החתול חוזר אל חיק הטבע

לעתים נראה כי יגואר רודפת אחרי הרכבת. לא תוך ספיגת זיעה, אבל בהחלט מתקבל הרושם שהיא ממתינה לימים בהם הרוח הירוקה תישא אותה קדימה ללא כל מאמץ מצידה.

עד היום, הרמז הבודד לטכנולוגיה ידידותית לסביבה פרץ דרך הצהרות בלבד ואלו בכלל דיברו על גרסה היברידית ליגואר XJ שתופיע ב-2010. אולם פיליפ דין, בוגר מגמת העיצוב באוניברסיטת קובנטרי, מקדים את המועד וחושף מכונית קופה ענקית המדברת בשפה היחידה שמבינים במשכן האטום של האיחוד האירופי - דלה בזיהום, ואם אפשר גם נאה.

את הקונספט CX-C עיצב תוך שילוב דוגמאות מן העבר וההווה, והרעיון נרקם במטרה להדגים את פוטנציאל יכולת ההנעה ההיברידית של יגואר בעתיד. תקרת המכונית מובילה במרכזה עטיפת גג פנורמי משוך עד לזנב, כאשר סידור ישיבה 2+2 משיל מדלת הכניסה את קורה B האמצעית, ומעניק למכונית זרימה חדה וחסרת בליטות לאורכן של צמד הדלתות הקדמיות. מלפנים, הגריל החשוד למראה (יגואר) מקנה את השיוך הבריטי המלכותי, ומאחור יש רמיזה ספורטיבית גסה לאסטון מרטין, שחלילה תשכח המסורת.

עבור התנועה, דין כיסה את גלגלי המכונית על מנת לסייע בזרימת האוויר וכן נאמר כי המכונית קורצה מחומרים גמישים (בקבוקי פלסטיק) ומתרכובות של עור דחוס. את הגלגלים תניע יחידה מימנית המסתייעת בתאי דלק, שמצאה את משכנה הנורמטיבי בחזית ממש בסמוך להשתפלות החרטום וחיבורו עם הגריל.

שום דבר על ביצועים או יכולת לא מפורטים עם החשיפה, אך אולי מוטב שנתרגל לכך שיגואר כמו מרבית יצרניות הפרימיום, רואה לנגד עיניה אופק שכולו טבול בציפורים מזמרות ודממה חרישית.