זימזום או שאגה?

משפחת הג'יפונים מתחזקת. לראב4, הסנטה-פה, הפרילנדר וה- CR-V נוסף מתחרה חדש, ואיזה. רכב שטח של היצרן הפופולרי ביותר בישראל - האם הוא מסוגל לשחזר את מה שעשתה הלאנטיס לשוק המשפחתיות?
בניגוד לטויוטה למשל, מאזדה לא נהנית מוניטין רב בשטח, בעיקר בגלל שהעיסוק היחיד שלה בתחום עד היום היו גירסאות הנעה כפולה לטנדרים שלה. יכול להיות שזה היה נמשך, אלמלא החליטו בפורד, בעלת המניות של מאזדה, לשנות את המצב. התוצאה היא תאומים זהים, מאזדה טריביוט ופורד אסקייפ (מייבריק בשווקים מסויימים): שלדת מונוקוק, הנעה כפולה המשתלבת לפי צורך (אם כי אפשר גם לפי דרישה) 5 מושבים ועיצוב סולידי יחסית. שניהם מיוצרים באותו פס ייצור בארה"ב (הטריביוטים המיוצרים ביפן הם בעלי הגה ימני בלבד) והטריביוט כבר כאן, הגעתו של האסקייפ נדחתה למועד בלתי ידוע.
באופן מודע מכוון הטריביוט לשוק הג'יפונים, שוק אופנתי, שלקוחותיו מוכנים לשלם סכומים גבוהים עבור 4x4 ידידותיים, גם אם לא יוכלו באמת לצלוח מדבריות. בעולם הוא משווק בשלל גירסאות אחרות – מנוע בנזין 2 ליטר , גיר ידני, אפילו דיזל – אבל לישראל תגיע רק הגירסה אותה אנו מציגים בפניכם – מנוע בנזין 3.0 ליטר, אוטומטי כמובן, מאובזר ברוחב לב – כולל גג שמש, אבל לא מערכת צליל.
הטריביוט גדול למדי; יותר מראב4, פחות מסנטה-פה. עיצובו אלגנטי ועדכני, אם כי לא חדשני כמו שני מתחריו. הקשר המשפחתי לשאר דגמי מאזדה ניכר בחרטום ובפנסים האחוריים, ומעניק תחושה עירונית מאוד – לא מכונית החלומות המסוקסת, לג'יפאי החולם על מדבר סהרה. להופעה העירונית תורם גלגל רזרבי שאינו תלוי על הדלת האחורית; זה נראה פחות קרבי אבל בינינו – התקנת הגלגל מתחת לרצפת תא המטען מעניקה תצפית טובה יותר לאחור, ונוחות משופרת בפתיחת תא המטען. תא המטען גדול ושטוח ריצפה, מצוייד בכיסוי מתקפל ובחלון הנפתח כלפי מעלה, סידור נוח ואמריקאי ביותר.
מרחב הפנים נדיב ביותר, דומה לזה של הסנטה-פה. ליושבים מאחור יש מרחב רגליים גדול מאוד, גם מלפנים יש מקום לארוכי גפיים. גג השמש (סטנדרטי) גורע מעט ממרחב בראש. לוח המחוונים מודרני ומלא, אם כי אין בו את המעוף וההשקעה אותן מצאנו בראב4 ובסנטה-פה. יש את כל מה שצריך (בלי פינוקי 'אקסטרה', להם ניתן לצפות ברמת מחיר כזאת), אבל העיצוב שיגרתי ואפור למדי. מדוע לא להשתעשע מעט בחומרים מעניינים, ובמתגים מקוריים יותר? היי, חבר'ה, זה לא משפחתית 1,800 סמ"ק!
כיאות למכונית המיוצרת בקנזס, ארה"ב, מוט ההילוכים מותקן על ההגה. אינני מאוהב בתצורה זו אבל אם כבר הלכו עליה, הייתי מצפה לניצול טוב יותר של המרחב בין המושבים הקדמיים – למה לא ללמוד משהו מה- CR-V? כפיצוי תקבלו בטריביוט קונסולה מרכזית עתירת ממדים, שבלעה ללא היסוס מצלמת רפלקס + עדשה חלופית + שתי מצלמות דיגיטליות – ועוד נשאר מקום לסנדוויצ'ים.
