וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הולכים על חבל דק

16.3.2009 / 15:16

מדוע הולכי רגל רבים נפגעים בדרכים? מחקר של 'הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים' מנסה לשים אצבע על הבעיה

אי אפשר להתעלם מכך שבשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים. מידי שבוע אנו מפרסמים כאן על גל קורבנות נוסף החובר לעמודת הנספים, ביניהם הולכי רגל רבים, ונראה כי ההאטה אינה נראית באופק. מתחילת השנה – שלושה וחצי חודשים בסך הכול, 26 הולכי רגל מצאו את מותם, כמעט חצי מכמות ההרוגים הכללית העומדת על 60 בני אדם עד כה.

על מנת לאפיין את האלמנטים התורמים לשכיחות המקרים, ערכה 'הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים' בשיתוף מכון 'גאוקרטוגרפיה' מחקר רב היקף המאבחן את התנהגות הולכי הרגל. את נתוני המחקר, ליקטו במשך תקופה ארוכה באמצעות תצפיות באיזורים עירוניים אותם חילקו לשלושה מתחמים שונים: מעברי חציה מרומזרים, מעברי חציה לא מרומזרים, וקטעי דרך. את אלו פיצלו בין אוכלוסיות שונות ומדגם מייצג; בקרב קשישים בגיל 65 ומעלה, בקרב ילדים בגילאי 5-12, וכן במדגם כלל ארצי.

כל אתר נבדק פעם אחת ביום, בשעות הבוקר (בין השעות 9 ל-1) או בערב (בין השעות 4 ל-8), ולפרק זמן של 4 שעות רצופות. לטובת התצפיות, נבחרו 30 אתרים ברחבי הארץ הפזורים ביישובים עירוניים גדולים ובינוניים, כולל מגזרים ערביים. 6,613 אנשים השתתפו במחקר מתוכם 28.8 אחוזים נצפו במעברי חציה מרומזרים, 39.2 אחוזים במעברי חציה לא מרומזרים ו-32 אחוזים בקטעי דרך.

אדום הולכים, ירוק רצים

על פי ממצאי המחקר, בין 63 ל-78 אחוזים מהולכי הרגל הגיעו למעברי חציה מרומזרים עת דלק האור האדום, כשליתר המשוטטים התמזל המזל והברנש הירוק המתין לבואם כשביקשו לחצות. בקרב הממתינים להתחלפות צבע הרמזור, 18 אחוזים איבדו את סבלנותם ועברו באדום.

הפילוח הגילאי, טוען שצעירים בגילאי 13-18 בולטים בעבירה זו עם 26 אחוזים, ואילו הקשישים מתונים יותר ורושמים לחובתם שבעה אחוזי עבריינות בלבד. מתוך הנתון הכללי, 10 אחוזים החלו לחצות את מעבר החציה באור ירוק, אם כי הרמזור התחלף לאדום בטרם הגיעו לקצה השני. בנוסף, 20 אחוז מהקשישים כלל לא מספיקים לסיים את החציה בבטחה באור ירוק.

זולת 14 אחוזים מהולכי הרגל שהתפרצו קדימה ולא עצרו אף לא לשנייה במעבר חציה מרומזר בירוק, רוב האנשים התנהגו בצורה שקולה ובחנו את הכביש לפני החציה. כמו כן, רוב האנשים שמגיעים לרמזור כשהוא אדום, נוהגים להמתין על המדרכה בעוד ש-31 אחוזים נעמדים על הכביש או על קטעי דרך ללא הפרדה. עוד עולה, כי בין 34-58 אחוזים מתפרצים לצמתים או קטעי דרך בלתי מרומזרים, ומסכנים את עצמם ואת הסביבה ללא התחשבות.

כאשר ניגשים למעבר חציה, כך לפחות לימד אותנו דובי דוברמן, מביטים כמה פעמים לצדדים ובודקים את הסביבה. כמה מאתנו אכן עושים זאת? מעט מידי. במעברי חציה מרומזרים, שיעור הקרוב ל-40 אחוזים מהולכי הרגל, אינם מביטים כלל לצדדים בעוברם את הכביש ומסתמכים בעיינים עצומות על אמצעי התעבורה האוטומטיים. במקומות נטולי מעברי חציה או רמזור, בין 6-17 אחוזים מבטלים את קיומם של כלי הרכב וחוצים את הכביש ללא מטרד בראשם.

