קוריאנית, ממש בקטנה

כמו כל דבר הקשור ביונדאי, גם הפעם רצינו להתחיל את הכתבה עם הקלישאה המוכרת ומוכרת: "היצרנית מקוריאה רצתה והצליחה להתברג בין 5 היצרניות הגדולות בעולם...". חשבנו גם להשתמש במשבר הכלכלי כפתיח למבחן, אבל אז קיבלנו את ההודעה הבאה: "ב-2008 ייצרה יונדאי 2,796,370 מכוניות, וביחס ל-2007 מכירותיה צמחו ב-6.8 אחוזים, והכנסותיה ב-5.1 אחוזים". עד כאן הכל מתחבר.

אבל אז המשכנו לקרוא את הודעת החברה והבנו שלמרות המספרים היפים, כנראה שיהיה קשה לקוריאנית להמשיך בתוכניות ללא הידוק החגורה. הרווח התפעולי ירד ב-3.5 אחוזים לכמיליארד וחצי דולרים, ומכאן שהרווח הנקי נמוך הרבה יותר. זה יקשה עליה להמשיך לפתח דגמים קיימים, ובטח ובטח דגמים חדשים.

כמו כל יצרניות הרכב בעולם, גם יונדאי מקווה כי השווקים המתפתחים יעלו את הביקוש לתוצרתה. שם אמנם הרווח לכל יחידה שעוברת לידי הצרכן נמוכה, אך כך גם ההשקעה במכונית עצמה לא חייבת להרקיע שחקים. ומי שעונה בדיוק לכך היא ה-i10, שעם פרוץ השנה החדשה מגיעה גם לישראל היישר ממפעל ייצורה שבהודו (מתוך המטרה להוזיל את עלויות הייצור). אז מה זה אומר עלינו? האם ישראל של 2009 הנכנסת לסערת המשבר הכלכלי בשלה מספיק כדי לקבל ולהפנים את השימוש במכוניות קטנות וזולות? יצאנו לבדוק.

הדור החדש לאטוס, שנמכרה בישראל עד לעלייתה של הגטס, הוצג לא מזמן כשעל הישבן מתנוסס השם הנומרי i10 ותגית "מייד אין אינדייה". בתכנון, יש כמעט את כל מה שצריך כדי להגיע מכאן לשם (לטווחי נסיעה קצרים או בינוניים). ה-i10 החדשה כמו האטוס ושאר מכוניות המיני מהמזרח, אמורה להתאים למרחבים עירוניים צפופים ולכן החליטו המתכננים לשמור על מידות זעירות, בייחוד בממד האורך. זה נמתח על פני 356.5 ס"מ בלבד ורוחבה אינו עולה על 160 ס"מ. בכדי לפצות על כך, התקרה נמתחה אל על לגובה של 154 ס"מ. זה אומר שהיא גבוהה מהמשפחתית הקומפקטית של המשפחה, ה-i30 בשישה סנטימטרים שלמים.

לריכוך הפרופורציות המוזרות למראה שנובעות מהגג הגבוה, הוחלט להגדיל את כל שאר פריטי העיצוב האחרים, כדי שהכל יראה מוגזם באותה המידה. זה כולל פנסי חזית גדולים, גריל עדכני של יונדאי ופגוש שבמרכזו פעור כונס אוויר. מאחור, יחידות תאורה מוגדלות נותנות את הטון.

והתוצאה, למרות המידות המשונות, i10 מצליחה להיות חיננית בדרכה, אך לא יותר מכך, וזהו שיפור ביחס לדגם המוחלף וכן ביחס לגטס.

קפיצת המדרגה שעשתה יונדאי עם ה-i30 בכל הקשור לעיצוב הפנים ואיכות החומרים המרכיבה אותה, הגיעה רק בחלקה ל-i10 בשם החיסכון בעלויות הייצור. אין בתא הנוסעים כל שאר רוח או ייחוד במראהו, הכל נראה פונקציונלי והכל נמצא במקום בו הוא צריך להיות. אולם, למרות שתא הנוסעים עשוי להיחשב כחביב למראה, ליטוף ותקתוק על חומרי הדיפון החלולים שמסביב מגלים כי אלו חומרים פלסטיים קשים ולא נעימים למגע שפסו מהעולם לפני מספר שנים.

מכונית המבחן הגיעה אלינו עם חיפוי מוכסף לדשבורד וגם ציפוי עור להגה ולידית ההילוכים. תוספות מבורכות שמצליחות לשדרג באופן מוחשי את האווירה בקבינה, אך מיונדאי מציינים ומתקנים כי תוספות אלה לא יוצעו אצלנו כלל וזה קצת חבל כי בלעדיהן יראה תא הנוסעים קודר והרבה פחות נעים. בניגוד לאיכות החומרים, איכות ההרכבה טובה מאוד כך שאין קרקושים או זמזומים מסביב גם במעבר על אספלט משובש, אך חוסר האחידות בגימור בולט לעין במרווחים לא אחידים בפלסטיקים וכן בקצוות חדים לחומרי הדיפון.

כפועל יוצא מהרצון להציג מחיר תחרותי, ה-i10 חפה מכל אבזור מתוחכם או מפנק ופרט לאבזור הסטנדרטי החשמלי (מראות, חלונות, נעילה), מערכת שמע MP3 נמצאת ברשימת התוספות. אך אם יש משהו טוב במכוניות דלות באיבזור טכנולוגי עדכני, הוא מיעוט המתגים המאפשר תכנון יעיל להנדסת האנוש. ואכן, כל מתג וכפתור נמצא בדיוק במקום בו תצפו למצוא אותו ובמקום בו יהיה קל מאוד לתפעלו.

