פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תאונה? לא סוגרים עניינים בשטח

      לאחר קרות תאונה, מציע לעיתים הפוגע לסגור עניינים במקום. האם זה כדאי ומה הן ההשלכות? עו"ד אסף ורשה מסביר

      לא פעם, לאחר קרות תאונת דרכים קלה עם נפגעי גוף, מציע נהג הרכב הפוגע "לסגור עניינים במקום" ולא לערב משטרה. לעיתים הצעתו (גם כספית) נראית על פניה כמשתלמת לנפגע, וזה מחליט להיעתר לבקשתו. השאלה היא, האם נכון לעשות כך ומה המשמעויות של חתימה על הסכם שכזה? ובכן, חתימה על הסכם שכזה אינה מומלצת, שכן משמעותה יכולה להיות כבדת משקל ולשלול במקרים רבים את זכאותו של הנפגע לקבל פיצוי שהולם את מידת ואופי נזקיו, הן הפיזיים והן ברכושו.

      בכל הנוגע לנזקי הרכוש הרי, שהבטחות של "אני אשם, הכול יהיה בסדר" נמוגות לתוך הערפל כאשר אותו נהג מגיע הביתה ומקבל עצות לפיהן הוא "פראייר" שהודה – והופך עורו – "אני לא אשם". המציאות מלמדת כי לא פעם בשלב זה, יוותר הנפגע עם עדותו שלו בלבד בנוגע לנסיבות התאונה, בעוד שאם היה מזמין משטרה – לא הייתה מתגלעת מחלוקת, זאת מאחר וניתן להסיק מסקנות לגבי אופי התאונה ממיקום הרכבים בשטח ואף מעדויות של העוברים והשבים.

      באשר לפגיעה הגופנית, לא פעם סוברים הנפגעים בטעות שעלות הביקור בחדר מיון ואשפוז בבית החולים חלה על הנפגע. בפועל, חברת הביטוח שמבטחת כל רכב בביטוח חובה בנפרד, היא שמכסה את הטיפולים הרפואיים לנוסעי אותו הרכב, ללא כל קשר לאשם בתאונה. לכן שאלת האשמה בתאונה אינה מהווה משום שיקול האם לערב את משטרת ישראל.

      יש לזכור, כי ישנה משמעות כספית נרחבת להמצאת אישור משטרה ותעודת חדר מיון לחברת הביטוח, אף אם זה לא המשיך בטיפולים רפואיים נוספים בקופת החולים. הנפגע זכאי לקבל פיצוי מעצם התאונה והפגיעה בו, כך גם עבור האשפוז בחדר המיון ויתרה מכך, אי מסירת דיווח על תאונת הדרכים למשטרה משמעה כי חברת הביטוח עלולה לגרום למצב בו הוצאותיו הכספיות של הנפגע בתאונה לא תכוסינה על ידי קופת החולים.

      מעבר לכך, אי דיווח על התאונה, ומשכך אי כניסת חברת הביטוח "לתמונה", עלולה לגרום למצב לפיו הוצאותיו הרפואיות של הנפגע לא יכוסו על ידי קופת החולים, אשר איננה נושאת בעלות אותם טיפולים שאינם במסגרת סל הבריאות, ואף תחסום את הנפגע מפני כל הגשת תביעה בעתיד עקב התאונה, במקרה של החמרה - דבר הקורה, לצערנו, לעיתים קרובות ועד כדי נכויות לצמיתות המתגלות לעיתים לראשונה גם חודשים ושנים לאחר התאונה. כמובן שאם יוכיח הנפגע כי נפגע בתאונה – תכסה חברת הביטוח את הטיפולים אולם נטל ההוכחה על המבוטח כי ארעה תאונה וכי נזקו הגופני הוא תוצאת התאונה – יגדל.

      לסיכום, יש לפעול ולערב את משטרת ישראל בכל תאונה עם נפגעי גוף, קל וחומר אם האשמה לתאונה לא מוטלת על כתפיו של הנפגע. כך ניתן לעשות גם בתאונה בה יש פגיעה ברכוש בלבד אולם אז לא תמיד המשטרה תשוש אלי הופעה באתר התאונה. מובן הוא כי מחובת הנפגע בכל מיקרה לפנות מיידית לקבלת טיפול רפואי (רצוי לחדר מיון) ובמקביל – למשטרה. אי פנייה במועד עלולה להתברר לאחר מכן כשגיאה חמורה ובלתי הפיכה בעלת תוצאות קשות, הן במישור הרפואי, הן במישור הכספי ולעיתים אף בהיבט המשפטי-פלילי שכרוך בכך.


      * הכותב הוא ד"ר ועו"ד המומחה בדיני ביטוח ונזיקין