מאמץ מחודש

לנד-רובר פרילנדר נמכר בישראל מזה מספר שנים, בלי תיבת הילוכים אוטומטית- אבזר הכרחי בשוק המפונק של רכבי כבישביל. לאחרונה הציג היצרן הבריטי תיבה אוטומטית מודרנית בעלת חמישה הילוכים ומערכת טיפטרוניק לתפעול ידני. בהזדמנות חגיגית זו הושתל בחרטום הבריטי מנוע בנזין 6V 3.0 ליטר, עם הספק מכובד של 177 כ"ס ו24- קג"מ. את הפרילנדר המחודש בחרנו לעמת מול מתחרה צנוע יותר, טויוטה ראב4 המונע במנוע 2.0 ליטר ותיבת 4 הילוכים שגרתית. המפרט צנוע, אולי, אבל ראב4 ניצח עד היום בכל המבחנים ההשוואתיים שלנו. האם יודח מכס המלכות על ידי הפרילנדר המשופר?
אין חדש במראה
את ראב4 מכירים כולם; המרכב בועתי ומקומר, חזית אגרסיבית, גלגלים גדולים המוצבים בפינות המרכב – זהו עיצוב ג'יפונאי לדוגמא, מודרני ומעניק מינון מדויק של אגרסיביות ועידון, מידות קומפקטיות אבל לחלוטין לא זערוריות.
מול היפאני המלוטש, הבריטי נראה קובייתי ושמרני; זו לא המחמאה הגדולה ביותר בשטח עירוני אבל יותר מכל, פרילנדר הזכיר לנו את הסובארו פורסטר. לטובת הג'יפון הבריטי נרתמים קישורים ויזואליים עם אחיו גיבורי התהילה: המדרגה בגג מזכירה דיסקאברי, החרטום דומה לזה של ה-ריינג' המלכותי, הפנסים האחוריים מחזירים אותנו לזנבו הקשוח של הדיפנדר. אהבנו גם את אור הבלם המזדקר מעל הגלגל הרזרבי, אילוץ של מרכב ה3- דלתות מכוסה הברזנט. בסך הכל, עיצוב לא מודרני במיוחד, אבל עתיר אישיות ובולט למרחוק; האם לא זוהי שאיפתו של מעצב המכוניות?

הבדלי העיצוב בולטים עוד יותר, כאשר נכנסים אל תא הנוסעים. הראב4 מרווח מספיק להובלת ארבעה מבוגרים, אבל חסרה בו תחושת מרחב. הדפנות קרובות אליך, הגג נושק לפדחתך, המרחב מזכיר משפחתית מודרנית. כמו במפגשים הקודמים, אהבנו מאוד את איכות ועושר חומרי הדיפון והריפוד, את המחוונים הלבנים המרוכזים מול עיניך, את תנוחת הנהיגה.
תא הנוסעים של הפרילנדר הוא סיפור אחר לחלוטין; מידותיו הפנימיות גדולות ומעבר למרחב הפיסי, הפרילנדר מעניק לנוסעיו תחושה ייחודית ביותר – מזכירה במידה רבה את תאי הנוסעים של דיסקאברי ואפילו הריינג'. החלון הקדמי מרוחק מאוד, לפניו משתרע מדף שטוח ושימושי, הכולל משטחי גומי המיטיבים עם גיחות הרפתקניות לסופרמרקט. צבעים נעימים ואיכות חומרי הדיפון מעניקים איכות חיים ראויה לשמה, ריבוי תאים ורשתות אכסון מעניק את אותו ערך מוסף, שאנו מחפשים בג'יפון עירוני. תא המטען גדול וניתן לפתוח את חלונו האחורי, אבל הוא אינו עמוק ונמוך כמו זה של הראב4. מוזרים מעט הם מתגי החלונות והמראות החשמליות, לא נורא.

בתנועה מתמדת
עם 27 כ"ס יותר מאשר ליפני והילוך חמישי, הפרילנדר אמור להיות זריז ומהיר יותר, למרות שמשקלו העצמי גבוה בכ200- ק"ג מזה של הראב4. הבדיקות אותן ביצענו לא הראו יתרון ברור; ברוב המקרים האיץ הפרילנדר טוב יותר מהראב4, אם כי בהפרש צנוע מאוד – בוודאי לא 0.8 שניות הנקובות בנתוני היצרנים. זינוק ה-ראב4 מעמידה היה כמעט תמיד חד יותר, ותגובת הדוושה להאצות בינים היתה מהירה יותר. מכל מקום, ההבדלים בביצועי המנוע אינם משמעותיים, ושני הכבישביל מיישרים קו עם מובילי הקטגוריה, בכביש וגם בשביל. הפרילנדר מעניק לשוחר הנהיגה יתרון נוסף, הפעלת טיפטרוניק ידנית.
לא נוכל לסיים את פרק ביצועי המנוע בלי לציין את תאבונו הגדול של הפרילנדר לנוזל הצהוב; בנהיגה מבוקרת ואחידה, גמא הפרילנדר כ- 30% יותר דלק מהראב4, אותו נהגנו בסגנון דומה ובאותו מסלול בדיוק; שליש יותר זה משמעותי, אפילו עבור עירוניים עשירים! לשמחת בולעי הקילומטרים נספר כי ניתן להזמין גם פרילנדר דיזל-אוטומטי, במחיר זהה לזה של גרסת הבנזין.
הבדלים מוחשיים ביותר התגלו באישיות שני רכבי הכבישביל, מבחינת מערכות המתלים וההיגוי. את הראב4 אנו כבר מכירים: רכב מוצק וחד תגובה, בעל מתלים מצוינים והיגוי מדויק. מחירה של הנאת הנהיגה יתבטא בנסיעה קופצנית משהו, ובזנב סורר על שבילי כורכר מהירים. שום דבר מסוכן, כמובן, אך התנהגות מחודדת הדורשת תשומת לב, והנאה רבה בצידה.

הפרילנדר כבר יותר בכ200- קילוגרם, בסיס הגלגלים שלו ארוך ב6- סנטימטרים, ההגה כבד ומעורפל יותר. פרילנדר אינו מכונת נהיגה ושעשועים, אבל הוא מעניק נוחות נסיעה מעולה ביותר, בכביש ובשביל. ניכר כי המהנדסים הבריטיים יודעים משהו על כיול מתלים, והתוצאה היא רכב כבישביל המגהץ קפלי קרקע וטרשים בצורה מעוררת השתאות.



בקצה כל שביל ממתין מכשול
עם הסמלים עתירי המוניטין של לנד-רובר וטויוטה, לא יכולנו לסיים את המבחן בשולי הכביש והשביל המהיר. צללנו אל הדיונה הטובענית של תחנת הכוח בקיסריה, בעיצומו של בוקר קיץ לוהט. פרילנדר המבחן נעל צמיגים צרים יחסית, גם אחרי הורדת לחץ אוויר הוא דרש לחיצה החלטית של דוושת הגז; אבל ברגע שמחוג הסל"ד הריח את ה5500-, דבר לא עצר את הג'יפון הבריטי. בחר בהילוך הנכון (רב-תודות לתיבת הטיפטרוניק 5 ההילוכים!), תן גז, ואתה למעלה, בלי בעיות. אנו משערים כי עם צמיגי 215 התקניים, הוא יהיה טוב עוד יותר. גם ראב4 טיפס בעליצות במעלה הדיונה, אם כי הוא לא שיחק אותה כל כך בקלות; נדרשה מיומנות בבחירת קו התקדמות וההילוך המתאים. הראב משעשע יותר לנהיגה, בגלל השלדה המתקשרת וההיגוי החד, אולם הוא לא טוב יותר מהפרילנדר. בנוסף, תיבת ההילוכים שלו נזקקה להפסקת צינון, בעוד הפרילנדר משוטט על הדיונות בלי לגלות סימני מאמץ. לעומת זאת, הפרילנדר קרע את תושבות צינור המפלט, נאלצנו לתקן אותן בעזרת חוט ברזל חלוד, ולחלוטין לא אריסטוקרטי.

מסלולנו הוביל אותנו לשבילים התלולים של הר חורשן; זו לא הסביבה הטבעית של כבישביל תל אביבי, אבל היינו חייבים לכם את הבדיקה. שני הכלים בלעו בקלילות שבילים תלולים ומשובשים, ונעצרו פחות או יותר באותו מקום: עלייה טרשית משופעת בהצלבות קלות. הטויוטה אינו מתיימר להתמודד בעליות כאלו, אבל ההילוך הראשון ההחלטי והצמיגים הגדולים הובילו אותו היטב, עד מחצית המעלה. הפרילנדר מצויד במערכ