לדוגמניות הפתרונות?

אם טרם יצא לכם לבקר בתערוכת רכב, הבה ונעשה קצת סדר בפירמידת התפקידים: ישנה היצרנית, מתחתיה בעלי תפקידים - מנכ"לים וכו', באמצע נמצאים אנשי השיווק והמסחר, ובסוף שרשרת הפיקוד – טעיתם, לא תמצאו פה את הדוגמניות החטובות. לעלמות החן שמור מקום אחד בלבד – בדוכן מרוחות על מכסה המנוע, עדיף בליטוף סביבת הנוסעים תוך חיוך מתגרה לעברן של המצלמות. ופרט לכך, אפשר לומר שהן אינן יודעות כלום.

מי שלא כל כך מקבל את החלוקה הזו בהבנה, הוא הקהל האמריקני. לתערוכת ניו יורק הנוכחית המסתיימת ביום ראשון, הגיעו רבבות של אנשים עם בעיות מצפוניות ומועקה טורדנית בראשם, מאחר והתעשייה הלאומית נאלצת לכרוע על ברכיה ולבקש סיוע מהממשל. הצרה היא שאת שאלותיהן הרבות ואת הנטל על גביהם, הם מפנים אל הדוגמניות חסרות הידע שכל תפקידן תחום לפנטומימה ולהגשת אמוציות בזיוף אומנותי.

"למה דווקא עכשיו?! למה נזכרתם לייצר מכונית חשמלית שנייה לפני פשיטת רגל?!", צעק אחד הבאים על הדוגמנית ההמומה בהתייחסו לדודג' 'סירקוויט', החשמלית הספורטיבית של קרייזלר. זו רק דוגמה אחת מקומץ תלונות שנרשמו במערכת ה'ניו-יורק טיימס' וככל הנראה, על פני השטח, צפים עוד קולות מרמור גואים על מצב התעשייה הדועך. החשש האמיתי כיום אצל מארגני התערוכות בארה"ב, הוא שאירועים אלו יהפכו לבסוף לזירת התקוטטויות נקודתיות.

זהו הסטטוס הקיים לצערם, מפני שנשיאי החברה, או אנשי המפתח, נעדרים מהמקום ואינם מעוניינים להתעמת עם הלקוחות. אחד המקרים הקיצוניים ביותר במחלקת התלונות, התקבל על ידי אשה שפרסה לוגיקה לפיה GM אחראית למותם של חיילים בעירק. "אם ג'נרל מוטורס הייתה מייצרת כלי רכב חסכוניים יותר, לא היינו זקוקים לכמות כזו של נפט. ואם לא היינו צריכים נפט, לא היינו צריכים לפלוש לעירק בתואנה הומנית". מעניין אם כנגד ענתה לה נערת מכסה המנוע שהיא שואפת לשלום עולמי. אולי מוטב שהחיילים מעירק יחליפו את פסלי היופי האנושיים.