פיז'ו משחקת גולף

יש משהו סימלי מאוד שאחד משני המפעלים שהחלו בחודש שעבר לייצר את הקומפקטית החדשה של פיז'ו ממוקם במילוז', באלזס-לוריין. אם יש מטרה ברורה אחת ל- 307, מכונית אחת שמולה היא מכוונת ואותה היא צריכה להביס, הרי שזו הפולקסווגן גולף, שמיוצרת מעברו הגרמני של מה שנשאר מקו מאז'ינו. מאז הוצגה ב 1974- הקומפקטית של פולקסווגן היא המכונית הנמכרת ביותר באירופה, ממגרת בהצלחה כל אופוזיציה, כולל זו שהעמידה פיז'ו. ב 1986- היא הציגה את ה 309-, שהיתה זריזה והתנהגה היטב, אבל לא היתה מספיק איכותית ושימושית. ב 1993- היא הוחלפה בידי ה 306-, ששמרה על התנהגות כביש מצוינת, לצד התקדמות גדולה באיכות ובטיחות. היא זכתה לשבחים רבים, גברה על הגולף ברוב המבחנים ההשוואתיים, אבל האירופים המשיכו לקנות יותר גולפים.

מקום לראשים גדולים

ב 1997-, כאשר החלה פיז'ו לתכנן את מחליפת ה 306- כבר זכו המהנדסים הצרפתיים להציץ בגולף הנוכחית. וכבר בשנייה הראשונה אחרי שאתה מתיישב ב 307- ברור שהם הפנימו את המסר. הקומקפטית החדשה היא הראשונה שמסוגלת להתחרות באיכות ההרכבה ובעיקר באיכות החומרים של הגולף הנוכחית - הנקודה החזקה ביותר של רבת המכר. מלבד פלסטיק דמוי אלומיניום בגירסת ה -XR הבסיסית והפלסטיק ממנו עשוים מחזיקי הכוסות מפגינה הפיז'ו החדשה מוצקות גרמנית. הנדסת האנוש חסרת פאוולים בולטים, וכוללת אפשרות להפעלת מערכת הסטריאו (המקורית) בידית ייעודית משמאל להגה. תא הכפפות מקורר לטובת איחסון בקבוקי או פחיות משקה, ויש גם שימוש מתון באלומיניום (אמיתי...) בלוח השעונים, בידיות הדלתות ובידית ההילוכים הידנית, וגירסת ה XT- (ה"אלגנטית") אפילו מציעה שימוש בפלסטיק דמוי עץ (אגוז, לטענת פיז') שנראה בכלל לא רע. לוח השעונים ברור, קריא ונעים, ומואר בלילה בכתום ולא בסגול המפורסם והלפעמים בולט מדי של הגולף. יש גם שפע של תאי איחסון, כולל מגירות מתחת למושבים הקדמיים ותא מיוחד למשקפי שמש, שעשוי בצורה קצת זולה.
אם האיכות היתה יישור קו עם הגולף, מרווח הפנים אמור להיות הנקודה בה הפיז'ו החדשה חוטפת את הכדור ורצה לסל במתפרצת. פיז'ו מתגאה מאוד בכך שה307- גבוהה מהגולף ב7- ס"מ, ונמצאת מבחינת ההגדרה איפשהו בין קומפקטית למיני-ואן, עם יתרונות המרווח הכרוכים בכך. היא גם ארוכה מאוד - 420 ס"מ. התוצאה היא מכונית גבוהה, אבל למרות ההגדרה, ללא ספק קומפקטית. היא מעוצבת כך שגם במבט ראשון היא תראה כמו פיז'ו, ובעיקר כמו אחותה הגדולה של ה 206-. יש להן אותו מבנה מעוגל וכבד, אותם פנים גדולים בשתי פינות החזית, אבל עם בליטה מוגדלת יותר של מכסה המנוע מעל הכנפיים, וחזית אלגנטית יותר. ה307- נראית כבדה, מה שמעביר מסר של מוצקות ומכובדות - של גולף, בקיצור. בינתיים היא גם מיוצרת בגרסאות קומפקטיות בלבד - 3 ו 5- דלתות. גירסת סטיישן/מיניואןבעלת 7 מושבים הפונים כולם לכיוון הנסיעה, בסגנון האופל זפירה וההונדה סטרים, תצטרף בקיץ למבחר, ואז גם תגיע לישראל. אבל גירסת הסדאן נמצאת במרחק של שנתיים מאיתנו.
היא גם מרווחת למדי, יותר מהגולף, ונחותה כנראה רק מהסיביק 5 דלתות - למרות שהיא בפירוש לא מיני-ואן. עיקר היתרון שלה הוא במרווח ראש מצוין, מלפנים ומאחור, שיוצרת אפשרויות לתנוחות נהיגה מגוונות. טווח התנועה לגובה של כיסא הנהג הוא חסר תקדים - 30 ס"מ - ומאפשר בחירה בין תנוחת נהיגה נמוכה וספורטיבית, לבין תנוחה גבוהה ומיני-ואנית. המרווח מלפנים טוב מאוד וחסר הפרעות, ונעזר במושבים טובים אם כי מעט קשים.
מאחור מדובר באחת המשפחתיות הקומפקטיות היותר מרווחות, גם בכל הקשור למרווח ברכים וכתפיים, עם יתרון ברור על הגולף. לשני מבוגרים אין בעיה להסתדר שם, ושלושה יחזיקו מעמד בטווחים לא קצרים. תא המטען שטוח, מצויד ברשת לתפיסת חפצים ובתאים קטנים משני צידיו, אבל שפת ההטענה יכולה היתה להיות נמוכה יותר.




