כיצד קובע ביהמ"ש פיצויי נכות?

ברשלנות רפואית ותאונות שאינן תאונות דרכים, על התובע לצרף לתביעתו גם חוות דעת של רופא שקובעת את גובה אחוזי הנכות. לא פעם, פועלת חברת הביטוח ומגבשת חוות דעת נגדית על מנת להקטין את גובה התשלום בה היא תידרש לשאת וכך, במידה והפער בין חוות הדעת בהתאם לקביעת המומחה מטעם המבוטח לבין חוות הדעת הנגדית גדול, רשאי השופט למנות מומחה שלישי שלרוב קביעתו היא זו שעל בסיסה יפוצה המבוטח, ככל שבית המשפט מצא לנכון לפסוק כך.

בתאונות דרכים, הצדדים כלל לא רשאים להציג חוות דעת מטעמם ובית משפט הוא זה שממנה את המומחה. זה רואה מול עיניו את האפשרות של היוותרות נכות צמיתה, שאילו לא כך, הרי שלא ימנה מומחה רפואי מטעמו, ויציע לרוב סכום בן ארבע ספרות לסילוק התיק. רק בפגיעות של ממש ימונה מומחה רפואי שיקבל מהצדדים תיעוד ומסמכים רפואיים, יבדוק את הנפגע ויגיש לבית המשפט חוות דעת בדבר הנכות הצמיתה של הנפגע, מגבלותיו הרפואיות והתפקודיות, צרכיו הרפואיים ועוד.

רבים סוברים בטעות כי יש טעם לעשות "הצגות" בפני הרופא על מנת להגדיל את סיכוייהם לקבל פיצוי גבוה מזה שלו הם זכאים, באמצעות שלל "הצגות" שלרוב אינן מותירות רושם אצל הרופא ועשויות אף להכשיל את מהלך התביעה. אם עסקינן באורטופד מתוחכם, הרי שזה יבדוק את הגבלת התנועות של הנפגע ובמידה ויתרשם כי מדובר ב"הצגה", ייקח פסק זמן של מספר דקות, יבקש בצורה נון-שלנטית לבצע בעקיפין פעולה אחרת שתנועתה דומה לתנועה שקודם ביקש לבדוק. כמובן שזולת הצגות שאינן תועלתיות למהלך קידום התביעה, מוטלת על העו"ד שמטפל בתביעה החובה למצות את מכלול זכויותיו של הנפגע על מנת שזה יזכה לקבל את הפיצוי המרבי לו זה זכאי.

קיים שוני בין נפגע לעמיתו וכך במידה ושני נפגעים ניזוקו בדיוק באותה צורה וחוו את אותם מכאובים, הרי שאין הכרח שאלו יקבלו את אותו פיצוי, אף אם אורך היעדרותם מעבודתם זהה. כך למשל, במידה ופלוני משתכר סך של 15 אלף שקלים ואלמוני משתכר סך 3,000 שקלים, הרי שבמידה ויצליחו השניים להוכיח כי נעדרו מעבודתם משך חודש ימים - נקודת הפתיחה של תביעתם תהא 15 אלף שקלים ו-3,000 ש"ח בהתאמה.

הפסדים אלה ניתנים להוכחה על ידי תלושי השכר, אישור מהמעביד ואישור מחלה. על עצמאיים מוטלת החובה להוכיח את הפסדי ההשתכרות על ידי דו"חות שהוגשו למע"מ למשל.

המציאות מלמדת, כי רבים מהנפגעים אינם עומדים על זכותם לתבוע פיצוי בהתאם ל"שדרוג השכר" – דהיינו, ישנם מצבים שניתן ואף נדרש לטעון, שלולא התאונה, היה הנפגע צפוי להגדיל את השכר אותו הוא מקבל ורק בשל התאונה, האפשרות הזו נשללה ממנו. כך למשל, בונוסים בעבודה, אפשרות לשיפור הכנסה בשל התקדמות במעלה הדרגות ועוד.

