כשלים סדרתיים בתפקוד רשויות התחבורה

בדו"ח השנתי של מבקר המדינה שהוגש ב-2006, הוקדשה תשומת לב רבה לנושא תאונות הדרכים ודרך התמודדות משרד התחבורה ומשטרת ישראל עם המצב. במשרד מבקר המדינה רואים בנגע התאונות דבר חשוב, ושנתיים אחרי הם חוזרים לעסוק בחולייה החלשה והמצערת של תחום התחבורה בישראל. על פי הדו"ח המתפרסם היום, נראה כי הממצאים והמסקנות הקודמות לא יושמו או חמור מכך, זכו להתעלמות מוחלטת.

החל מינואר 2008, ביצע משרד מבקר המדינה מספר בדיקות שהתפרסו על פני חודשים רבים בשני נושאים עיקריים – הטיפול בעברייני תנועה מועדים ואכיפת הנורמה לפיה רבים מפסולי הנהיגה ממשיכים לנהוג למרות הכל, ומעקב אחר תיקון הליקויים שצויינו בדו"ח הקודם לגבי הליך הנפקת רשיונות נהיגה על ידי רשות הרישוי.

עוד ב-2003, ביקש מבקר המדינה ממשרד התחבורה להחמיר עם עברייני תנועה מועדים. אלא שהמעקב שערך משרד מבקר המדינה בין החודשים ינואר ליולי 2008, מצא כי קיימים כשלים רבים בעקבותיהם רבים מפסולי הרישיון עדיין נוהגים. גם מסע תקשורתי שקרא לנהגים בפסילה להפקיד את רשיון הנהיגה, הניב זלזול מצד הציבור העברייני שכן רק 32 אחוזים מתוך 82,366 פסולי הרשיון בחודש אוגוסט 2008 נענו לו.

בדו"ח שהוגש ב-2006, נשמעה ביקורת גדולה כנגד שיטת הניקוד הלקוייה ואי יעילותה. לא רק מבקר המדינה היה בין המתלוננים, אלא גם הגופים הרלוונטיים קרי משרד התחבורה, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. ביוני 2006 הורה שר התחבורה דאז שאול מופז על גיבוש שיטת ניקוד חדשה בתוך שלושה חודשים, אולם זו טרם גובשה. התיקונים הנדרשים בשיטה הקיימת נזנחו גם הם, כך שהיא מופעלת כיום בצורה חלקית בלבד ולא יעילה. האירוני בדבר הוא שהשיטה פועלת חלקית דווקא עם עבריינים סדרתיים אשר אמורים היו לקבל את תקופת השלילה המרבית העומדת על תשעה חודשים.

פרט לשיטת הניקוד הלקוייה, ביקורת קשה מפנה המבקר כנגד המשטרה. "נתוני המשטרה על הרשעות נהגים, שעליהם מתבסס משרד התחבורה בכל הנוגע לחיובם בנקיטת אמצעי תיקון, אינם מהימנים". הדבר לא חדש שכן עוד באוגוסט 2007 קבעה המשטרה לעצמה לשפר את המצב, אך כמעט שנתיים וחצי מאוחר יותר והתהליך טרם הסתיים.

ומי לא מוטרד מהמצב? הנהגים שרשיונם נפסל. מבדיקות שנערכו עולה כי בין 30 ל-60 אחוזים מפסולי הרישיון ממשיכים לנהוג גם בתקופת השלילה. "תופעה זו היא אחד המאפיינים הבוטים של עבריינות התנועה החוזרת" אומר המבקר. אולם לא תמיד הדבר באשמתם. על פי פקודות התעבורה, על שולל הרישיון (בית משפט, קצין משטרה, רשות הרישוי) חלה האחריות להודיע לנהג שרשיונו נפסל. אלא שממצאים מגלים כי מחצית מההודעות הנשלחות לנהגים כלל לא מגיעות ליעדן, וכך הם ממשיכים לפקוד את הכבישים. ובעוד שלא נמסרה לנהג הודעה, הרי שבפועל אין הוא עובר על החוק.

