טליה סידי שונאת מכוניות, אבל אוהבת לנהוג.
סידי (30) בוגרת בצלאל וזוכת פרס האמן הצעיר של משרד התרבות לשנת 2000 מציגה בתערוכה החדשה שלה מיצב העוסק בשילוב של העיר, המכונית, האדם ופוליטיקה.
זומר מפסלת תמונות עיתונות, הופכת את החד-ממדי לתל-ממדי, תוך שהיא מקפידה על ריאליזם, אבל משלבת בו נגיעות מפתיעות של פנטזיה. קל לזהות את הסובארו ליאונה של שנות ה80-, או את האמבולנסים החדשים של מגן דוד אדום מדגם שברולט סוואנה. "בחרתי בסובארו כי זאת המכונית הכי ישראלית, הכי בנאלית, הכי חסרת חן. זו גם המכונית של ההורים שלי", אומרת סידי. "אין לי מכונית ואני שונאת מכוניות, אבל אני בהחלט אוהבת לנהוג. בעיקר בכבישים מהירים, נהנית מהסיכון של נהיגה מהירה באמת".
אבל המכוניות לא מופיעות כמות שהן. סובארו אחת מוכפלת כבתמונת ראי, מציגה השתקפות של אישה צעירה. לאחרת מחובר פלפל חריף, אדום, בחיבור שהוא גם סרקסטי וגם מותיר מעט מקום לדימיון. "יש בזה משהו מגוחך, קריצה. הכביש הישראלי שייך לגברים. 50 אחוז מהאוחזים בהגה הם גברים, אבל הם אחראים לרוב התאונות".
בפינה אחת מחברת סידי צמד אמבולנסים לתמונות מאיזור הפיגוע בדולפינריום לפני חודשיים. "הנהיגה מקצינה את כל מה שישראלי" היא אומרת. אולי לכן בחרה להזמנה לתערוכה בתמונת סצינה של הסובארו פוגעת בילד, ולידם מונח מחזיק מפתחות עם סמל תנועת החמאס.
בחלק אחר חורגת סידי מההיצמדות לריאליזם, ומשתמשת בדגמי צעצוע אדומים של פולקסווגן חיפושית, המצוידים בקוז'אקים משטרתיים. "אין לי נוסטלגיה, אני לא אוהבת דברים ישנים. זאת חיפושית אנגלית, שלא קשורה לרחוב הישראלי. משהו לא מכאן. מימד הומוריסטי מול הריאליזם מסביב. פיסול של קומיקס".
התערוכה תוצג בגלריה זומר בתל-אביב, ברחוב רוטשילד 64, עד ה16- באוגוסט.
סובארו כדימוי
מאת אודי עציון, צילם: תומר פדר
8.8.2001 / 17:57