק בה. המנוע מספק דחף תמידי בכל מהירות ובכל סל"ד, כאשר אין לו שם רגשי נחיתות בסל"ד נמוך או קוצר נשימה בסל"ד גבוה והצליל שהוא מפיק לא פחות ממשכר, בייחוד ברגעי העברות ההילוכים המהירות, בם אם אלה נעשות במצב האוטומטי, או באמצעות מנופי העברת ההילוכים מאחורי ההגה. למרות צמיגי המישלן הספורטיביים לנעליה, לחיצה בריאה על דוושת הדלק תגרום לבקרת המשיכה לעבוד קשה מאוד ואם תבטלו אותה, צפו למיסוך עשן ריחני.

אולם, השירוקו יודעת להיות גם מנומנמת כשצריך. שיוט ב-100 קמ"ש חוקיים מציבים את המנוע מתחת ל-2,500 סל"ד בהילוך השישי בתיבה כאשר מצד אחד נשמר השקט בתא הנוסעים (מכל כיוון) וגם המנוע והתיבה המעולה דרוכים תמיד לכל גחמה של האוחז בהגה.

פעם הגה מכאני, היום אלקטרו הידראולי

כבר ביציאה הראשונה לכביש מבחינים עד כמה מוחשית בעיית הראות החוצה. הישיבה בשירוקו נמוכה יותר מזו של הגולף הרגילה, אך עדיין קל מאוד למצוא בה תנוחת נהיגה מצוינת. אולם, הקורות הקדמיות עבות מאוד ומסתירות את המשך הכביש בפניות ודרך החלון האחורי הזעיר שמוסתר ברובו על ידי משענות ראש קבועות מאחור קשה לראות דבר, כך שתמרוני חניה עלולים להיות מורכבים משהו.

אם נניח לרגע למנועים החלושים, לעיצוב הרבוע ולספק הבטיחות, אם ישנו דבר אחד אליו נמשיך להתגעגע לעולם בכלי הרכב שלפני שניים ושלושה עשורים, הרי הוא ההגה. בזמן שזה של השירוקו הישנה מהווה המשך ישיר של ידי הנהג ומשדר להן כל בדל אינפורמציה מהכביש למרות משקלו הכבד, אלה בדורות החדשים בוחרים לסנן את המידע כמעט לגמרי. וכן, אמנם ההגה של השירוקו החדשה מרגיש חד מאוד, נעים מאוד לאחיזה ואפילו כבד לתפעול (כדי ליצור תחושה ספורטיבית), רמת התקשורת בו אינה מהגבוהות שהכרנו.

אבל כאשר יוצאים לכביש, השירוקו החדשה מראה לנו בדיוק מה קרה בעשרים השנים שהיא חדלה מלהתקיים. מאפייני ההתנהגות שלה כצפוי דומים מאוד לאלה של ה-GTI בדור החמישי, כך שהיא מרגישה קשיחה ומרוסנת מאוד ואינה ממהרת לנטות בפניות חדות. השלדה אמנם מכוילת לתת היגוי בקצוות היכולת, אולם אותו ניתן לבטל ברוב במקרים בהרפיה קלה מדוושת המצערת. ובכלל, עם כמות כזו של כוח ומומנט בגלגלים הקדמיים בתנאי הנהיגה הרטובים שחיכו לנו בימי המבחן, השירוקו הפגינה כישורי אתלטיות מרשימים. היא מאפשרת לנהג לבלום מאוחר יחסית לפניות, אך מחייבת אותו לחזור במשורה לדוושת הדלק ביציאה מהפניה כדי למנוע את סחרור הגלגלים והרחבת קו הפניה בשל כך. ובשקלול כל נתונים אלה כולל ההגה שחסרה בו מעט תחושה, עדיין מדובר באחת ההאצ'בקיות המהנות ביותר לנהיגה.

היפה והחיה

בסופם של ימי המבחן השירוקו השאירה אצלנו רשמים טובים מאוד. מחירה אינו רחוק מזה של הגולף GTI אותה היא החליפה והוא עומד על 225 אלף בגרסת ה-200 כ"ס, 180 אלף (על הכביש) בגרסת ה-160 כ"ס DSG ו-167 עם שידוך התיבה הידנית. וזו לדעתנו חבילה מאוד משתלמת לחמי המזג שבניכם, ואפילו לאלה שרק רוצים למגנט תשומת לב מהסביבה כשהם נהוגים בתוך מכונית יפה כל כך.

לטעמנו, היא מצליחה להתעלות על ה-GTI בעיקר בזכות העיצוב, אך היא אינה יכולה למלא לזמן רב את החלל שנותר אחריה, משום שלמרות ייעודה הספורטיבי, היא פונה לקהל מצומצם יותר מהגולף המקבילה, בעיקר בחוסר האפשרות לצייד אותה בזוג דלתות נוספות מאחור. דבר שימנע ממה מלהפוך לכלי רבגוני – ספורטיבי עם שימושיות משפחתית.

ובכל זאת, את המפתחות של השירוקו החזרתי בעצב וכמו במקרה של המורה המחליפה מרים, הבטחתי לעצמי לשוב ולראות אותה בקרוב. ובאמת, מעט אחרי השחרור מהצבא, באמת פגשתי בה והיא במפתיע אפילו זכרה אותי. היא הייתה יפה כמו שזכרתי אותה, חייכנית, בלונדינית עם עיניים כחולות, אבל עם בטן. כן, היא הייתה בחודשים מתקדמים של הריון וממי? מהמורה לשל"ח שברוב ימי השבוע נראה כמו איש מערות מודרני ובשאר כמו חוטב עצים. לפחות מזל יש לו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully