בשנים האחרונות, בעיקר מאז שתקנות המס כבר לא מאפשרות לכלול את הג'יפ המלכותי שרכשנו בשלוש מאות אלף, תחת סעיפי ההוצאות, ניכרת אצלנו פריחה בתחום הטנדרי- דהיינו פיק אפ בעל ארגז שתלוי מאחוריו, אבל הרבה פחות סוציומטי מהגרסה המקורית. כלומר גם בעל יכולת לשאת חמישה אנשים בשל כפילות קבינותיו וכן שותף לטיולי שטח ואתגרי עבירות בשל כפל הנעותיו. למעשה, על הנייר, מדובר כמעט בכלי רכב בעל תכונות ההופכות אותו לכליל השלמות - מכונית משפחתית? יש. טנדר לעבודה? יש ויש. ג'יפ לטיולים? למה לא. מנועים חזקים וחסכוניים? על חשבון הבית. ובנוסף לכל זה גם שרידים של אותה פוזה גברית הלקוחה מהמודל האמריקאי. כמעט יותר מידי טוב בשביל להאמין שזה באמת אמיתי. ואנחנו לגמרי לא ציניים בקשר לזה. אנחנו אפילו יכולים לדווח על התרגשות קלה שקמה במערכת הגה בשטח לקראת המבחן הגדול. למה להגיד מבחן? טיול. העורך הבטיח לנו טיול של יומיים בדרכי ושבילי הצפון תוך עימות הגרסאות העדכניות ביותר של ההיצע העומד לבחירת הצרכן. למעשה יצאנו לדרך כאשר חוץ מהדרישה המובנת מאליה שעלינו ליהנות ולמצות את הימים הללו עד כמה שאפשר, הרי שבסוף הדרך אנחנו צריכים לענות על שתי שאלות נוקבות וחשובות:
א.: האם כלי הרכב הללו הנם, במיטבם, באמת שילוב מוחלט ומשכנע של גמישות רעיונית וביצועית העונה על כל הצרכים.
וב.: מי מבניהם הוא הטוב ביותר או נכון יותר לומר: הקרוב ביותר להגשמת הרעיון המקורי של מכונית רב שימושית המתאימה עצמה לצורכי המשתמש.
הרכב מנצח (?)
24.5.2001 / 18:53