רק למקרה שטרם התעדכנתם, איפיניטי - מותג הפרימיום של ניסאן, נחת בישראל והפעם רשמית. על הגעתו חתומה יבואנית רנו-ניסאן לישראל חברת 'קרסו', אשר משווקת את המשפחה במתכונת מצומצמת ושאפתנית. יחד עם זאת, הוא איננו אורח טרי במחוזותינו ואפילו ניתן לכנותו וותיק במונחים פיראטיים.
במהלך השנים האחרונות, עסקנים להם נגיעה לתחום הייבוא האישי, דאגו לכך שפיסות קטנות מהמוצר ישייטו להן בינינו - בעוד אנחנו תוהים על פשרו של המבקר הפולשני. מה שמביא אותנו כדרך אגב, למחשבה די פנטזיונרית; מפני שאם הייבוא האישי נוטע בסוכנים המקומיים דחף לא מוסבר לשיווק חטיבות מסוקסות, אולי מוטב שאחד מהם יטריח עצמו, ויעלה הנה מזרטי. מי יודע.
אינפיניטי משווקת בישראל דרך חמישה דגמים, שניים בגובה השכיח ושלושה לשעות הפנאי. זוהי הפעם השנייה שאנו מתנסים בכוחה של הזרוע העשירה של ניסאן והמבחן המקומי, אמור לחשוף הנקודות הרלוונטיות שטרם עומתו למבחן. מבין חמשת המועמדות, בחרנו במסקרנת והחזקה מכולן FX50S. ולמען הסר ספק, אין שום הבדל בין המוצר האמריקני לזה האירופאי. פרט למחיר כמובן ולמערכת ניווט אינטגראלית. אבל נניח לדברים שאין לנו שום שליטה עליהם.
לא תעלול, אבל קטלני
אל תחפשו פירוש רציונאלי לעיצובו של ה-FX50. רוב הסיכויים שתפיקו יותר תועלת בלחיצה על המצערת בהילוך סרק. אף אחד לא ממש מבין אין דווקא ניסאן, החברה שהביאה לנו מכוניות אימפוטנטיות כמו הסאני, האלמרה ובל נשכח את עיצובה "פורץ הדרך" של הפרימרה, הולידה חטיבה כה ענפה בסעיף הויזואלי.
מצד שני, המשימה קצת יותר פשוטה כאשר מתחילים עם תבנית מוכנה מראש המותאמת לכל דרישה. כל דגמי אינפיניטי מושתתים על פלטפורמה אחת בלבד ((FM) אשר משרתת את כל החטיבה. כולל את ה-Z370 ו-הGTR הספורטיביות וזה רק רמז לבאות. דגמי ה'FX תמיד היוו את העוף הנועז בתעשייה ותחת תנאי הקבלה המוזרים לנישה הצומחת, אנו מוצאים מתחרים מבית ב.מ.וו, פורשה וריינג' רובר, כל אחד עם השריטה הפרטית שלו.
"זה לא קונספט?"
מפאת כבודו של האדם, נניח לרגע לאותו אדון שעיכב אותנו עם הקושיה הזו ונתייק את זה כמפגש עם מישהו שהגיע מגלקסיה רחוקה מאוד. אולם אם הוא אכן אורח מכוכב אחר, קרבה מיידית ל-FX50 אמורה להתבסס ביניהם. מכוון שעל עיצובו של ה-FX אפשר לומר הרבה מאוד דברים, אבל עכשווי?!
אין זו הפעם הראשונה שאינפיניטי בוחרת בקו עתידני במופגן. החתירה להשתייך לקבוצה נוכחית ובו בעת לשבור את הסולידריות, הפכה לחלק בלתי נפרד מהמוטיב. מה גם שאינפינטי מצויה בקרבות מיתוג על פלח עשיר יותר, כך שאין לה ממש ברירה מלבד לדבוק בחריגות המאפיינת אותה.
קרוב לחמישה מטרים לאורך ו-193 סנטימטרים לרוחב, מספקים צלליתו של FX50S. בסיס הגלגלים רושם לזכותו 2.93 מ' והגובה מספר על 168 סנטימטרים. תגובות מהרחוב לא היו חסרות, לצד אוסף מבטים חטופים ואף כאלו שארכו פחות ממאית השנייה - שמא יתגלה כי הנהג שייך לארגון פשיעה והמבט יתחלף בנשק חם. למרבה הצער, תאלצו להתרגל לכך. אלו הם החיים בהתניידות בקרוסאובר בעל חזות של שכיר-חרב קוזאקי שאוכל תרנגולים ישר מהלול.
עם זאת, לצד האפקט המבעית והחביב לעצמו יש לציין, ה-FX50S מאוד מקשה על עיכולו המיידי. החרטום הרדיקאלי המשולב באלומות תאורה צרות ובגלים הנעים לצד כנפי הקשתות, מעניקים לבוהה תחושה אסימטרית כאשר מחברים את החלק האחורי לקדמי במשיכת עין אחידה. יותר מידי גולמיות מלפנים והפנמה מאחור - הופכים את המנה העיקרית לאבו-נפחא שטרם הגיע לפרקו האכיל.
מצע מגוון
לוקח כמה דקות להבין איפה כל דבר נמצא, אבל את אותו פיזור דעת המתחולל מבחוץ, אינפיניטי מדרה היטב והשאירה את היושבים ברכב בעולם של פאר וצעצועים המקלים על החיים. פרישת הפקדים אידאלית למשתמש והקונסולה ניחנת בלוח עשיר ואינפורמטיבי אך לא עמוס או כבד על העין. מאוד התרשמנו מלוח הפיקוד המרכזי הנטול תחכום מיותר, ומזין את ידי הנהג במינימום פעולות. מסך ה-LCD הקטן מדווח על הנעשה מבחוץ ומבפנים, עם רישות מצלמות המנטר את הסביבה ב-360 מעלות ממעוף הציפור.
תנוחת הנהיגה מעולה ומאפשרת התמקמות אופטימאלית לכל אדם, בתוספת כוונן חשמלי המיועד לכל חולייה אפשרית בגוף. איכות החומרים מוקפדת, הדוקה, כמעט כשרשרת גנטית של קומפוזיציות המשלימות אחת את האחרת. נוסף על כך, שילוב הגוונים רך על החלל, והנועם נמשך במעברים חלקים בין צבעי האדמה, ריפודי העור, ובין דיפוני עץ בדלתות ובמשענת היד השוכנת לצד היושבים מלפנים.
מלאכת הארכיטקטורה של אינפיניטי היא באופן חד משמעי אינטואטיבית. קרי, לא רק משקל הרכיבים משדר את רמת החשיבה גם חוסנם של המתגים לא מותיר יותר מידי מקום לספק באשר לעמידותם. הרבה אחרי שהמנוע יסור לשעת היופי שלו, אתם תיוותרו באוטו לשחק ולספוג את האווירה המיוחדת.
FX50S. לא קרוסאובר. ספורט-אובר
אם אחד מנציגי אינפיניטי (העולמית) היה לצידנו במבחן, סביר להניח שהיינו חוזרים ושואלים אותו דבר מאוד פשוט: "אמור לנו, אם הפלטפורמה משותפת, המנועים כולם פחות או יותר זהים, ויש כבר מיני קרוסאוברים קטנים וגדולים ביצרן, אז מה הצורך בגרסה מוגבהת לאינפיניטי G37?" עם כל התחכום שיש באינפיניטי, סביר להניח שהיינו מקבלים תשובה מאוד פרוביזורית. משהו בסגנון של "פרשנות חדשה לסגמנט חזק וייחודי". אבל רגע אחד, בואו נבחן את התופעה הזו.
ה-FX50S הוא ממשיך דרכו של ה-45 שהוצג ב-2003. וגם לו היו אספריציות חולמניות של פנאי וספורט. מצד שני, לקחו באינפיניטי את המושג "קרוסאובר", ודיללו אותו מתוכנו כך שעל יכולת שטח מינימאלית, אין מה לדבר בכלל. מאידך, אותה קבוצה חתרנית מאוכלסת על ידי ב.מ.וו X5 וכן X6, פורשה קאיין והריינג'-רובר. לכולם, גם אם במינון מאוד מוגבל, יכולת שטח מסוימת. אבל האינפינטי? לא היום, ולא עכשיו.
העיסוק הנשגב הזה, העסיק אותנו גם בהשקת המותג הרחק מגבולות ישראל. אבל הפעם, בתנאים של הזירה המקומית, ה-FX צריך לדאוג לכך שתהיה התאמה בין השאיפה לבין האמצעים העומדים לרשותו. והקהל הישראלי או לפחות זה שיכול ומתכנן לגשת ולבדוק את המוצר, צריך להבין שאמנם יש פה מרווח גחון, אבל הוא מופיע רק על הנייר.
rush קונטרול
מאחר והסקנו בעל כורחנו שהמבחן הזה לא יישא אותנו לשטח, נותרנו עם הכבישים הישראלים. ושלא כמו פעמים אחרות ממרומי הגובה, ידענו שיש לנו פה רומן עם חיה אחרת לגמרי; כזו שתגרום לנו לנדודי שינה למשמע צנרת עבת הצול והיניקה השמימית שמקורה מהחזית.
אז קדימה - ביטול משולל ההתנעה, לחיצה על כפתור החיים, המנוע שואג לרוויה ומחמם את 32 שסתומיו לקראת היציאה. מתחת לעיניו של הנהג, מנצחת יחידת V8 גרגרנית וצמאה. אינפינטי בחרו לשדרג את העוצמה עבור ה-FX50S לעומת גלגולה הקודם, כך שהפעם לרשותנו עמדו 390 כ"ס (320 ב-45) ומנוע בנפח חמישה ליטרים.
חבקנו את המושבים, הידקנו את החגורה ומעכנו את הדוושה. ה-FX50S מדביק את היושבים אחורה, עף במהירות לגלגנית, ומשאיר את הדבוקה ברמזור פעורת פה, ובולע את הדרך כאילו מדלג על הקילומטרים בשברירי שנייה. ככל שהמחט נוסקת, כך גם הטון הווקאלי חופר עמוק יותר. בהגיענו לאזור 4,000 הסל"ד, נדחפנו על ידי גל שני של מומנט מלווה בשאון שכל תיאור מלבד מרומם נפש, לא יעשה עימו חסד.
היצרן מספר על זינוק למאה קמ"ש ב 5.8 שניות ואף אחד, לא העז לחלוק על הנתון הזה מפני שבתנאי המבחן הנתונים היו קרובים עד שווים. גם בתאוצות הביניים הפגינה היחידה רוח גבית חסרת מעצורים אך מסיבות מובנות, השארנו את 250 הקמ"ש המרביים קצת מחוץ לטווח. חילוף בין עליות לירידה מכבידה, חשף את מגבלותיו של ה-FX. החרטום נעשה כבד, ההיגוי מגיב באיחור והבלמים נושכים פחות. עם זאת, עדיין, ה-FX לא נכנס להיסטריה שלא לצורך.
שילוב התיבה האוטומטית, זורם וחלק. שבעת ההילוכים חולפים בזריזות, ומקנים תפעול ידני (מנופים) ספורטיבי ומהודק, ללא זכר להעברות הילוכים שאינן ליניאריות. כניסה לעיקול, ההגה משדר דיוק בלתי מסנן, הורדת הילוך, המנוע מקפיץ בשמחה את הסל"ד (יחד עם חיוך אינפינטלי על הפרצוף) ומכין 51 קג"מ לרגל עבור היציאה. ה-FX מכניס את החרטום עמוק פנימה, מסיט את תשומת הלב להיגוי יתר קל ומתעצם, אך עד מהרה מכנס הוא את הנעת ארבעת הגלגלים ומפזר את המהומה בעזרת בקרת היציבות.
מעבר למצב ספורט, המתלים הוקשחו והפעם התקיפה אגרסיבית יותר. ה-FX פתאום מרגיש כשליחו של הסרן האחורי. הזנב מקשקש יתרה, בקרת היציבות לא ממהרת להשתלט על העסק, אך מפחיתה את מינון הדרמה כאשר הגלגלים מאבדים את אחיזתם ומשמיעים קולות מטרידים. הפידבק מהכביש לא חוסך בפרטים ומצהיר על כל בור, גבעונת או מעברים. נו, לא חשבנו שעם קוטר חישוק של 21 אינטש הדרך תרפד לנו את הישבן. הרפייה מהדוושה, ואנו עוברים למצב רחף. האינפינטי משנה את עורה ומחזירה את הדופק לתחום השפוי. קרוסאובר לצד השליו.
דג זהב
בלית ברירה, ובחוסר רצון, החזרנו את האינפינטי לבעליה. מה לעשות, אין לנו 605 אלף שקלים מתחת לבלטות. אבל למי שכן יש, אנחנו בהחלט נמליץ לבדוק את האופציה המטמטמת הזו שהופכת כל נסיעה, לחוויה מוזיקלית ורבת רבדים. כן, יש גם דברים שלא מצאו חן בעינינו. הם לא רבים, אולם קשה לנו לתאר שצריכת דלק (מבחן) של 5 קילומטר לליטר, או נוחות נסיעה לא הכי רגועה, צריכה להזיז לבעלי הממון יותר מהצפוי.
האינפינטי FX50S הוא באמת זן מוטורי יוצא דופן אצלנו. עזבו את ההתייחסות הפולחנית למוצרים יקרים - פשוט מפני שהם כאלו. זו גישה פסיבית של חדלי אישים. אינפינטי, ולא רק סדרת ה-FX היא מכונה מוכשרת. תחושתה איכותית, היא מאובזרת בכל אמצעי הבטיחות הקיימים, העוצמה זללנית, והאדרנלין יישאר עמכם לאורך זמן.
אבל מעל הכול, אתם משלמים על שני דברים קרדינלים עיצוב וייחוד. כך שלמעט מבחן השוואתי מתמצת שיאמוד את יכולותיה מול המתחרות, קשה לומר מי באמת יכולה לצאת כשידה על העליונה ולקחת את המושכות. אך להטיל ספק ב-X6 או בפורשה קאיין, נו, זה כבר יותר מידי. אפילו בשביל ה-FX50S.