שלא כבעבר, המטבע העולמי אינו הדולר, ואפילו לא האירו. הסחר היום מתנהל סביב מטבע בעל ערך מהותי - הלירה הירוקה, כפי שמגלה ה'פופולאר סיינס'. כל מי שעוסק וקבור עד צוואר בתעשייה העולמית המזהמת, הסיק כבר מזמן שעל מנת לפלס את דרכו הפוליטית ללקוח צריך לשדר על הגל הנכון. ואם כבר תשדורת, מוטב שיהיו שזורים בה אלמנטים של ידידותיות לסביבה והסעיף הראשון, רצוי שיהיה מוקדש לנושא המיחזור.
סוגיית המיחזור התגלגלה בעל כורחה לתפוס נדבך מרכזי בעשורים האחרונים. מה לא ממחזרים היום? שקיות, פלסטיק, אפילו צואה, ולמעשה כל פריט שאפשר לפרקו ולהחזירו בדרך כזו או אחרת ולהפחית את המצוקה המצפונית. מפתיע או לא, תעשיית הרכב מייצרת הכי הרבה זבל, ובאופן ישיר הפכו המכוניות לפריט הכי ממוחזר בעולם.
רק בארה"ב, למעלה מ-10 מיליון מכוניות נשלחות למיחזור מידי שנה בכ-7,000 נקודות מיחזור ברחבי המדינה. זה לא מעט, ואולי גם קצת מדאיג לנוכח הידיעה שהתוצרת האמריקנית רובה ככולה עשויה מהרבה מאוד מטראז' של פח ומתכת, וקמצוץ של חומרים בלתי הרסניים. למרות זאת, תשמחו לגלות ש-75 אחוזים מכלל המכוניות ניתנות למיחזור בצורה אפקטיבית למדיי.
המגמה הירוקה
החומר בו נעשה השימוש הרב ביותר במכונית הוא פלדה, לצד שאר סוגי המתכות - 65 אחוזים ליתר דיוק. היות והכמות היא כה עתירה והשווקים הרחוקים מתפתחים בקצב מהיר, בפרט בסין, חלה עלייה מתמדת בביקוש למתכות נזרקות. למשל, לא מעט בניינים כיום עשויים מחלקי מכוניות שנדחסו ונסחטו לשימוש חוזר.
התעשיות שוקדות לתעל חומרים אלו בצורה החסכונית ביותר. מערכות המיחזור המודרניות מסוגלות לנפח רווחים למפעיליהם, בין אם הם קטנים או גדולים. אולם ערך הוא דבר קרדינלי, מפני שאין מיחזור בלי הוצאות נלוות. מכונית אמריקנית טיפוסית למשל, כלומר כבדה ושתיינית, שווה יותר בערכה במצב צבירה מתכתי, מאשר היא על גלגליה נעה בקו נסיעה בין הבית לגן הילדים.
על פי נתונים שאסף מכון המחזור האמריקני, לא רק מתכות ניתנות למיחזור אלא גם מצברים, צמיגים ואפילו נוזלים. 70 אחוזים מכמות העופרת הנמכרת בארה"ב, מצויה כיום במצברים, שרעילותם לסביבה גבוהה. אולם, 90 אחוזים מהם נשלחים למיחזור חיובי, וכמעט כל משווק או יצרן אוסף אותם למטרה זו. ומה בנוגע לגומי וקומפוזיציות דומות? ב-2005 טען ארגון הגומי האמריקני כי 300 מיליון צמיגים נשלחים למיחזור בפרק זמן של 13 חודשים. 86 אחוזים מהם מוחזרו, וכ-16 מיליון נותבו חזרה לתעשיית הרכב כצמיגים חדשים. השימוש השכיח ביותר בגומי ממוחזר הוא בגני שעשועים, מדרכות, כיסויים אלסטיים כאלו ואחרים ועוד.
בנוסף, תחת פני השטח היכן שזורם הנוזל השחור שמן המנוע, התפוקה דומה ובמקרה הנ"ל השכילה ארה"ב לנצלו למטרות חיוניות. 300 מיליון גאלון שמן נאספים בכל שנה על ידי מרכזי שירות, ומועברים למתקני זיקוק שם מחוללים בהם תהליכים מורכבים המשמישים אותם שוב ושוב עבור מכוניות. הצרה טמונה במוסכים פיראטיים: 120 מיליון גאלון שמן נשפכים למערכת הביוב על ידי נהגים שמחליפים שמן בחנייה הפרטית או במוסכי חצר, הגורמים לנזקים עצומים לסביבה.
בעתיד הקרוב, יקבעו התקנות בכל העולם כי ניתן יהיה למחזר 95 אחוזים מכלל החומרים המרכיבים את המכונית. זאת, יחד עם התקדמות בתחום זיהום המנועים, בהחלט תביא לעתיד נקי יותר, ומצפון שקט.