מעצב ב.מ.וו תולה את המכחול

לא כל מעצב רכב היה זוכה לכותרת משל עצמו, אבל במקרה של כריס באנגל, בהחלט אפשר לחרוג מהכלל ולהכניס אותו לרשימה האקסקלוסיבית. באנגל נודע בשנות עיסוקיו כפרובקטור לא קטן, אך עם השנים וככל שהתבגרה התעשייה,שקד בניסיון לשנות מעט את תפיסתו הנועזת ולתרגם את שפת המהנדסים לתבנית אטרקטיבית.

זולת עיצוביו הספורטיביים של אמצע שנות ה-90 (פיאט קופה), באנגל מצא את מירב הפרסום דווקא בקונצרן ב.מ.וו השמרני בחזותו, ונשאר שם מזה 17 שנים מאז 1992 (עבר מפיאט). בתקופה דאז, ב.מ.וו תרה אחר אבולוציה משוכללת יותר לצללית הריבועית המתיישנת, כך שבאנגל, למרות עברו המיוחד, התאים למשבצת היקרה תחת חטיבת המעצבים של ב.מ.וו.

אולם, כאשר הגיע מועד פידיון ההמחאות, באנגל שכח את מקומו, והוציא לאוויר העולם את סדרה 7 החדשה (2002), שבין לילה פיצלה את אוהדיו לשני פלגים, כשמצד אחד נמצאים המהללים והמשבחים, ומצידו השני גאה לגבהים גל של ביקורת בלתי פוסקת. למרות המצב החדש, והשיחות אל אור הבוקר עם ראשי הקונצרן, באנגל קיבל גיבוי מלא ומשך את חזונו לשארית הסדרות - 1,3,5,6 וכמובן גם לגרסת הרודסטר החטובה – Z4.

את המושכות, מעביר באנגל למי שעבד לצידו לאורך כל התקופה ומשמש כיום כראש ענף המעצבים ביצרן – אדריאן ואן הוידונק. השניים מיפו (פחות או יותר) את עתידה של החברה לשנים הבאות ולכן יש להניח שפרישתו של באנגל, לא בהכרח מעידה (גם) על פקיעתן בטרם עת, של יצירותיו הרבות.