כמו חשמל שוויצרי

מבין כל הנסקרות המחושמלות במדורינו, ייתכן כי המיינדסט תקדים את כולן ותגיע לייצור מסחרי. הקונספט E-Motion מציג שילוב של מערכות חשמל ובנזין בדרך נבונה וחסכנית, לצד אפשרות לא פחות מרשימה לזנק ל-100 קמ"ש בפחות מ-7 שניות. באותו עניין מספרת מיינדסט, כי בניגוד לדעה הרווחת שימוש במסיטי אוויר או זווית מחוטבות, לא בהכרח משדרגים את האווירודינמיות או מסייעים למכונית לנוע מהר יותר במקרה הנ"ל. חשוב יותר לחבר בין החומר הנכון, לשימוש המיועד. כלומר אין טעם בהוספת כנף או פגושים להם פתחי יניקה פעורים, כאשר מלפנים אין רדיאטור וההנעה בכלל חשמלית.

ה-E השוויצרית מציגה עיצוב רטרו, אך נטול שיוך קבוצתי. מעצבה הראשי של המכונית, מוראט גונאק אומר כי עצם שיווקה כמכונית עירונית יעילה, לא אילץ את המתכננים לאלתר עיצוב ספורטיבי, קטן או לשעות הפנאי. הניסיון הוא לרכך את החזות ולהביא אותה לזרימה אחידה עם התנועה, תוך התחשבות בכל האספקטים החשובים לנהג כראות חיצונית, גובה אידיאלי מעל פני האספלט וכן תרכובת קלה (800 ק"ג).

היות ואין לה שאיפות לקרוס-קאונטרי משפשף, המכונית מונעת על ידי יחידה חשמלית לה 94 כ"ס ו-22 קג"מ אשר מספקת 240 ק"מ של נסיעה התלויים בסגנון הנהג. מעבר לטווחים אלו, היא מסתייעת במנוע בערה פנימי זעיר, המספק 23 כ"ס וניתן לשליפה החוצה על פי דרישה וללא שום השפעה מהותית על הביצועים. כמו כן, מופקד הוא על הטענת הסוללות ובצוותא עם הזרם החשמלי - צומח הטווח עד ל-800 ק"מ. המהירות המרבית נעצרת כשהמחט פוגשת ב-140 קמ"ש (בהגבלה אלקטרונית) ושיעור פליטת המזהמים משחרר 59 גק"מ של CO2 לאוויר עם 20 נוספים בשימוש יחידת העזר הבנזינית.

עבור ההטענה, מיינדסט מספרת כי מספר אפשרויות קיימות ביניהן העמדת הרכב בשמש במשך היום, אם כי זה אורך זמן רב-יותר, חיבור המכונית לשקע למספר שעות (לא מצוין כמה), או שימוש במערכת אגירת אנרגיה תוך בלימות חוזרות. אופציה נוספת היא פשוט נסיעה ממושכת המטעינה את הסוללות על ידי מנוע הבעירה כאמור. לגביי המחיר הסופי של המכונית - יש עדיין מקום לשינויים. ספק אם יהיה מדובר במוצר זול, אולם לעת עתה הניסויים נמשכים והמכונית תשלח לשימוש ראשוני בגרמניה, הולנד, צרפת וכמובן שוויץ. אליה יצטרפו בעתיד איטליה, אנגליה אוסטריה וספרד.