פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      השיקרת וגם קיבלת?

      לאחרונה חלה עלייה בתביעות ביטוח שקריות המוגשות לבתי המשפט. האם גם בכך אשם המשבר הכלכלי, והאם זה בכלל משתלם?

      חושב לרמות את הביטוח? כדאי שתשקול זאת שנית. רבות נאמר ונכתב כנגד חברות הביטוח, ובעיקר על שיטת "מצליח" לפיה הן עובדות לרוב. לא מעט פעמים ביטלו חברות הביטוח תביעות שהוגשו כנגדן בטענות יצירתיות, כשמטרתן אחת – להשאיר את הכסף בקופתן ולא להעבירו לציבור. כך, פעמים רבות מגיע הנושא לפיתחו של בית המשפט שנאלץ להחליט בעניין - אם לטובת התובע, תשלם חברת הביטוח את מה שבכל מקרה נדרשה לשלם במקור. אם לטובת הביטוח, אז הצליח לה.

      מכוח החוק, לרוב יעמוד בית המשפט לצידו של האזרח כנגד חברת הביטוח ובעיקר אם נראה כי זו פועלת שלא בתום לב. אלא שלאחרונה נרשמת עלייה במגמה ההפוכה דווקא, לפיה מוגשות לבתי המשפט תביעות סרק, או כאלה המבקשות לנפח את סכומי הפיצוי הנדרשים. לפסק הדין במקרה זה תפקיד מכריע לשני הצדדים – חברת הביטוח לא תיאלץ לשלם פיצוי שאינו מגיע, והתובע יאלץ לשאת בהוצאות ואף עומדת כנגדו עילה להגשת תביעה פלילית.

      שלא בתום לב

      בית משפט השלום בתל אביב דחה בשבוע שעבר תביעה של בעל רכב כנגד חברת הביטוח 'כלל'. הסיבה – בפסיקתה קבעה כבוד השופטת פנינה פליגלמן כי התובע ניסה להערים על חברת הביטוח, וכך ביקש לקבל פיצוי על נזקיו.

      תחילתו של הסיפור בחודש נובמבר 2003. לטענת התובע, רכב הקיה שלו נפגע על ידי רכב פיג'ו עת חנה ברחוב תע"ש בגבעתיים. בקשה לפיצוי בעבור נזקיו הוגשה לחברת 'כלל' המבטחת את הרכב הפוגע, אולם זו סירבה לפצותו בטענה כי מדובר בתאונה מזוייפת. התובע לא הסכים לקביעה, ופנה לבית המשפט. חברת הביטוח באמצעות עו"ד אסף ורשה, טענה כי בעברו היה מעורב הרכב בתאונה. התובע לא הכחיש זאת, ולדבריו הייתה זו תאונה קלה. 'כלל' מנגד, טענה שהייתה זו תאונה קשה בדיוק באותו מקום שלכאורה נדון כעת, שהביאה להכרזת הרכב "אובדן להלכה". בקביעתה פסקה השופטת כי סביר שהרכב נרכש במצבו הניזוק, למרות שאינו כשיר לשימוש על פי תקנות משרד התחבורה.

      עוד קבעה השופטת כי לעדות התובע סתירות מהותיות, מספיק "כדי לשמוט את הקרקע מתחת לתביעתו". כך למשל, לטענת התובע אירעה התאונה ב-18 לנובמבר 2003 בעוד שעל פי תצהיר חתום בפני עו"ד אותו הגיש היה זה חודש מוקדם יותר. אותו תאריך, 17 לאוקטובר 2003, אף תואם את זה המופיע בטופס ההודעה על תאונה שהגיש בעל הפיג'ו לחברת הביטוח וכן את דו"ח השמאי שהוגש ב-2 לנובמבר. טענות שונות של התובע המסבירות את הבלבול, גם הן נדחו על ידי השופטת שכאמור פסקה כנגדו. לפיכך, חוייב התובע בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגובה 5,000 שקלים.

      לא תענה ברעך עד שקר

      הונאות חברות הביטוח נעשות במגוון רחב של מקרים, כשבכולן המטרה היא אחת – להרוויח שלא ביושר. תחום הרכב פופולרי במיוחד, וכולל תביעות בגין נזקים לרכוש, נזקי גוף, גניבה ועוד. אולם הונאות ביטוח נרשמות גם בתחומים אחרים – רכוש, בריאות והרשימה עוד ארוכה מלהכיל. וכשחברות הביטוח גם כך לא ששות לשלם, לא קל יהיה לרמות אותן.

      לדברי עו"ד ורשה, לאחרונה חלה עלייה בתביעות ביטוח שקריות, כנראה בשל המשבר הכלכלי. "רבים מנסים להערים על חברות הביטוח ולקבל פיצוי, תוך ניסיונות רמייה שונים ומשונים, עובדה אשר לא נסתרת מעיני חוקרי הביטוח ועורכי הדין". עוד מוסיף ורשה כי בתי המשפט אינם מהססים לפסוק כנגד התובעים, מה שאף עלול לגרור תביעה פלילית כנגדם בטענה לרמייה. מכאן, שהונאת ביטוח כנראה אינה כדאית – חוקית וכלכלית.