אובמה נגד המכונית המימנית

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ממשיך בתכנית הבראת הכלכלה האמריקנית על חשבון תעשיית הרכב. בהחלטה שהתקבלה בישיבת האוצר האחרונה, החליט אובמה לקצץ כ-1.2 מיליארד דולר מתכנית הפיתוח לכלי הרכב המימניים. על פי דבריו של דובר משרד האנרגיה בארה"ב, החליט הנשיא להתמקד בפתרונות קרובים ופחות יקרים כמכוניות היברידיות ומכוניות חשמליות ובמקביל יעניק חבילת עזר של 787 מיליון דולר לפיתוח נוסף בתחום הביו-דלק.

על פי הערכות כלכליות, משלמי המסים האמריקניים מעבירים לממשלת ארה"ב כ-100 מיליון דולר בכל שנה לפרויקט זה, כאשר אין להתכנות שום עתיד נראה באופק. מכאן שנוצר הצורך לחתוך את המימון ולהסיטו למטרות פרקטיות יותר. החברות העיקריות להן מכוניות מימן הן מועטות ומקורן מהמזרח, ולמעט הונדה המשווקת את ה-FCX קלאריטי באופן מאוד מצומצם, שאר הפיתוחים טרם הגיעו לכביש הציבורי בצורה מוסדרת.

אם החלטה זו מעוררת בכם פלאשבקים מן העבר, יש לכך סיבה. בשנת 2006 רץ על המרקעים סרט דוקומנטרי תחת הכותר "מי הרג את המכונית החשמלית?". האישומים ננעצו בגבן של הממשלה, חברות הנפט, וג'נרל מוטורס שהשיקה את ה-EV1 המהפכנית ולבסוף גנזה אותה מכל הלקוחות אפילו שכבר שווקה לציבור.

אולם, אישום אחד הטיל את צילו מעל השאר: פיתוח המכונית המימנית, כאלטרנטיבה לחשמל. הסיבות המרכזיות למותה של המכונית החשמלית על פי יוצרי הסרט, היו מטרות ממשלת בוש האב להשקיע בהקמת רשת תמיכה לכלי רכב מימניים. רק שעל פי הנתונים שנאספו, תכנית זו מצריכה משאבים עתירים להקמת התשתית המתאימה ופריסת תחנות תדלוק מרובות בעלות גבוהה מאוד. לשם המחשת הפערים, הביאו החוקרים דוגמאות לכך שעלות ייצורה של מכונית מימנית נע בין מיליון למיליון וחצי דולר לכל דגם. עוד הוסיפו כי דלק מימני יקר יותר להפקה לשימוש בכלי רכב מאשר שימוש במנוע חשמלי ובסוללות.

אך לאחר עשור וחצי, השתנו התנאים, הממשלות התחלפו והמשבר הכלכלי קובע סדר יום חדש. האם זו החלטה נבונה מצידו של הנשיא הטרי להעדיף הפעם את החשמל על המימן? את זה העתיד יספר לנו, או יוצרי הסרטים.