מנוע ה- 3 ליטר מניע בשקיקה, מגיב נאה לדוושת הגז. הזינוק מעמידה אינו עוצר נשימה – אולי יחסי העברה ארוכים יחסית, אולי מנועים חדשים מדי. ההיסוס הזעיר נעלם בתוך מטרים ספורים, המנוע שואג בשמחה והמזדה ממריאה אל-על; תוך 11.8 שניות עד 100 קמ"ש והלאה עד 180 קמ"ש, עם תאוצות ביניים טובות מאוד, כמעט בכל מצב. תיבת ההילוכים מתפקדת היטב, ולשמחתנו כמעט ואין צורך להפעיל את מוט ההילוכים המסורבל. יחסי ההעברה ארוכים, ב- 120 קמ"ש פועם המנוע 2,100 פעמים בדקה, מעניק נסיעה שקטה ורגועה. גם הבלמים הותירו בנו רושם טוב (למרות שב- SUV שמסע הפרסום שלו מתבסס על נהיגה ספורטיבית, הייתי מצפה לבלמי דיסק גם מאחור).

מסלול המבחן הוביל אותנו בשבילים הנאים של הר יתיר, ומשם למדבר יהודה בשבילים משובשים וטכניים למדי. עבודת המתלים מצויינת, בשביל המהיר כמו גם בכביש. ארבעה עצמאיים מרובי זרועות, כיול נכון, והג'יפון המגודל בולע בצייתנות כל מהמורה – עם ארבעה עיתונאים עבי כרס וציוד לא מועט. יפה מאוד.
לנוחות הנסיעה וליציבות הכיוונית הטובה תורם גם בסיס גלגלים גדול (אם כי לא מהפכני), 262 ס"מ. לא כל נהגי הטריביוט יצאו לנהיגת ראלי בשבילי קק"ל, אבל עבור אלו שיחשקו בכך – אין בעיה, המנוע, המתלים וההיגוי אוהבים את זה. מערכת ה-ABS אינה רגישה מדי, היא סובלת נהיגה מהירה ובלימות גם על שבילי כורכר.
הטריביוט הפתיע עוד יותר במספר מעברים טכניים אותם תיקלנו; למרות מידותיו הגדולות והעובדה כי הוא נע רוב הזמן בהנעה קדמית, הוא התמודד בהצלחה עם מכשולים אליהם לא יחלמו להגיע רוב בעלי הג'יפונים. כוח המנוע נשלח לאחור בתגובה מהירה מאוד להחלקת הגלגלים הקדמיים, ולשוחרי העבירות יש גם נעילה ידנית של הדיפרנציאל המרכזי – אופציה שאינה קיימת בשום ג'יפון עירוני המגיע לישראל (למעט פרילנדר המצוייד בבקרת אחיזה, פתרון כולל וטוב עוד יותר).
ארבעת הטריביוטים חצו בסערה את מדבר יהודה, מתמודדים היטב עם הצלבות סרנים (המתרחשות לעתים קרובות, בגלל מהלך מתלה צנוע), שיפועים לא זניחים, ואפילו כמה מעברים סלעיים למדי. מפתיע לטובה! איכות הייצור עושה רושם מצויין, כמעט ואין קירקושי מרכב. על הנהג המאתגר להיזהר משעשועי טרשים – זרועות המתלה, חלקי מפלט ומכלולי הנעה עלולים להיפגע בקלות רבה.
פסק הדין הסופי ייאלץ להמתין למבחן השוואתי בין הטריביוט לבין מתחריו העיקריים – ראב4, סנטה-פה ופרילנדר. כבר היום נשמח לומר כי למאזדה יש ג'יפון עירוני מצויין ותחרותי עד מאוד. הוא לא מהפכני בשום פינה, אבל התמונה הכללית טובה ומאוזנת: ביצועי מנוע טובים, מרחב פנימי גדול, יכולת שטח לחלוטין לא זניחה, והמוניטין של מזדה בישראל, ימשכו לקוחות רבים. חלק מהם יירתע מתג המחיר הגבוה, 189,900 שקל, אולם אין ספק שטריביוטים רבים יקשטו את האיזורים האופנתיים של מדרכות תל אביב.