פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      פיצוי? לא צריך קבלה, מספיק שמאי

      בית משפט השלום קבע כי די בחוות דעת של שמאי מומחה כדי להוכיח נזק שנגרם לרכב. את הקבלות אפשר להשאיר בבית

      הנה נושא שכמעט כולנו מכירים. בוקר בהיר אחד, בדרכנו לעבודה, משתנה לנו סדר היום בגלל תאונת דרכים. גם אם האיר המזל והנפגעים הם חלקי הפלסטיקה והפח בלבד, הרי שלפנינו עומדת מסכת לא נעימה של בירוקרטיה מסובכת אל מול חברות הביטוח. אלא שלא תמיד אנו חושקים בתיקון הרכב באופן מושלם, ומבחינתנו זה יכול להמשיך ולשרת אותנו גם עם הפח קצת עקום וזאת בתנאי שמצבו הבטיחותי לא נפגע. אלא שכפי שסיפרנו לכם בעבר, גם אם אין ברצונכם לתקן את הרכב, אתם עדיין זכאים לקבל פיצוי גם אם חברת הביטוח גורסת אחרת.

      בתביעה שהגישה חברת 'אגד' כנגד חברת השכרת הרכב 'אוויס', בביקשה זו כי הנתבעת תציג חשבוניות וקבלות תיקון לאחר תאונה לפיהן היא תפוצה. 'אוויס', באמצעות עו"ד אסף ורשה, טענה מנגד כי אינה ששה לחשוף מסמכים שיגלו את טיב יחסיה וההנחות אותן היא מקבלת ממוסכים. לדבריה, מדובר ב"סודות מסחריים". בא כוחה של 'אוויס', טען כי חוות דעתו של שמאי רכב מוסמך הכוללת את גובה הנזק מספיקה, גם אם בפועל עלות התיקון היתה נמוכה יותר.

      את בקשתה של 'אגד', דחתה כבוד השופטת פנינה פליגלמן, כמו גם כבוד השופט חג' יחיא שדן גם הוא בסוגיה. האירוניה בדבר, היא העובדה שהשופט יחיא דן בתביעה דומה, כשבמקרה הייתה זו 'אגד' בעצמה שביקשה כי תפוצה על פי דעת שמאי בלבד, ולא על פי העלות בפועל. על זה אמרו חכמים, הרצחת וגם ירשת?

      המרוויחות העיקריות מפסק הדין הן כמובן חברות ההשכרה, וחברות המחזיקות בציי רכב גדולים. אלה זוכות להנחות גדולות בהגיען למוסכים כפועל יוצא של מספר כלי הרכב שברשותה. אלא שגם בעליו של רכב פרטי מרוויח מכך, שכן יכול הוא לבחור לתקן את הרכב במועד אחר, או שלא לתקן בכלל, ועדיין לזכות בפיצוי כאילו עשה זאת. חברות הביטוח הן המפסידות מכך, שכידוע, הן לא ששות להוציא כסף מכיסן.