הגה משווה סופר-מיני אוטומטיות

אובייקטיבית, סובייקטיבית, איך שלא תסתכלו על זה, סופר- מיני היא תצורת הרכב הכי נכונה שיש. בבחינת שלם העולה בהרבה על סך חלקיו. עובדה, אני מכיר לא מעט משפחות שבהן הסופר-מיני מתפקדת כמכונית שנייה, אבל לעת ערב ורגיעה, כשנדרשת נהיגת סולו ושתי המכוניות רבוצות בחניה, יבחר גם בן-הזוג הנוהג בדרך כלל במכונית ה"גדולה", להעיר דווקא את המכונית הקטנה. למה? כי ב"סופר מיני'ס", בעיקר בטובות שבהן, זרויה מעין תחושה צעירה, קלילה, ספורטיבית ובלתי מחייבת הגורמת להן להתיידד בקלות. הן מצליחות להיות גם "חמודות". תכונה שלעולם לא תהיה מנת חלקה של משפחתית סטנדרטית, "היי-טקית" ככל שתהיה.
שנים האחרונות ניכרת אצלנו פריחה בשוק הזה, שמתחיל אט אט לתפוס ממדים דומים לאלה שיש לו באירופה. חלק גדול מהישראלים עדיין מבלבלים בין גודל לאיכות, אבל מי שמוכן לסטות מעט מהקו הכללי, כדאי לו לשקול סופר-מיני גם כמכונית יחידה או משפחתית. למה? כי ברוב הבחינות, למעט תא מטען וספסל אחורי, הקטנות מוכיחות שלפעמים הפחות יכול להיות יותר. הן זולות יותר, הן לרכישה והן להחזקה, קלות יותר לניוד, בדרך כלל מהנות יותר לנהיגה ולא מעט פעמים אפילו נוחות יותר ממשפחתיות מקבילות.
בחרנו הפעם לעמת זו מול זו חמש מכוניות, לכולן מנועי 1.3/1.4 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית. הסיבות העיקריות לעריכת המבחן הזה הן התחדשותה של האופל קורסה והתחמשותה של הרנו קליאו ביחידת כוח חדשה. הן מתעמתות מול הפיאט פונטו, שנצחה במבחן הסופר-מיני הקודם שערכנו ("בחירה אוטומטית", הגה מס' 17) את הפיז'ו 206 והפולקסווגן פולו. הפיז'ו, אגב, עתידה לנחות כאן בעתיד הקרוב כשהיא מצוידת בתחנת כוח מרשימה של 110 סוסים, ממנוע 1.6 ליטר. כשזה יקרה, נחזור אליה. המתמודדת האחרונה היא גם הזולה כאן. הגירסה החזקה של הדייהטסו סיריון, עולה 11 אלף שקל פחות מהאופל קורסה, ונהנית ממוניטין המצוין שהותירה מאחוריה קודמתה, השרייד. אבל המחיר, כפי שתגלו בהמשך, לא היה השיקול המכריע בקביעת המנצחת.