מבטיחה ומקיימת

לכל ענף טכנולוגי קצב וכיוון התפתחות משלו, אבל ישנו קו אחד ברור המשותף לכולם: מיזעור. רכיבי המחשבים מוזערו, טלוויזיות ענק הפכו לשטוחות בעזרת טכנולוגיית הפלסמה, ווקמנים הפכו לנגני MP3. שוק הרכב לא יוצא-דופן בתחום הזה.
פעם כדי למקם שבעה מושבים ברכב, היה צורך במרכב ארוך ורחב. קודם היו הטרנספורטרים והטרנזיטים. אחר-כך באו הרנו אספאס והקרייזלר וויאג'ר. ואז באה הרנו סניק, שהצליחה להעניק מרחב חסר תקדים לחמישה אנשים, כשהיא מתבססת על פלטפורמה קומפקטית, ואורכה הכללי עומד על 417 ס"מ בלבד. האופל זפירה, שהוצגה שנתיים אחרי הרנו קבעה שיא חדש: היא הייתה אומנם ארוכה ב13- ס"מ, אבל איכלסה 7 אנשים. הזפירה בנויה על אותה נוסחה של הסניק – שימוש בפלטפורמה של מכונית קומפקטית, אבל ניצול החלל שלה טוב לאין ארוך. באורך של סדאן קומפקטית פופולארית, היא מאכלסת 2 אנשים נוספים.
נחיתת הזפירה בארץ, אחרי יותר משלוש שנים של הצלחה האירופה, מחממת את גיזרת המיני-ואנים, שבמשך שנים היתה השקטה והמשעממת ביותר בשוק הרכב בארץ. מאז יסד אותה המיצובישי ספייס-ואגון ב1990-, הופרעה שנית קבוצת המיני-ואנים 7 מקומות הקטנים רק ב2000-, עם תחילת ייבוא הגירסה הקוריאנית של הספייס-ואגון, הקיה ג'ויס. השנה היא שנת המהפך של הקבוצה. קודם נחתה ההונדה סטרים, עכשיו הגיעה הזפירה, ובנובמבר יגיע הספייס-ואגון החדש (יחסית: בחו"ל הוא כבר משווק מזה שנתיים). התוצאה תהיה, כמו תמיד, הגדלת חלקה של הקבוצה הזאת בשוק הרכב, כאשר הדגמים החדשים יגנבו לקוחות ממכוניות המנהלים, ואולי אף מרכבי השטח.
הזפירה מגיעה עם שני מנועים, 1.8 ליטר (125 כ"ס) המוכר מהאסטרה ו- 2.2 ליטר (147 כ"ס, וקטרה ואסטרה GSI). כל אחת מגיעה עם רמת גימור שונה: קומפורט במנוע הבסיסי, אלגנס, המאובזרת יותר, במנוע הבכיר. יבואנית אופל ויתרה מבחירה על שוק ציי הרכב של קבוצה 3, והזפירה הבסיסית מתומחרת ממש מעליה: 128 אלף שקל. הבכירה כבר יקרה יותר, ומתומחרת מול הסטרים: 147 אלף שקל. זאת הגירסה שקיבלנו למבחן. האם היא מצדיקה את המחיר הזה?

