פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      BRM בימים ההם

      הידיעה על החייאת השם BRM, שלחה אותנו לספרי ההיסטוריה. סיפורה של הקבוצה הבריטית שכבשה את הפורמולה 1

      סמוך לסיומה של מלחמת העולם השנייה, נוסדה קבוצת המירוץ הבריטית למהדרין British Racing Motors, או BRM. על הקמתה חתום ריימונד מייס, שהוביל אותה תחת חברת ERA (מכוניות מירוץ אנגליות) טרום המלחמה. לאחר הפסקת פעילותה, פנה מייס בעזרת חברו פטר ברת'ון לעיסוק קצת יותר נחשק, אך כזה שגוזל לא מעט זמן ומשאבים. מאידך, עולם הפורמולה 1 עוד היה בחיתוליו, ולכן הצליח מייס לשכנע את תעשיית הרכב המקומית לסייע לו במימון החלום בבניית קבוצה תחרותית עבור הסבב המסקרן בעולם.

      עם הניסיון שצבר, והמודלים שדגם, מייס הקים את BRM בשנת 1949 ורשם את הקבוצה לפורמולה 1. אולם עד מהרה, החלו קומץ מהספונסרים להסיר את הרשת הכלכלית ומייס נאלץ לצפות בקבוצתו מתרסקת וכושלת מירוץ אחר מירוץ. את גלגל ההצלה, סיפק לבסוף אחד התומכים, אלפרד אוואן, בעל עסק לחלפים מתכלים לזירת המסחר המוטורית. אוון קנה את הקבוצה במלואה ב-1953, וערך לה בכורה מרועננת שנה מאוחר יותר. עם זאת, ובניגוד לקודמו, ידע אוון כי הפעם BRM צריכה להגביה את דגל בריטניה גבוה מעל כולם, ולהוכיח אחת ולתמיד שאנגליה התאוששה מהבליץ הגרמני ומהמשבר הכלכלי.

      מאחר ורמת הציפיות הרקיעה עת הכניסה המחודשת, אוון חיפש את הדרך האטרקטיבית ביותר בכדי למשוך נהגים מובילים. שניים כאלו אכן היו בסביבה וגם הם, למרות היותם ירוקים במונחי וותק, היוו את חוד החנית הבריטית - גראהם היל וג'קי סטיוארט, שזכו שניהם באליפות הנהגים והעניקו ל-BRM את תואר היצרניות. בסך הכול, 17 ניצחונות ליקטו השניים במשך כהונתם עד להעברת הלפיד למקסקיני, פדרו רודריגז, שגם מצא את מותו מקץ שנה אחת במסלול נוריסרינג הגרמני, אוחז בגלגל ההגה של הפרארי 512M.

      על גילגולה המודרני והעתידני של BRM, תוכלו לקרוא בקישור המצורף.