בשנת 2006, כתב המבקר כי משרד התחבורה לא פעל כלל לשינוי המצב בכדי שפעילות האכיפה תוכל להתבצע ביעילות. כאמור, רק בינואר 2008 יצא המשרד במסע פרסום שקרא לנהגים להפקיד רשיונם, ומכתבים אישיים נשלחו לכל אחד מהם. אלא שגם כאן נרשם מחדל – דווקא לנהגים שרישיונם נשלל על יד משרד התחבורה עצמו, לא נשלחו מכתבים.

כפיה של רשות הרישוי גם כן אינן נקיות כפי שעולה מהדו"ח. זו אינה דואגת להעביר למשטרה את הפרטים הנחוצים בכדי שניתן יהיה להגיש כתב אישום. כך ב-2007, נפתחו במשטרה רק 5,589 תיקים פליליים כנגד מי שנהגו בזמן פסילה, אולם אין היא יודעת לספר כמה כתבי אישום הוגשו, היכן עומד התהליך עם כל אחד מהם ומהן הסיבות לעיכובים. אגף התנועה כך אומר המבקר, אינו מרכז את הנתונים והדבר פוגם ביעילות האכיפה וביכולת הפקת הלקחים. יתרה מזאת, מפגשי "שוטר נהג" במהלכם יכול נציג החוק לדווח לנהג על פסילתו ולעדכן את מסופי המידע, אינם מתקיימים באופן יעיל. רק מספר מועט של פסולי רישיון עודכן בפועל, כך שנהגים שונים למרות שלכאורה נמסר להם דבר פסילתם, עדיין נוהגים כשלא ניתן לפתוח נגדם בהליך פלילי. "התוצאה היא פגיעה בהרתעה ובמועילות תהליך אכיפת החוק נגד הנוהגים בזמן פסילה".

בסיכומו, קובע המבקר כי שיטת הניקוד פגומה וכי אין בה כל תועלת שכן היא מופעלת באופן חלקי ודווקא מול אותם עבריינים מועדים. עוד הוא קובע כי ישנם ליקויים רבים בחיבור שבין מאגרי המידע של המשטרה ומשרד התחבורה באשר להרשעות נהגים. ליקויים יש גם במידע האמור לזרום מבתי המשפט למשטרה. המבקר דורש מכל הגופים המעורבים לקחת אחריות בכדי למנוע מעברייני תנועה מועדים לנהוג, ובכך להחמיר את מצב הבטיחות בכבישים. על משרד התחבורה לפעול מיידית לשינוי שיטת הניקוד, כך שתבטיח יכולת אכיפה ממוקדת ויעילה למשטרה שמצידה צריכה לדאוג להעביר מידע מלא ואמין.

בינואר 2008, הופרטו חלק מתחומי האחריות של רשות הרישוי. בין השאר, מבחני נהיגה עיוניים (תיאוריה) ממוחשבים עברו לתפעולן של ידיים פרטיות לאחר מכרז. ממסמך שפרסם משרד התחבורה, עולה כי עד חודש יוני באותה שנה הופעלו רק 16 מתוך 23 המרכזים כפי שחוייבו הזכיינים, אולם לאור הצמיחה החדה בפעילות - מ-600 ל-2,692 שעות עבודה מצטברות, היא לבדה מלמדת על שיפור גדול. אלא שלאחר תחילת פעילות המרכזים הממוחשבים, עלה בצורה ניכרת שיעור הנכשלים. הסיבה לכך טמונה בניסוחים לקויים של השאלות והתשובות שהוצגו לנבחנים. רבים מכשלים מרכזיים אלה לא טופלו, כפי שמתחוור מהדו"ח החדש.

תחום נוסף בו לא נערך שינוי למרות המלצות העבר, הוא הפירצה המאפשרת לשדרג את רישיון הנהיגה שלא כדין. כך, אדם יכול לנהוג באופן חוקי לכאורה בכלי רכב אשר לא הוסמך לו. נקודה נוספת היא טרם הפקתה של רשימת רופאים ואופטומטראים המורשים מטעמם משרד הרישוי, שבפועל אינו עורך בדיקת אימות לאישורים עימם מגיע כיום הציבור לצורך אישור רשיון הנהיגה.

מבקר המדינה רואה בחומרה רבה את הסעיפים הנ"ל, היות ומדובר על ליקויים שבאופן ישיר מעלים לכביש נהגים אשר עלולים לסכן את הציבור. המבקר דורש ממשרד התחבורה לתקן זאת ללא כל דיחוי.