מידות ושימושיות

המבחן התחיל בחניון של המערכת, בבחינה מקיפה של אפשרויות הסידור הפנימי, תאי האיחסון והאיבזור ובקיצור: החכמה הפנימית. כאן בדיוק מותר המיני-ואן מהסטיישן, ומוביל הנוסעים מעוד מכונית משפחתית. לקח לנו שעתיים לרדת לעומקם של כל כיסא, תא ומגרה, ולחזור עם המסקנה שאופל השקיעה הרבה מחשבה ויצירתיות בתיכנון המיני-ואן הזה.
שיטת סידור המושבים חכמה, על סף הגאוניות. כאשר שורת המושבים השלישית מקופלת, לא ניתן לשער אפילו שמדובר ברכב עם שבעה מושבים. זוג המושבים האחוריים מתקפל בצורה מושלמת לתוך רצפת הרכב, מותיר אחריו רצפת תא מטען שטוחה ונמוכה, כך שההטענה קלה במיוחד וגם הנפח מכובד מאוד, וגובר על רוב הסטיישנים.
למרות אורך כללי קצר יחסית של 430 ס"מ, בסיס גלגלים עומד על חצי סנטימטר פחות מ270-, כך שמרווח הפנים נדיב, אם ניתן להבין לפי גובהו של המושב השלישי מהרצפה כי מבחינת המתכנן מיועד המושב הזה לילדים, אבל גם מבוגר יסתדר שם, ובכל מקרה התוצאה מרשימה מאוד בהתחשב בממדים של הזפירה.
שורת המושבים השנייה מתקפלת ביחס של 40 ל60-, ונעה על מסילה, על-מנת להקל את הגישה לשורה השלישית. המסילה מאפשרת גם לשנות את מרווח הרגליים בשורה השנייה, על חשבון השורה השלישית, ליצירת מרווח ברמה של מכונית מנהלים. זאת אופציה שימושית כאשר השורה השלישית אינה מאוישת, כי אחרת, מרווח הרגליים בשורה הזאת אינו יותר מסביר. המושבים נוחים, אבל רק שני הקיצוניים יאכלסו בנוחות נוסע מבוגר. המושב האמצעי צר יותר ומתאים לילד או למבוגר קטן מידות.
חיצונית, הזפירה נראית אלגנטית והרמונית. זוג הגגונים האינטגרליים ופסי הפלסטיק משלימים עיצוב נעים, קליל ומודרני. שטח החלונות גדול והמותניים נמוכות כך שהרבה אור שמש חודר פנימה. יחידות התאורה הקדמיות שנלקחו מהאסטרה משדרות מכובדות דינמית.
אבל השמחה הזו מאבדת כמה נקודות מייד עם פתיחת הדלתות. כל הכבוד לתכנון אבל מה עם העיצוב והגימור? עיצוב תא הנוסעים והדשבורד נותנים תחושה כבדה פחות מהאסטרה אבל עדיין אפורה וחסרת חיים. רק פתחי המזגן מצביעים על שינוי מהאסטרה. אנחנו שמחים שאופל הצליחה לחסוך בעלויות ולשכפל לכאן את רכיבי תא הנוסעים מהקומפקטית שלהם, אבל חבל שהם עשו זאת דווקא לחולייה החלשה של האסטרה. מתגי המזגן קלים לשימוש אך נראים זולים מדי. הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, בייחוד במיקום מתגי החלונות וכיוון המראות. לרעה יש לציין את בלם היד הנמוך, שמוקם עמוק בין המושבים, ואת איכות ההרכבה. ידיות הזזת המושב האמצעי לפנים נשארה בידנו כבר בשימוש הראשון וציפוי הקורות האמצעיות והאחוריות לא מחוזק היטב למקומו.
תאי האכסון אינם רבים כבסניק, אך אפשר לומר שיש מספיק והם מפוזרים בכל חלל התא. בגירסה היקרה האיבזור מכובד וכולל בעיקר בקרת שיוט, רדיו-דיסק עם 8 רמקולים, 6 כריות אוויר ומערכת בקרת יציבות מבורכת. המושבים, כמו באסטרה, קשים אך לשם שינוי גם נוחים. מושב הנהג מתכוונן גם לגובה על ידי ראצ'ט וההגה מתכוונן גם לעומק כך שניתן לקבל תנוחת נהיגה מעולה.
המבנה הפיזי של הזפירה לא מבטיח גדולות בנושא הראות. הראות לאחור סבירה בזכות החלון הגדול ומשענות הראש שמתכנסות לתוך משענות הגב. לפנים לעומת זאת, הראות טובה פחות משום שהדשבורד העמוק וקורות הצד הקרובות יוצרים שטח מת גדול שצריך להתרגל אליו.

מנועים ומספרים

למנוע ה- 2.2 ליטר של הזפירה עליונות מוחלטת על גירסת ה- 1.8 ליטר. עם יתרון של 22 כ"ס ו- 3.4 קג"מ המושגים 400 סל"ד מאוחר יותר, מאיצה הזפירה הבכירה ל- 100 קמ"ש בתוך 11 שניות, לעומת 13. למהירות המירבית נוספים 8 קמ"ש.
לא נהגנו ב- 1.8 ליטר, אבל אנחנו כן יכולים לקבוע שהגירסה החזקה מצליחה להתגבר בצורה מרשימה על 1,505 קילוגרמיה. הזפירה זריזה למדי, מפגינה עוצמה לא אופיינית למיני-ואן גם בעליות ארוכות. הכוח עולה ביחס ישר החל מס