מחלקת השילדה לא מאכזבת

אבל עם כל הכבוד למהפכת האיכות ולמרווח של ה307- , מה שהעניק לפיז'ו את המוניטין שלה, היו השלדות, המנועים והתנהגות הכביש. אחת מתוצאות הלוואי של המאמץ ליצירת תא נוסעים מרווח ובטוח היא משקל כבד למדי - 1,175 ק"ג בגירסת ה 1.6- ליטר הבסיסית. יחד עם הגובה אין כאן מי-יודע-מה הבטחה לתחום הדינמי, בטח כאשר מוסיפים למשוואה את ההיגוי. זה של ה 306- נחשב מופתי, זה של ה 307- מתוגבר חשמלית, סידור שלא מבטיח תקשורת טובה עם הנהג, ויוצר בדרך כלל הגה קל מדי. כאן ההפתעה הראשונה לטובה. תיגבור ההגה משתנה לא רק בהתאם למהירות הנסיעה כמו בהגאים חשמליים אחרים אלא גם בהתאם לזווית הגלגלים. זאת אולי הסיבה שההגה של ה 307- הוא ההגה החשמלי הטוב יותר שפגשתי, מאוזן במשקלו, מדויק, ואפילו מציע לנהג מידע על מצבה של השלדה. הוא לא טוב כמו זה של ה 306-, אבל יחסית לציפיות הנמוכות, מדובר בהפתעה לטובה.
התחושה הזאת נמשכת גם כשבוחנים את עבודת המתלים. ל 307- אין את החדות של ה 306- - ובטח לא את זו של ה 106- - אבל הצרפתים בהחלט רושמים כאן עוד שלדה מוצלחת. זווית הגלגול מינימלית, אחיזת הכביש גבוהה מאוד, והתנהגות הכביש מצליחה להיות גם בטוחה מאוד וגם מהנה למדי. הכיול קשיח מספיק כדי להבטיח מאפייני התנהגות נכונים, אבל לא קשוח, כדי לא לפגום בנוחות הנסיעה. על האספלט הטוב מאוד של כבישי דרום צרפת הפגינה ה 307- נוחות נסיעה ברמה גבוהה מאוד, כמצופה. יכול להיות שאם העיתונות הישראלית היתה מוזמנת להשקה העולמית במרוקו (ומכן גם ההסבר מדוע אירגנה לנו פיז'ו השקה פרטית) שכבישיה ישראלים יותר באופים היה אפשר להעמיד למתלים מבחו מאתגר יותר, ולכן הנקודה הזאת תצטרך לחכות לפסיקה מהימנה לאחר הנחיתה בארץ. בקטע הכביש (הקצר...) היחיד של אספלט מתקלף שיככו המתלים היטב את הבורות, ובשקט יחסי, אבל אין כמו מבחן מע"צ.
הבלמים תפקדו היטב. ארבעה בלמי דיסק, כאשר הקדמיים מאווררים. התוצאה היא בלימה חזקה, מחסור כמעט מוחלט בסימני התעייפות, וחלוקה לינארית של עוצמת הבלימה בדוושה.

יחידות כוח מוכרות

השקה של מכוני