ראש בראש אדם ומכונה

בבואנו למקטע העיקרי, עצם החציה, בכל אחת מאותן דוגמאות הנזכרות לעיל מתקיים דו שיח בינינו לבין הנהגים בכביש. מוטלת עלינו, כמו גם עליהם, החובה לצפות כיצד לנהוג בכל פעולה מיידית כאשר הכוונה היא לחצות קטע כביש בין אם אקראי או מרומזר. בולטת לרעה היא תופעת הקונפליקטים הפסיכולוגיסטית; אדם המעוניין לעבור את הכביש, איננו מסוגל לקרוא את עיניו של הנהג, לא כדרך קבע, וגם לא בזמן הנכון.

התוצאה היא הססנות בהחלטות, אשר גורמת לנהגים לפקפק בתגובה הנדרשת. בתרגום נומרי מתוך המחקר, עולה כי 3-14 אחוזים נתקלו במקרים מסוג זה, ונאלצו לחזור לאחור, או לשגר עכוזם קדימה במלוא המרץ כדי להימנע מפגיעה. אמנם, יש כאן פרופיל של רוטינה מסוכנת, אלא שהיא קיימת בעיקר בקרב קשישים או ילדים, ואחוזים זעומים פורטים על טווח הביניים.

עוד באספקטים ההתנהגותיים, ביקשה הרשות לבחון את השפעות השימוש בטלפון סלולרי בזמן חציה בכל סוגי המעברים. 9-12 אחוזים מהולכי הרגל דיברו תוך כדי המעבר לצד השני, ושלושה אחוזים השתמשו באוזניות. עם זאת, הפערים בלתי ניתנים לערעור מפני שבכל קטעי הדרך, ללא יוצא מן הכלל, בוחרים ההולכים להשתמש בטלפון נייד ולא באוזנייה. כלומר השיעור אינו יורד מ-10 אחוזים בממוצע. בנושא זה, דיבור במכשיר הנייד תוך כדי הליכה גוזל ריכוז רב, ואי השימוש באוזניות אף יותר היות ואנו ממוקדים בעיקר בהצמדת המכשיר לאוזן.

החלוקה הדמוגרפית, מסבירה כי בכל סוגי המעברים בישובים בעלי שיעור אזרחים קטן בשני במגזר היהודה והערבי, 15 אחוזים נכנסו לעימותים עם כלי רכב. זאת בהשוואה לישובים בינוניים ויישובים גדולים שם הנתון נמוך יותר ומספר על שישה וארבעה אחוזים בהתאמה. ומה בנוגע למגדר? כמו כנהגים, כך כהולכי רגל - הגזע הזכרי מתנהג בפראות יתרה לעומת המין השני, ומאתגר את הנהגים עם 11 אחוזי נוכחות לעומת 9 בלבד אצל הנשים. לא הבדל תהומי אמנם, אך מבהיר פערים ממוצעים.

עניין של חינוך

ממצאי המחקר מוכיחים (בעיקר למי שעוד מתכחש לעוצמת הנגע), שהתופעה נמצאת בקו עלייה מתמיד. ככל שהדרכים מתמלאות במכוניות, הערים הופכות צפופות מכלי רכב וגדושות בפיח מזהם, נאלצים האזרחים לתמרן בין פחוני ענק על גלגלים המאיימים על חייהם מידי יום.

להולכי הרגל, יש הזכות לעבור היכן שהחוק מתיר להם במפורש. אולם הסיכון אותו לוקחים בדרכם אל היעד, מסופח לשיקול דעתם האישי. אם יש מסקנה אחת מאוד מפריעה העולה מן המחקר, היא העובדה שהצעירים עדיין לוקים בקלות דעת בכל הנוגע לחציה בטוחה. מכאן שלא רק החינוך עדיין תקוע במקומו - בין אם מהבית או מבית הספר, אלא גם המודעות לסכנות שבדרך.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully