פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      הגורם היחיד לתאונה

      שיטת עבודה לקויה של בוחני התאונות גורמת לבחירת "הגורם האנושי" לתורם היחיד לגרימת התאונה

      שמעתם על "הגורם האנושי"? גורם זה – שאינו אלא אתם ואני וכל אחד מאיתנו – תמיד אשם בתאונות הדרכים המתרחשות כל העת. הגורם שתמיד גורם לא לחץ על הברקס בזמן, לא סטה בזמן, לא הבחין במשהו, היה עייף היה שיכור – ומה לא. כל זאת – אמת. אך לא כל האמת.

      אופן החקירה והתיעוד של המשטרה את תאונות הדרכים מתועל באופן כזה שהינו למעשה חיפוש "מתחת לפנס": התוכנה או הטופס או החוקרים או הבוחנים או כל גורם משרדי אחר שלעיתים משולל קשר למציאות של הרכב על הכביש - מתוכנתים לקלוט רק אלמנט יחיד כגורם לתאונה ולא יתכן שילוב של גורמים לתאונה. האלמנט האחד המוזן ע"י בוחני התאונות – הינו ברוב המוחלט של המקרים – הגורם האנושי. אופן תיעוד וחקירה זה הינה מעוות במידה רבה והמסקנות הצומחות ממנו – שגויות בחלקן, ומכאן כי גם הטיפול המערכתי והממשלתי בתאונות הדרכים חוטא במידה רבה למטרה שקל בהרבה להשיגה ולתקנה מאשר את אותו גורם אנושי שכנראה לא ניתן להשתלט עליו ולחנך אותו בעתיד הנראה לעין.

      האמת - זו שלא נמצאת תחת הפנס אלא תחת מכסי המנוע והמושבים, הינה כי הכשל הטכני הינו גורם מכריע בהרבה ממה שעולה מהסטטיסטיקות של המשטרה. יצוין, כי על פי מה שנמסר לאחרונה ע"י מדור בוחני התאונות במשטרת ישראל, בקרוב תתוקן התוכנה באופן שתוכל לקלוט יותר מגורם אחד לתאונה.

      וועדת שיינין, אשר מונתה על ידי ממשלת ישראל לחקור את גורמי תאונות הדרכים ולהמליץ על דרכים לטיפול בהן מצאה כי חלקו של הכשל הטכני משמעותי וראוי לטיפול יסודי ודחוף – במוסכים, במכוני רישוי ובקרב שמאי הרכב. למעשה, בקרב כל העוסקים במעגל תיקון הרכב, בפרט לאחר תאונות. (ראו קישור לדו"ח וועדת שיינין בהמשך)

      האמת שכולם מנסים להסתיר: הכשל הטכני

      וועדת שיינין (וועדת המשנה לרכב) מצאה, כי הכשל הטכני (מצב הרכב, מערכות הבטיחות ותשתיות הכבישים) מהווה הן גורם אקטיבי (גורם תאונות) והן גורם פאסיבי (מחמיר תוצאות תאונות שמתרחשות בשל גורם עיקרי אחר) בתאונות הדרכים.

      הכשל הטכני אינו נמכר ברוב המכריע של המקרים יחד עם הרכבים על ידי היצרנים, אלא נגרם תוך כדי חיי השימוש ברכב, התחזוקה והתיקונים המבוצעים בו לאחר תאונות החוברים כולם יחד להביאו למצב המכרסם בבטיחות האקטיבית והפאסיבית שלו ללא הכר. לעיתים קרובות, הרכבים בישראל הינם במצב בטיחותי כה רעוע, עד כי הינם מסוגלים להגן על נוסעיהם בתאונה אחת בלבד. לאחר שתתוקן תאונה זו ולפי האופן בו תתוקן - ספק רב אם בתאונה הבאה, יהיה מסוגל הרכב - על כל מערכות הבטיחות שהותקנו בו במקור, אך כבר אינן במצב כפי שהיו טרם התאונה הראשונה - להגן על נוסעיו.

      הגם שקל יותר לטפל בגורם הכשל הטכני מאשר בגורם האנושי, מוזנח לחלוטין תחום זה, שכן האינטרסים הכלכליים בשוק תחזוקת ותיקוני הרכבים של חברות הליסינג והביטוח חזקים כפי הנראה מאלו הבטיחותיים, ומשפיעים על סדרי העדיפויות בקרב פקידי הממשל. בהתאמה, אף הציבור אינו מודע לחשיבות הכשל הטכני בגרם תאונות הדרכים ואין כל מערכת חינוכית שתבצע הסברה והטמעה של נושא זה.

      היעדר המודעות של הציבור אשר כאמור רשויות השלטון עצמן תורמות לו, אף מביא לזלזול של חלק גדול מהציבור בתקינות הרכב בו הם נוסע, עד כדי ביצוע עבירות על החוק, וסיכון חיי המשתמשים ברכב ובכביש.

      המקרים שצריכים להפחיד את כולנו

      המקרה שבפסק הדין שבפנינו הינו דוגמא להיעדר המודעות וללקיחה של הבטיחות והחוק לידיים. בית המשפט המחוזי דן במקרה זה בערעור של מי שנהג ברכב בלתי תקין לאחר שנמסרה לו הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן, על הרשעתו בעבירה על תקנות התעבורה ועל העונש שנגזר עליו 3 חודשי פסילה בפועל, 3 חודשי פסילה על תנאי וקנס של אלף שקל.

      נהג הרכב טען במסגרת ערעורו, כי בעת שנסע למוסך לצורך תיקון הרכב לאחר תאונה "בסך הכל מטרים ספורים", נעצר על ידי המשטרה ונאסר עליו השימוש ברכב, ועקב כך אוחסן רכבו למשך 30 ימים. לטענת המדינה, המערער נתפס כשהוא נוהג ברכב בלתי תקין וניתנה לו אורכה להגיע לבדיקה נוספת אך משלא הגיע למשטרה - הוצאה הודעת איסור שימוש ברכב אשר גם אותה לא כיבד הנהג ונתפס שוב כשהוא נוהג ברכב למרות איסור השימוש.

      בית המשפט המחוזי מצא, כי נהג הרכב הגיע למוסך לצורך תיקון הרכב לראשונה כעבור 10 ימים מעת שנתפס בפעם השנייה כשהוא נוהג ברכב בלתי תקין. טענתו של הנהג כי אין מדובר במכה בטיחותית לרכב - נדחתה, כיוון לא היה מדובר רק בעבודות כנף ברכב אלא גם בתיקון הפנס עצמו ומנורותיו. כמו כן נקבע כי התיקון בוצע ביום עבודה אחד בלבד ולא הצריכה ימים ארוכים כטענתו של הנהג.

      כעולה מפסק הדין, הסתבר גם, כי לנהג זה 45 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה ביניהן אי ציות לתמרורים ושתי עבירות קודמות של שימוש ברכב למרות שהוצא לגביו איסור שימוש. עם כל זאת, נגזר על הנהג העונש המינימלי הקבוע בחוק, ובית המשפט לא הכביד עליו את ידו.

      ומאיתכם, קוראינו אנו מבקשים מכם להקפיד על תקינות רכבכם – הן זו השוטפת והן על תיקון הולם ומלא לאחר תאונה לטובת בטיחותכם.

      * הכותבת הינה היועצת המשפטית של 'איגוד המוסכים בישראל' ו'פורום התיקון הבטוח'