כמובן שאם הנפגע מצוי במהלך לימודים, הרי שההכשרה הייתה אמורה להגדיל את יכולת השתכרותו, והיום בשל התאונה, זה אינו משלים את לימודיו בשל צורכו לטפל במכאוביו ובהתאם לכך הרי ששכרו נותר כשהיה. בכל הנוגע לעצמאיים, הרי שאלו נדרשים להוכיח כי הפרויקטים אותם אמורים היו לקבל, לא התקבלו, וזאת מאחר כי בסביבתו של התובע ידעו שהוא עבר תאונה אשר בגינה נבצר ממנו להתמודד עם האתגר שגלום בהם.

רכיב זה הנו מהותי ולרוב גם המשמעותי ביותר בעת שמגבשים תביעה במקרה של פגיעה קשה. החישוב יעשה בדרך כלל על פי מכפלת אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו בגובה ההכנסה החודשית שהייתה ידועה, כפול מספר החודשים שנותרו עד גיל הפרישה (67). כך למשל, אם לפלוני מלאו 50 שנים ביום קרות התאונה שבגינה נקבעו לו 10 אחוזי נכות תוך שזה השתכר 5,000 שקלים לחודש, הרי שמדובר בהפסד חודשי של 500 שקלים, כפול 12 חודשים, כפול 17 שנים. בצד הדברים, יש לזכור כי בית המשפט מהוון את גובה הפיצוי ומתאים אותו לערכים כספיים המותאמים להווה.

באשר לנפגע קל יחסית שנדרש להוכיח פגיעה עתידית ושב לעבודה, הרי שבכך הוא מוכיח לבית המשפט כי פעל במסגרת חובתו להקטין את הנזק ומנע בכך טענה מצד הנתבעת בנושא. אולם, אל לקוראים לשכוח כי לא פעם, כשירותו של הנפגע לתפקד באופן זהה לכפי שהיה ערב יום התאונה, נפגעת ובית המשפט יביא הדבר בחשבון בעת פסיקת הפיצויים. לכן, חשוב להגיש התביעה מוקדם ובסמוך להתגבשות הנזק, ולנסות להגיע לפשרה מוקדמת.

במידה והתביעה תסתיים אחרי 5 שנים, יתכן ובית המשפט יסיק מכך שהתובע כבר חזר להיקף עבודה דומה לזה שלפני התאונה. אם התביעה הוגשה מוקדם, אחרי מספר חודשים, חברת הביטוח תשקול לפני שתשכור שירותי משרד עורכי דין חיצוני, לסיים את התיק בפשרה והיא תעשה זאת על סמך הנתונים שידועים לה באותו מועד. אולי לפני שהנפגע חזר לעבודה במתכונת מלאה.

בתיקי נכות מוטב שלא להתחיל ולשלוח "מכתבי דרישה" לחברות הביטוח אלא ישר להגיש תביעה שכן כך הן בדרך כלל מציעות סכומים ראויים לסילוקה. יש לזכור, כי גם כשאין נכות וכשאין ממצא בבדיקה הדמייתית, כמו רנטגן CT או MRI, אלא רק תלונות סובייקטיביות על כאב וכו', ניתן להגיע לסכומים רב ספרתיים. ככל שהנפגע ביצע יותר טיפולי פיזיותרפיה, וביקר את הרופא באופן תכוף, הרי שהפיצוי יהיה גבוה יותר. כנ"ל גם בהקשר הוצאותיו הקשורות לנזק כגון הוצאות נסיעה, דלק וכו'.

במרץ 2004 פסק בית המשפט העליון פסק דין מהותי המטפל בסוגיות הקיצור החלקי של תוחלת החיים, במקרה בו הניזוק צפוי לחיות פרק זמן קצר יותר עקב התאונה, והן בקיצור מלא של תוחלת החיים, כאשר הניזוק נפטר במהלך התאונה או בסמוך לאחריה.

במקרים כאלה, הוחלט כי הניזוק או יורשיו יהיו זכאים לקבל פיצויים בגין אובדן יכולת ההשתכרות באותן שנים שצפוי היה להשתכר מעמלו אלמלא התאונה. תקופה זו הוגדרה אפוא כ"שנים האבודות" ובהתאם לה נסללה הדרך בפני הנפצע בתאונת דרכים לקבל פיצוי שגבוה באופן משמעותי מזה שהיה זכאי לקבל קודם הפסיקה. כך למשל, בתאונת דרכים בה נהרג רווק שמלאו לו 20 שנים, ניתן יהיה לקבל פיצוי בגובה 700 אלף שקלים בניגוד לימים עברו בהם תביעה שכזו הייתה מסתיימת בפיצוי בגובה 50 אלף שקלים.

לא פעם, נזקק הניזוק לסיוע לצורך המשך תפקודו, דבר אשר עולה ממון רב. המדובר בהחזר הוצאות עבור העזרה בעבודות משק הבית, דוגמת ניקיון ובישול, והכול כמובן באם מצבו התפקודי "מצדיק" זאת.

בית המשפט יטה לפסוק פיצויים עתידיים שכוללים החזר הוצאות ועזרת צד ג' בהתאם לקבלות שהוצגו בפניו המתייחסות לפרק הזמן בו נזקק הנפגע לסיוע עוד קודם לתחילת הדיון בבית המשפט. משכך, כל עוד יש צידוק לעזרת הזולת, חשוב מאוד להעסיק עזרה בשכר גם לעבודות משק הבית כמו עוזרת בית. יש להקפיד ולשמור על הקבלות לשם הצגתן. כמובן שאם הפגיעה קשה יותר, אזי ישנן חברות המספקות שירותי כח אדם המוכנות שלא לקבל תשלום, אלא רק אחרי קבלת הפיצוי מחברות הביטוח.

הוצאות אלו מתייחסות לרוב לטיפולים, עזרים, תרופות ואשפוזים, אשר הנפגע אינו זכאי לקבל עבורם החזר מקופת החולים מאחר ואינן נכללות בסל הבריאות. בהתאם לכך, במקרה של צלקות למשל, הנפגע יהא זכאי לקבל תשלום כהחזר עלות הניתוח המתקן לצלקת (עשרות אלפי שקלים) מעבר למה שכלול בסל הבריאות, וכן יהיה זכאי להוצאות בעבור צורכי איפור לעתיד.

במידה וזה יידרש ללמוד כיצד לאפר את הצלקת, לימוד שעלותו תהווה הוצאה חד פעמית, הרי שניתן לתבוע זאת. כמו כן, קיימת סבירות גבוהה שהתובע יבקש לאפר פניו אצל מאפר מקצועי, ביום חתונתו למשל, גם אז יוכל הוא לתבוע ולקבל החזר עבור הוצאות אלו, זאת לצד העובדה כי הוא יכול לדרוש החזר עבור חומרים לניקוי הפנים והסרת האיפור וחומרי האיפור עצמם. כמובן שיש לשמור את כל הקבלות על מנת שיתאפשר לקבל פיצוי על כך.

לעיתים, יהא זכאי הנפגע לכל הוצאות הנסיעה הנגרמות לו כתוצאה מהתאונה, לרבות עלות התאמת הרכב לנכות וזאת במקרים קשים. כך למשל, במידה ויוכיח הנפגע כי בשל התאונה איבד את תחושתו ברגל, הרי שזה יוכל לבקש מבית המשפט לחייב את חברת הביטוח לשלם את ההפרש הכספי שבין רכב אוטומטי לידני אותו ירכוש בעתיד לרבות האפשרות להחליפו מידי מספר שנים.

המדובר לרוב בתיקים של 100 אחוזי נכות, ומטרתם לאפשר התאמת דיור לנפגעים בין אם מדובר בנגישות (מעליות לדוגמה), נוחות, ואף העתקתם למקום אחר. על מנת לחשב הוצאות עתידיות כגון עלות מזגנים בבית הנכה, עלות מכונת כביסה וייבוש, הוצאות קיום לאדם בביתו ב"שנים האבודות", רכישת מחשב ביתי ומדפסת לנכה, קלנועית חשמלית ועוד, יש לקבל חוות דעת ממומחה כלכלן אשר יפרט בחוות דעתו שורה של פרמטרים.

משמעם פיצוי כדי להעניש, לעיתים ללא כל קשר לנזק. מדובר בדבר המוכר בארה"ב, שחלחל לפסיקה בארצנו רק בשנים האחרונות. על מנת לזכות בפיצוי זה, יש להוכיח מעבר לרשלנות, כי הייתה למזיק כוונת זדון של ממש. כך למשל, במקרה של אונס, תקיפה וכו'.


*המאמר נכתב על ידי עו"ד אורן בושרי, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין