שפיות נושכת

מה שמדהים הוא שנדמה שהכפפה הייתה מוטלת לה כאבן שאין לה הופכין כבר כמה שנים, ורנו פשוט היו אלה שהואילו לבסוף להתכופף ולהרים אותה. כי מה יותר טבעי ונכון מאשר לקחת מכונית כדוגמת הקנגו או הברלינגו של סיטרואן, ובכמה נגיעות קלות להפוך אותה מכלי רכב בעל זהות קשת יום של שליחי דואר ואינסטלטורים למכונית "לייף סטייל" בעלת כמויות סקס אפיל בלתי מבוטלות, אם כי אנינות.
הקנגו של רנו היא המכונית הנמכרת ביותר מסוגה באירופה. ואכן כשנהגתי בגירסה המשופרת בעלת מנוע הבנזין 1.6 ליטר (16 שסתומים. 95 כ"ס) יכולתי להבין גם למה. המסחרית הקטנה של רנו נינוחה וזורמת ברמה שלא מביישת גם משפחתיות לגיטימיות העולות יותר ממנה ונראות כמו סאלונים מתנייעים. הקנגו אם כן, בעיקר אחרי השיפורים הקלים שעברה (בעיקר בידודי רעשים וכן מנוע משופר העוזרים לשקט ונינוחות), בהחלט מתאימה למשימה.
כבר במפגש הראשוני מצליחה גירסת ה4-X4 להעלות חיוך על שפתי. גם הקנגו הרגילה מאוד משעשעת ומלאת אישיות בעיצובה, אבל ה 4X4 מגדילה לעשות ובעזרת כמה טריקים קטנים של עיצוב היא נראית פשוט מקסימה. גלגלי מגנזיום גדולים (16 אינצ') ומתלים מוגבהים מקנים לה יציבה כוחנית ומשונה מעט, אבל מאוד מאופיינת, מגן גחון קדמי הלקוח מהסניק RX4 זורה דאווין על הפרונט, וריפודים צבעוניים ונגיעות קלות של סטייל בתא הנוסעים משלימים את החבילה, לצד תאי איחסון אופצונלים המכונים תאי ג'מבו. כשמם כן הם: תאי איחסון הממוקמים מעל ראשי הנוסעים, כמו במטוסי נוסעים, ומנצלים את הגג הגבוה של הטנדרון. הנפח מגיע ל60- ליטר, והשימושיות גדולה - צריך לקוות שהאופציה הזאת תוצע גם בישראל. מאוחר יותר במשך השנה תוצע הקנגו מרובעת ההנעה גם עם שני גגות שמש, וכן פסי מטען אינטגרליים על הגג.
כמו שאתם יכולים לראות בתמונות, או בכל אופן לטעמי, העסק נראה מצוין. הרבה יותר טוב מכל הג'יפונים היפנים המפורכסים שנראים כמו גבירות ארוכות ציפורניים ונעולות נעלי עקב שנקלעו לסופה במדבר סהרה. הקנגו, לעומתם, נראית לגמרי שפויה ותכליתית. הישג מכובד ונאה. המפתן גבוה. לא כמו בג'יפים עירוניים, אבל מספיק כדי להעניק תחושה של טיפוס למכונית שהיא קצת אחרת. תנוחת הנהיגה שולטת וטובה, אם כי עדיין "רנואית" מאופיינת – כלומר ההגה קצת אופקי מידי וידית ההילוכים קצת רחוקה מידי.


על הכביש ה4-X4 היא, כצפוי, פחות נוחה ונינוחה מאחותה נטולת הדיפרנציאל האחורי, וגם ההיגוי המקסים של הגרסה הרגילה נפגע מעט. אבל במונחים של ג'יפון, הקנגו הקטנה שופעת פינוק בכל מה שנוגע לטיפול בכביש. לא ממש חדה, אבל מאוד נוחה ומרוסנת על מתליה יחסית לרכב בעל הנעה כפולה ומרווח גחון של 20 ס"מ.
את ה"פאן" האמיתי הרנו המתוקה הזאת נותנת בשטח. רק שיהיה ברור למה אני מתכוון במילה "שטח". הקנגו איננה, במוצהר, מכונית שמיועדת לטפל בבולדרים של רמת הגולן או במעלים המטורפים של הנגב ומדבר יהודה. כלומר כל אותם ג'יפאים מסוקסים השואבים את סיפוקיהם משבירת סרנים ושפיכת לאגרים, או מצליחת אגמים של מי בוץ, לא ימצאו את מבוקשם בקנגו ומן הסתם אפילו ילגלגו עליה. אבל אותה משפחה אוהבת הטיול הרוצה להגדיל את טווח אפשרויותיה, או אפילו בעלי מקצוע הזקוקים לרכב רב-מינוע לשטחים קלים יכולים למצוא בקנגו בת ברית נאמנה ומקסימה.
הקנגו תטפל ללא בעיות בכל מסלולי הטיול של הרי יהודה, הכרמל, השרון, הים וכד'. בשבילי כורכר וחול היא אפילו מצטיינת בנוחותה, הודות לטיפול מתלים מעולה בסוג המשטחים הזה. כלומר הקנגו מיועדת למי שמבין מלכתחילה שמדובר ברכב פנאי משפחתי ולא בג'יפ של ממש.
זאת הסיבה שרנו ציידו אותה במערכת הנעה הדומה לזו המצויה בהונדה CR-V. כלומר הגלגלים האחוריים נגררים להם סתם כל עוד הם אינם נדרשים לעבודה - חוסך דלק ובלאי. מזמן לא נהגתי בהונדה, אבל ממה שזכור לי המערכת ברנו מתפקדת יותר טוב, בעיקר בשל העובדה שהיא נכנסת לפעולה בדיוק כשצריך אותה. לא מאוחר מדי ולא מוקדם מידי. גם על הכביש. אל תצפו לנהיגת ראלי בנוסח אימפרזה טורבו, אבל גם על הכביש איבוד אחיזה יקבל גיבוי מיידי ונכון מהמערכת. בטיחות אקטיבית במיטבה. העובדה הזאת הופכת את הנהיגה בקנגו הקטנה למאוד מהנה, הן על הכביש והן בשבילי היער והטיול. מה גם שמרווח הגחון (20 ס"מ כאמור) גם נאה למדי.
אנחנו נהגנו ב4-X4 המצוידת במנוע הבנזין 1.6 ליטר. לא בדיוק השילוב הכי מדהים ונכון. העדרה של תיבת כוח "קצרה" מחייבת מנוע בעל מומנט זמין והחלטי יותר. כלומר מנוע דיזל. ואכן, בעוד כחודשיים הקנגו כפולת ההנעה תוצג גם עם מנוע הטורבו-דיזל 80 כ"ס. כשהיא מצוידת במנוע הזה, הקנגו חייבת להצליח. אצלנו היא תסבול בודאי קשות מאי-ציודה בגיר אוטומטי, אבל אני תקווה שמספיק אנשים יבינו את הקסם האדיר שיש במכונית הזאת – מכונית רב תכלית אמיתית ואותנטית היכולה לעשות המון דברים ובצורה משכנעת מאוד ונטולה את אותה פוזה נובורישית כוחנית ומעצבנת של רכבי השטח המקובלים. מי שמבין את סוד הקסם שבשילוב של צניעות וכשרון, לא יוכל שלא ללכת שבי אחרי החבילה המקסימה שמציעה המכונית הייחודית הזאת. במחיר הנכון, לרנו יש להיט. ובצדק.

זאת הסיבה שרנו ציידו אותה במערכת הנעה הדומה לזו המצויה בהונדה CR-V. כלומר הגלגלים האחוריים נגררים להם סתם כל עוד הם אינם נדרשים לעבודה - חוסך דלק ובלאי. מזמן לא נהגתי בהונדה, אבל ממה שזכור לי המערכת ברנו מתפקדת יותר טוב, בעיקר בשל העובדה שהיא נכנסת לפעולה בדיוק כשצריך אותה. לא מאוחר מדי ולא מוקדם מידי. גם על הכביש. אל תצפו לנהיגת ראלי בנוסח אימפרזה טורבו, אבל גם על הכביש איבוד אחיזה יקבל גיבוי מיידי ונכון מהמערכת. בטיחות אקטיבית במיטבה. העובדה הזאת הופכת את הנהיגה בקנגו הקטנה למאוד מהנה, הן על הכביש והן בשבילי היער והטיול. מה גם שמרווח הגחון (20 ס"מ כאמור) גם נאה למדי.
אנחנו נהגנו ב4-X4 המצוידת במנוע הבנזין 1.6 ליטר. לא בדיוק השילוב הכי מדהים ונכון. העדרה של תיבת כוח "קצרה" מחייבת מנוע בעל מומנט זמי