בשעה שהמוני בית ישראל עסוקים בשינת הצהריים של יום שישי, עקרות הבית מסימות את ההכנות האחרונות לקראת שבת והנוער גומר לרחוץ את ה GTI ליציאה של הערב, אי שם בחולות מרכז הארץ מתרחשת תופעה על חושית, על טיבעית ולפעמים גם על הגג
ל"שבור את הבור" הוא לא שם לידיעה עיתונאית. זהו מושג שמגדיר תופעה חצי מחתרתית שידועה לכל. מידי יום שישי מגיעים כל המי ומי של המצ'ואיזים המקומי למבחן האומץ והנהיגה האולטימטיבי.
אחד אחד הם גולשים בשעות אחה"צ אל עבר ה"הבור". ס'יקסים משודרגים, סמוראים מוגבהים, טרופרים חתוכים ועד שאר יצירות מוטוריות מפוארות יותר או פחות. ולכולם כולם יש מטרה אחת - להראות לאחרים.
זר לו נקלע למקום בטעות היה חושב שמדובר במגרש גרוטאות מפואר בו מנסה כל אחד לשבור את רכבו בדרך אחרת. המטרה למעשה הרבה יותר פשוטה וברורה - להוכיח לעצמך ולסובבים שחוקי הפיסיקה זה לא מה שכולם חושבים. שפח יכול לעבור דפורמציה מהירה גם בלי שינוי כיוון ושיש אנשים שהביצים שלהם עשויות מסגסוגת אלומיניום.
מאות אנשים ועשרות רבות של כלי רכב מקיפים את בור ענק שנוצר באדיבותם של גנבי חול וחמרה למיניהם. בתחתיתו כמה כלי רכב, כפולי הנעה, מוגבהי קומה ומשופרי מנוע שכל אחד בתורו, או בתורו של האחר, מנסה לעלות את הבור על לשפתו. נשמע פשוט? אל תנסו את זה בבית
הבור הוא עמוק, הרצה לתנופה לא קיימת והזווית, נו טוב, ממתי קו ישר זה זווית? החוקים פשוטים עוד יותר מהמטרה - אין חוקים. מי שיש לו מהלך דוושה ארוך, מנוע חזק והביצים גדולות מוזמן לנסות.
מהר מאוד אופף את כל אזור הבור ריח חריף של צמיגים חרוכים וקלאצ'ים שרופים, תוצאה של נהיגה שקולה אחראית ומתונה של המתמודדים שלא מבינים תמיד שלטבע חוקים משלו. עוד ניסיון ועוד אחד, ואחרוני הג'יפים מפלסים דרכם באדמה, מנסים נואשות לבסס את אחיזתם ולמשוך את מקסימום הכוח שמגיע מהמנוע אל עבר הגלגל. הצמיגים צווחים, הגומי נשרף ועוד רגע התלתל יעבור דרך הבלוק ויצא מבעד למכסה המנוע אבל אף אחד לא חושב להרפות מהדוושה. נהפוך הוא, הרכב כבר בזווית של 88 מעלות, הפגוש האחורי נשען על הקרקע והקהל מתחיל להגדיל את הרדיוס, ככה סתם בשביל הבטחון שלא יפול להם ג'יפ על הראש. המנוע עדיין בשיא כוחו הנהג שבפנים שקוע במאמץ המלחמתי, עיניו שטופות בדם, ורידי צאוורו מאימים להתפוצץ וידיו השזופות מיוזעות זה מכבר. יש תמורה בעד האגרה והג'יפ מבין שאו שהוא עולה או שהוא עולה באש ומתחילה תזוזה. הקהל בטרוף, שואג ומעודד, המומחים והמהנדסים מנהלים שיחות וויכוחים ברומו של עולם, יעלה או לא יעלה ורק הקדוש ברוך הוא וחוקי הפיזיקה מנסים במאמץ אחרון למנוע מה"סוס" ורוכבו לכבוש את הקצה.
עוד לחיצה קטנה, מכסה המנוע מרקד, השילדה מוברצת, הזיעה נוטפת, הקידמיים כבר כמעט למעלה, הזווית ישרה, הידיים רועדות, עוד קצת, תן, תן, עוד, עוד, עוד, כן, כן, כן, כ ן! הכל נגמר. הנהג מסדיר את הנשימה, המנוע חוזר אט אט לסל"ד וחום נורמלי ובתחתית הבור כבר יש רכב אחר , גדול ומשופר מקודמו שמוכן גם הוא בעוד רגע לבדוק אם הגודל של המנוע מספיק, או שצריך גם טכניקה.
התופעה שמוזכרת לא מאורגנת על ידי איש. לחוק אין מה לעשות שם כי בסך הכל מדובר בחובבי ג'יפים שנקלעו לאותו המקום באותה השעה לגמרי במקרה ובצרוף מקרים נדיר לכולם גם אותה מטרה - לשבור את הבור.
הגודל או הטכניקה
שי ארז
3.5.2001 / 16:06