הפלוס שבמינוס

מה לא עושה יצרן בשביל עוד כמה גרושים. פיג'ו 206, הסופר מיני המזוהה ביותר באירופה בעשור האחרון, זוכה למנת עדכונים קלה המצורפת לצוואה הארוכה שנותרה מאחוריה. את הלפיד העבירה כבר לפני שלוש שנים ל-207, מחליפתה המנופחת והפחות פופולרית, שהקפיצה את הקבוצה שוב בסעיף הגודל, ולא בהכרח ליעד הנכון לו ציפה הקהל הצעיר. לקראת סוף שיווקה, פיג'ו ניסתה להחיות את ה-206 דרך שלל גרסאות משונות בעולם ובישראל. מחבילות אבזור מצועצעות ושיקיות, ועד למהדורות מוגבלות ונטולות תקרה. אך כנראה שהיצרן הרגיש את הפער שנוצר, מפני שלמרות הכל ה-207 לא זוכה להצלחה של ה-206, ועל כן מלבישה אותה בשמלה חגיגית על ערש דווי.

את ה-206 פלוס, פיג'ו תייצר בצרפת ומפני שכך, היא גם מיועדת לכור ההיתוך המקומי שחובק אותה מאז הולדתה. זנב המכונית כמו גם הצללית לא מכות את המתבונן במראה זר, אך כאשר מביטים מלפנים ובתא הנוסעים, מגלים את ההבדל. הפגוש הקדמי הוחלף בחיוך החנפן של ה-207, יחידות התאורה גם כן, ומבפנים - לוח המחוונים, ההגה והמושבים דוגמים פריטים רבים מההיסטוריה שמשכה את המותג בחמש השנים האחרונות.

קשת המנועים תהיה קלילה כנוצה, ותשווק דרך האופציות הנקיות והירוקות. בגרסת הפתיחה מנוע 1.1 ל' לו 60 כ"ס מתמקם תחת חסותה, עד ללוגמת הסולר HDI בנפח 1.4 ל' המנפקת 70 כ"ס ושיעור פליטה של 110 גק"מ. מבחינה מסוימת, אפשר לומר שפיג'ו מכוסה מכל הכיוונים מפני שאם הקהל לא יאמץ אותה, האיחוד האירופי ותקנותיו הדרקוניות וודאי ימצא בה את כל הנתונים להפוך את המינוס בדורות, לפלוס סביבתי.

בגיל 85, ואחרי שהוביל את חברת פיג'ו למיזוג הביתי והמסקרן עם סיטרואן, נפטר ברטרנד פיג'ו בסוף השבוע האחרון. סגן היו"ר הנועז החל את דרכו מאחרי השולחן ב-1972 ופעל עד 1999 בין כתלי החברה, לגישור הפערים בין הצדדים וליצירת שותפות מוצלחת ופורייה שהניבה את הקמתו של אחד מהקונצרנים הגדולים בעולם – PSA. "הארכיטקט של החיבור" כך כונה על ידי ידידיו, משאיר שני בנים הממשיכים את דרכו; כריסטיאן פיג'ו המופקד על חטיבת האסטרטגיה והתקשורת, ואחיו רוברט שמונה לאחראי על אחזקותיה של החברה.