בתא הנוסעים, 4 מבוגרים יוכלו לשהות ללא כל קושי מיוחד, מלבד צפיפות מסויימת במושב האחורי באזור הברכיים. אולם, הכנסת אדם שלישי למושב מאחור, גם אם מדובר על 3 ילדים, כמעט בלתי אפשרית בשל ממד הרוחב המצומצם. מרווח הראש לעומת זאת, נדיב מאוד בשל גובהה. את המחיר הגדול ביותר כצפוי, משלם תא המטען בנפחו כתוצאה מניצול מרב האורך המצומצם לטובת המרחב לנוסעים. כשפותחים את זה, מגלים כי ה-i10 עלולה שלא להתאים אפילו לאימהות צעירות, משום שלא ניתן לדחוק לתוכו עגלת תינוקות.

כור מחצבתה של ה-i10 הוא תחומי העיר, ושם היא מבצעת עבודתה ביעילות. היא קטנה ולכן גם קל להשחילה למרווחי חניה זעירים, אך הראות החוצה אינה מדהימה בעיקר בשל ממדיו הקטנים של החלון האחורי. גם יחידת הכוח (אליה נגיע עוד מעט) מתגלה כיעילה לסוג כזה של נסיעה. נתוני היצרן מדברים על צריכת דלק של 13.7 ק"מ לליטר בתנאים עירוניים, שהופכים אותה גם למאוד חסכונית.

פחות נעימה היא פעולת מערכת המתלים. מצד אחד, בנסיעה עירונית אלה מרגישים קשיחים מדי, כך שהם מעבירים כל זעזוע ושבר באספלט לישבני הנוסעים, והדבר לא משתפר בהעלאת מהירות הנסיעה. בנוסף לכך, אם קשיחות המתלים אמורה הייתה לשפר את יציבות המרכב הגבוה בפניות, הרי שגם כבישים מפותלים לא נמצאים בלקסיקון של i10. המרכב הצר והגבוה, שנשען על צמיגים קטנים, רוכן בכבדות לצדדים תחת עומסי הפניות ולא תורם להרגשה בטוחה.

ומה מחוץ לעיר? לאור העובדה כי יונדאי ציידה את המכונית במנוע חדש וקטן נפח, סימן שאלה גדול עמד בכל הקשור לביצועי ה-i10 בכבישים בינעירוניים, ובעיקר בכבישים הרריים. לזה נפח של 1.25 ליטר ולו נתונים צנועים בהתאם: 78 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-11.8 קג"מ ב-4,000 סל"ד. יחד עם תיבת 4 ההילוכים האוטומטית המשודכת למנוע, ה-i10 מתקדמת בעצלתיים כש-14.4 שניות ל-100 קמ"ש לא מעידות על זריזות יתר. שיוט ב-100 קמ"ש בהילוך הגבוה (רביעי) גורמת למנוע לפעול ב-2,900 סל"ד, אך למרות זאת, קולו לא חודר אל תא הנוסעים לפני שהמחט מצביעה על 3,500 סיבובים. רעשי כביש לעומת זאת, יש תמיד – בכל מהירות ובכל תנאי דרך.

כשהשיפוע בכביש נעשה חיובי יותר וכן בעת ביצוע עקיפה, מחייב המנוע "משיכה" של כל הילוך במעלה הסל"ד וגיוס בצו 8 של כל הסוסים הנמצאים בכוננות. למזלם, הם צריכים להתמודד עם רק 1,030 קילוגרמים לפני נהג ונוסעים.

בשורה התחתונה, בכל הקשור לנסיעה מנקודה A ל-B ויותר, ה-i10 עושה זאת ביעילות, רק אל תבקשו ממנה להיות מי שהיא לא. היא לא מהנה לנהיגה, לא ביצועיסטית וגם לא ממש מפנקת.

כמו בעבר, עד לבואה של מחליפת הגטס (i20), תמלא ה-i10 את משבצת הקטנה והזולה מבית יונדאי. עבורה תידרשו לשלם 92 אלף שקלים, מה שמציב אותה בקבוצת רישוי 1. בתמורה, תקבלו חבילה בסיסית אבל לא נחותה עם 4 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות העדיפה עשרות מונים על עוד פריט פינוק או עיצוב. בגלל יחידת הכוח, את עבודתה היא מבצעת בצורה יעילה ותו לא ואם נתייחס לקהל היעד הישיר של מכונית זו והרי אלה ציי הרכב וחברות ההשכרה, מדובר במוצר מאוד הולם לרמות המחיר הזולות.

אך אם הנכם נמנים בקרב הצרכנים הפרטיים, ה-i10 היא בין המכוניות החדשות הזולות ביותר בישראל, אם לא הזולה שבהן, והיא בהחלט מכונית ראויה למי שמחפש פיתרון ניוד זול ובסיסי על ארבעה גלגלים. הבעיה היא, שאנו הישראלים לא יודעים להסתפק במועט כמו האירופים ותמיד נעדיף לקנות את המוצר הגדול יותר, גם אם אין לנו בו שימוש (לפחות עד שהמשבר הכלכלי ילמד אותנו אחרת). ואם זה הכיוון גם אצלכם, תגלו שעבור תוספת של אלפי שקלים בודדים, יחד עם כושר מיקוח מקובל במצב השוק של היום, תוכלו לרכוש מכונית מרווחת ומאובזרת יותר, או לחילופין, משפחתית משומשת בת שנה, שנה וחצי.