‏דעה: עתיד ירוק לעולם הרכב הישראלי?

בשנים האחרונות עלתה המודעות לחשיבות שימור הסביבה שבה אנו פועלים, ומחר יציינו ברחבי העולם את יום כדור הארץ. אבל, עם כל הכבוד ליום החשוב, על כולנו להטמיע את חשיבות שימור הסביבה בכל השנה. אחד הנושאים בהם חובה עלינו להקפיד יותר בנושא איכות הסביבה הוא עולם הרכב במדינת ישראל בכלל, וכלי הרכב הפרטי שלנו בו אנו משתמשים מידי יום.

בכדי להבטיח את עתידו הירוק של עולם הרכב בישראל, על הרשויות הרגולטוריות במדינה לפעול במספר היבטים במקביל. בחינת היבטים אלה תידון בהרחבה במסגרת ועידת שרותי הרכב והתחבורה השנתית שתתכנס בחודש הבא בגני התערוכה בתל אביב. בשלב הראשון, על רשויות החוק לקדם את המלחמה במוסכים הפיראטיים הפועלים בישראל. על פי ההערכות, מדובר בכ-2,500 מוסכים שאינם מורשים ואינם מוכרים, המספקים שירותים "בזול" על חשבון איכות הסביבה בישראל.

על פי דיווחים ממשטרת ישראל וגורמים נוספים, מוסכים אלו משתמשים לא אחת בחלפים שפורקו מכלי רכב גנובים היוצרים מגרשי גרוטאות מאולתרים ומטמנות זבל פיראטיות. גנבי הרכב המספקים למוסכים אלה את החלקים הגנובים, נותרים לא אחת עם שילדת הרכב הגנוב שלה אין דורש. מכיוון שמדובר ברכב גנוב, קשה יותר לגנבי הרכב להיפטר מהשלדה כחוק. לכן, נוצרות מטמנות זבל המכילות שלדות של כלי רכב שנגנבו מרבים מאיתנו. נסו להיזכר בטיול משפחתי בחיק הטבע שבו לא נתקלתם במטמנת רכב פיראטית שכזאת.

על פי הידוע לנו, מוסכים פיראטיים לא מטפלים כיאות גם בחלפים ומוצרים מזהמים. כיצד נפטרים מוסכים אלה משמני מנוע משומשים? לצערי, הפתרון הזול ביותר שעומד לרשותם הוא לשפוך את השמנים במקום מבודד, שם יחלחלו לאדמה ואולי אף יגיעו למי התהום שכולנו שותים. גם אופן טיפולם של המוסכים הפיראטיים בחלפים מזהמים כגון מצברים משומשים או צמיגים, צריך להדיר שינה מכל שוחרי איכות הסביבה. מן הראוי לציין כי מוסכים מורשים מחוייבים לטפל בחלפים המשומשים ובשמנים על פי החוקים והתקנות במדינת ישראל.

צעדים נוספים שאותם יכולות לנקוט הרשויות הרגולטוריות הם בחינת אופן הטיפול בחלפים של מכוניות היברדיות או חשמליות המשתמשות בסוללות שחלקן נוסעות על כבישי ארצנו, וחלקן עתידות ליצור פלח שוק נוסף בעולם הרכב הישראלי. מכיוון שמדובר בכלי רכב חדשים באופן יחסי, מן הראוי שהרגולטורים בישראל יתנו את הדעת לכל נושא הטיפול בחלפים מזהמים ויתקינו תקנות טיפול ברורות בנושאים אלה.

גם נושא הטיפול בגריטת מכוניות שסיימו את חייהן הוא נושא שטעון שיפור. לא אחת אני מוצא ברחובות הערים מכוניות שניזוקו בתאונות דרכים והן מונחות בצידי הדרך כגרוטאות לכל דבר. מדובר לא רק במפגע סביבתי, אלא גם במפגע בטיחותי. לחלק מהנהגים פשוט זול ונוח יותר לנטוש את כלי הרכב שסיימו את חייהם בצד הכביש מאשר לטפל בגריטתם על פי חוק. טוב תעשנה הרשויות הרגולטוריות אם תעודדנה את גריטת כלי רכב אלו, או כלי רכב ישנים ומזהמים ככלל. נכון שמדובר בהוצאה כספית כבדה, אבל מן הראוי שנתהה אם עלויות אי גריטתן של מכונויות אלה אינה גבוהה יותר.

חשיבות מיוחדת לאיכות הסביבה יש לעניין השמנים בהם אנו משתמשים ברכבנו. כיום ניתן לרכוש שמן מנוע במקומות רבים, אך מכיוון שרוב הנהגים אינם יודעים איזה סוג שמן מתאים לרכבם, הבחירה אצל חלקם נובעת משיקולי מחיר. הבעיה היא שלעתים קיימים מנועים הרגישים לשינויי שמנים. כתוצאה מכך, עלולים חלק מהמנועים לפלוט גזים מזהמים בשיעור גבוה יותר ואף לקצר את מהלך חייו של המנוע. טוב יעשה הנהג אם לפחות יתייעץ עם מוסך המורשה לטפל באותו סוג רכב בשאלה זאת.

נהגים בישראל יכולים לצמצם גם את שיעור פליטת המזהמים של כלי רכבם באמצעות מספר כללים פשוטים: שמירה על לחץ האוויר הנכון בצמיגים, הקפדה על שימוש בחלפים חדשים המותאמים לאותו יצרן בעת טיפול ברכב, וכן הקפדה על אי העמסת כלי רכבם במשקל עודף.


* הכותב הינו יו"ר איגוד המוסכים בישראל