אם הזיכרון מתעתע בכם והשם פונטיאק מזכיר לכם בונוויל ולא GTO אתם לא לבד. גם האוכלוסייה בארה"ב לא כל כך זוכרת כיצד פעם, לפני 50 שנה, פונטיאק הייתה המכונית הכי מטריפה לסופי השבוע ולמירוצי הרחוב הפורעניים. ג'נרל מוטורס לא חשבה דאז על משברים, או על מכוניות חשמליות, ולמעשה, כל מה שהעסיק את זמנה היה למכור, ליהנות ולהתחרות מתי שרק אפשר.
איתרע מזלם, והשנים האחרונות ריסקו את המותג לחתיכות בלתי ניתנות לזיהוי. בתוך כל הקלחת הזו, ווקסהול נאלצה לצפות באחותה התאומה פונטיאק מוותרת מידי שבוע על עוד מוצר ועוד אחד ועוד אחד... עד שלבסוף כל מה שנותר זה מיניוואן אמורפי לחלוטין, הסולסטיס שגם עתידה לא בדיוק צחור ואימוץ מכוניות החטיבה הקוריאנית כמו אוויאו שהפכה לפונטיאק G3. אבל באי הבריטי, וגם באוסטרליה שם נמצאת האחות החורגת הולדן, ווקסהול לא מרפה. ומכאן, שהדרך לשדרוגים סלולה ללא כל בעיות בתזרים המזומנים.
רק אל תקראו לה פוטניאק
קשה להבחין בכך, אבל הווקסהול VXR8 שבתמונות, היא מעין אומגה מיושנת שעברה טיפול הורמונאלי מקיף. תחת שם מסלול המירוצים המפורסם באוסטרליה Bathurst (עוד רמז שהמקור הוא הולדן?), נוספו לדגם החזק ממילא מגדש 'על' תוצרת 'Walkinshaw Performance' שמחלץ מהמנוע עוד 130 כ"ס ומעמיד את נתון ההספק על 560 כ"ס ו-71.5 קג"מ של מומנט. מספיק בשביל לשגר את הווקסהול ל-100 קמ"ש בפחות מ-4 שניות ועד למהירות מרבית של 300 קמ"ש.
עוד ממדפי 'ווילקנשו' מערכת מתלים מתכווננת (15 מצבים, לא פחות), בלמים משופרים וחישוקי סגסוגת קלי משקל. מנגנים על המסרים המגיעים מסעפת היניקה, יהיו צמד מפלטי 'סונורוס' רבי שאון (102 דציבלים אסורים) המוסיפים 10 כ"ס על ההספק הנקי.
מבחוץ ומבפנים אין גודש בסעיף הקוסמטי פרט לצבע הלבן המקיף את הווקסהול, סמלי S דיסקרטיים החבויים בדפנות המכונית, ופזורים בנקודות מעטות בחלל התא. אלמלא הייתה זו ווקסהול היינו מתפלאים, אולם מוחצנות מעולם לא הייתה האמצעי להשגת המטרה בחטיבה הבריטית כך שהפתעה אין פה.
עבור 4,000 דולרים, תניחו ידיכם על השדרוג של Bathurst, אם כי תנאי מקדים לכך הוא שבחנייה כבר עומדת אצלכם ה-VXR8 שעלותה נאמדת ב-55 אלף דולרים שהם 220 אלף שקלים לפני מסים. ולא, אל תנסו את זה על הטמפאסט של החבר.