וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מבחני קבלה

ירון אדרי

17.5.2009 / 17:56

אינפיניטי G37 היא התשובה היפנית למכוניות הספורט-סדאן שנולדו בגרמניה. האם יש לה את מה שצריך כדי להתמודד עם הטובות שבקבוצה?

מי מכם שניסה מתישהו להתקבל למוסד לימודים מכובד או למסלול תואר יוקרתי, וודאי פגש את מחסומי הכניסה הקרויים "מבחני קבלה". זה נכון גם לשירות הצבאי בקבלה ליחידות מובחרות, לאוניברסיטאות ואפילו למועדוני חברים סגורים. כל אחד מאלה מבקש מכם תכונות או יכולות בסיסיות ברף גבוה כדי להתקבל אליהם.

את מבחני הקבלה האלו אנו פוגשים לא פעם בעולם הרכב עם ניסיון חדירה של אחד ממותגי הרכב למקום או פלח שוק חדש ואינפיניטי היא הדוגמה המושלמת לכך. המותג היפני-אמריקני שהגיע לכאן לפני חודשים ספורים נכנס לשוק סוער, צפוף ורווי מאבקים בגזרת הפרימיום. שוק שבו הגרמניות נאבקות ביפניות, שנלחמות בצרפתיות וכותשות את האמריקניות, כך שקל זה לא הולך להיות עבור אינפיניטי.

את מכוניות החברה פגשנו בעבר מייד עם הגעתן לאירופה כחלק מהמתקפה השיווקית מחוץ לגבולות ארה"ב ובחודשים האחרונים, אלה יצאו מבטן האוניה גם בחופי ישראל. ההתרסה הרבה מצד אינפיניטי כלפי יריבותיה הוותיקות, העלתה אצלנו צורך עז לעמת את מכוניות החברה מול המקבילות, אבל ללא הצלחה לצערנו. "מול אינפיניטי? לא תודה". זו פחות או יותר הייתה התשובה שקיבלנו ממספר יבואניות בארץ, כשביקשנו לקבל למבחן השוואתי את רכביהן. האם הדבר נובע מפחד? אולי, אך לסירוב זה משמעות שונה – אף אחד מיבואני הפרימיום לא מעוניין שמכוניות אינפיניטי יזכו מעצם ההשוואה אליהם בתואר הנחשק.

באין אופוזיציה מתאימה, משימה זו נופלת על כתפינו הרחבות ואנחנו ננסה לענות על שאלת ההשתייכות לפלח היוקרתי במבחן בודד למכונית הסדאן של החברה – ה-G37.

פרימיום בתחושה

עיצוב חיצוני הוא בסופו של דבר עניין של טעם, ולבחירה באריזה הנכונה יש השפעה מכרעת לעיתים. אולם במבחן התוצאה של העיצוב החיצוני, ה-G37 לא מצליחה לגרוף נקודות רבות. יש כמובן שיאהבו את המראה המופנם, אך היא עדיין מתקשה להציג הופעה בעלת נוכחות דומיננטית. למרות הייחודיות שבפיסול בתי גלגלים - מתרוממים מעל לקו מכסה המנוע, היא לא מצליחה להראות חריגה או רעננה מספיק. רוצים דוגמה לאחת שכן מצליחה בכך? הביטו באודי A4 החדשה.

בהלימה מוחלטת לזה החיצוני, גם עיצוב תא הנוסעים לא נראה מתוחכם או מתחכם יתר על המידה. להיפך, התחושה הכללית היא של איכות טובה עם דגש ברור על היעילות והשימושיות. הקונסולה המרכזית מציגה חלוקה טובה בין מסך המגע ומתגי התפעול, מערכת השמע ומערכת בקרת האקלים. מכאן שלא נדרש זמן הסתגלות ארוך בכדי להבין ולהתרגל למיקומו של כל מתג, כך שבסעיף הנדסת האנוש היא מקבלת ציון טוב. זה יכול היה להיות גבוה יותר אילו פתחי המיזוג לא היו מקפיאים את ידי הנהג ואם מחשב הדרך היה קל יותר לתפעול.

למרות הוויתור על יצירתיות עיצובית, החומרים מהם עשוי תא הנוסעים איכותיים וכך גם רמת הגימור וההרכבה. כמו היריבות מגרמניה, גם ה-G37 מכוונת לאוהבי הנהיגה. מושב הנהג העוטה עור ומתכוונן חשמלית נוח לישיבה, אך חסרה לנו מעט יותר תמיכה לגב. יחד עם גלגל הגה המתכוונן חשמלית בציר העומק והגובה במקשה אחת עם לוח המחוונים, ניתן בקלות למצוא את תנוחת הנהיגה הנכונה והנוחה מבלי שיוסתרו מד המהירות והסל"ד. אולם, למרות השימוש בדיפון מהגוני (אנו מעדיפים את גימור האלומיניום) תא הנוסעים לא מקרין את תחושת הפרימיום שאנו מכירים בקרב המתחרות.

פרימיום בביצועים?

כמכונית הרוצה להשתייך לליגה הבכירה, ה-G37 מגיעה עם מנוע V6 בנפח 3.7 ל' המפיק 320 כ"ס ומומנט של 37 קג"מ, ואם אין איום זה על המתחרות לא מספיק, אזי כדאי להכניס למשוואה את ההנעה האחורית וכן את האפשרות לקבלה גם עם הנעה לכל הגלגלים.

הנעה בלחיצת כפתור מעירה לחיים את ששת הצילנדרים שממהרים לספר לך על כך דרך מערכת הפליטה. הצליל נעים לאוזן ומפתה מאוד להתחלת נסיעה. ואם הצליל הוא רק תירוץ, הרי שיחידת הכוח היא המשכנעת. רגל כבדה על הדוושה הנכונה, מדרבנת את הסוסים לדהור במעלה הסל"ד ומפיקה תאוצה מיידית ונחושה וצליל שהופך ל'רע' במובן הטוב של המילה.

תיבת ההילוכים מאכלסת 7 יחסי העברה בחלוקה מצויינת ויעילה, שלא מוטרדת מבקשותיו המוזרות של הנהג. מצב ספורט דואג לשמור את המנוע בתחום העליון של הסל"ד, הורדת הילוך מלווה בגז ביניים, ורק תלונה יחידה על השהיה קלה בהעברת הילוכים.

שילוב המנוע והגיר התגלה כמוצלח בנהיגה ספורטיבית וגם במהירות שיוט. המכונית נעה בחרישות ובסל"ד נמוך, שמבחינתה תורמת לשיפור צריכת הדלק. בטרם הגענו לפרק הנהיגה הדינמי, עמדה זו על כ-11 ק"מ לליטר. נתון מכובד לנוכח גודלו של המנוע. יעילות תיבת ההילוכים ורזרבות המומנט מאפשרים תאוצות ביניים זריזות ועקיפות מסתיימות מהר מאוד ובבטחה.

קטע הנהיגה הדינמי הפך את הרגל השתייה של המנוע, ואותו ליטר בנזין הספיק בקושי למחצית המרחק. בממוצע, עמדה צריכת הדלק במשך כל המבחן על קצת יותר מ-7 ק"מ לליטר. בסעיף זה אפשר לסכם בבטחה ולומר שה-G37 מסוגלת לענות לכל המאוויים של הנהג בעל הממון. היא מהירה, מהנה, מפנקת בשיוט, ולא תמיד עושה חשבון למחירי הדלק.

פרימיום בהתנהגות?

סעיף ההתנהגות הוא לרוב לא יותר מאשר ערך מוסף במכוניות בליגה הבכירה. מעטים מבעלי בעלי מכוניות יזדרזו לתקוף כבישים מסולסלים ולעשן עמן צמיגים, אך אם זה הקטע שלכם, ה-G37 תזרום אתכם לכל מקום. ה-G37 הצליחה להעניק לנו טונות של הנאה בכבישים מפותלים וממש לא משנה לה אם אלה במורד או במעלה ההר.

המתלים שהציגו נוחות נסיעה טובה עד כה, עוזרים לשמור את המרכב מאוזן בפניות, יחד עם אחיזת כביש גבוהה. השלדה מסוגלת לשתף פעולה עם משחקי נהיגה באמצעות העברות משקל ורק הבהוב מכיוון נורת החיווי של בקרות המשיכה והיציבות מלמדים על גלי המומנט שמעבירה רגל ימין לציר האחורי.

אולם, דווקא ההגה שהציג משקל כבד יחסית בנסיעה עירונית, מאכזב בכביש המפותל, בעיקר לנוכח ההתנהגות המצוינת. דחיקה בו מגלה פעולה רכה מדי, ובנוסף, הוא מציג יכולת מוגבלת לשדר אינפורמציה מהגלגלים לידי הנהג. מצב דומה נרשם בסעיף הבלימה. הבלמים הנשכניים, החלו לדעוך מהר יחסית והפכו ספוגיים בשימוש תכוף.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

זנב לאריות, או ראש לשועלים?

בתום ימי הנהיגה נותרנו עם רגשות מעורבים. אינפיניטי G37 זוכה לעיצוב חוץ ופנים לא מרשימים, אך יש לה יחידת כוח מדהימה, כיול מצוין לשלדה וההתנהגות ויכולת לתת לאוחזים בהגה ערך מוסף נחמד של הנאה מהנהיגה בה. אולם, יתכן ותכונות אלה לבדן אינן מספיקות כדי לקרוא תיגר של ממש על התוצרת הגרמנית.

אמא ניסאן הצליחה לייצר מכונית טובה ומהנה לנהיגה, ולנוכח מחירה (290 אלף שקל), מדובר גם באטרקציה של ממש שלא כדאי להסיר מרשימת המתמודדות בבחירה במכונית יוקרתית. האם היא עונה להגדרה של מכונית פרימיום? כן. לרוב כן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully