שברולט קרוז קונטרל

אחריות כבדה מוטלת על כתפיה של הקרוז החדשה. ברמה העולמית, ג'נרל מוטורס שנמצאת על סף תהום פשיטת הרגל, מקווה לגייס באמצעותה מספיק מזומנים כדי להמשיך לשרוד. על בסיסה של הקרוז, יבנו מספר מכוניות תחת כנפי GM כמו למשל אופל אסטרה הבאה.

וברמה המקומית, ב-UMI מקווים שסוף סוף יש בידיהם את הקלף הנכון במשחק מול מאזדה 3 וטויוטה קורולה ואת זה בדיוק גם אנחנו רוצים לבדוק. כדי שנוכל לעשות זאת, UMI העמידה לרשותנו את שתי גרסאותיה הרלוונטיות – 1.6 ו-1.8 ליטר, ושלחה אותנו לקרוז מתל-אביב לאילת.

עבודת היחצנות והשיווק המקדים של UMI בהחלט עשו את שלהם כך שזמן רב לפני שגלגליה של הקרוז נגעו באספלט המקומי, הורגש 'באז' ונראה שרבים צמאים לעוד ועוד מידע אודותיה וזמן הגעתה. באז שכזה זכור לנו בשני מקרים עיקריים בעבר, הראשון סמוך למועד הגעתה של המאזדה 3 הראשונה והשני, ממש בימים אלה, עם הציפייה להגעתה של מאזדה 3 החדשה.

אז האם יש למשפחתית החדשה של שברולט כתפיים רחבות מספיק עבור המשימה? בואו לגלות.

שברולט נמצאים בתהליך של למידה. תהליך כואב, אבל חיוני. המשבר הכלכלי שפקד אותם גרם להם להבין שמשהו בהתנהלות של החברה, אינו תקין, אבל הם גם זוכרים שדווקא החטיבה המזרח אסיאתית מצליחה להביא דולרים הביתה והרבה מעל המצופה ואת זה צריך לטפח. גם במפגש הראשון עם הקרוז וגם בשני, אפשר לסמן הצלחה בסעיפי העיצוב.

מבחוץ, הקרוז נראית גדולה מאוד (4.6 מטר) וזה חשוב מאוד במדינה שמעריכה יחס גבוה של מטר פח לשקל. במבט בוחן יותר, מגלים עיצוב נאה ובעל נוכחות על הכביש שלוקח סממנים רבים מהמאליבו הבכירה יותר. אמנם לא כמו של מיצובישי לנסר החדשה, אבל בהחלט שינוי מרען ומבורך ביחס לאופטרה הבנאלית.

בתא הנוסעים מוצאים את המטעם הוויזואלי הבולט ביותר של הקרוז. אמנם זה בנוי ממספר רב של סוגי חומרים והצבעים השולטים הם גווני האפור, אך נראה שמידה רבה של יצירתיות הושקעה בעיצוב הפנימי. בלוח המחוונים, בפיסול הדשבורד ובמבנהו של גלגל ההגה. אולם, דווקא באיכות החומרים והגימור הכללי, היא אינה מצטיינת. אמנם הדשבורד משלב אריג ייחודי במרכזו, אך הפלסטיקים הסובבים הם מהסוג הקשיח ופה ושם אפשר למצוא מרווחים לא אחידים. למרות זאת, בשום שלב של הנסיעה לא נשמע צקצוק או רשרוש המעיד על רפיון באיכות ההרכבה.

בסעיף הבטיחות, הקרוז מגיעה מצוידת למשעי בכל גרסאותיה עם 6 כריות אוויר, בקרת יציבות ועוד וכן במבחני הריסוק (אוסטרליים) שנערכו לה, היא הצליחה גם לגרוף את ציון הבטיחות המרבי של 5 כוכבים.

הקרוז אינה מכונית קטנה כלל וכלל. אורכה הכללי הוא כאמור 4.6 מטר ובסיס גלגליה עומד על 2.68 מטר כך שהיא אחת המכוניות הגדולות בקבוצה וזה מצביע גם על תא נוסעים מרווח למדי. מלפנים אפשר למצוא מושבים נוחים וחובקים שגם בסיומה של הנהיגה עד אילת, לא גרמו לנו להשתוקק לעצירת חילוץ עצמות. למרות זאת, היינו שמחים למצוא באלה מעט יותר תמיכה לגב התחתון.

מבחינת המרחב, חוסר של ממש לא הורגש בפלג הגוף העליון גם לגבוהים מ-180 ס"מ, אך רק ברך ימין של הנהג השיקה באופן קבוע אל הדשבורד. מאחור המצב טוב לא פחות. הראש אמנם קרוב אל תקרת הגג המשתפל לאחור, אך רק גבוהים מ-180 ס"מ יחושו בכך וגם לברכיים נשארו סנטימטרים לא מבוטלים ממשענת המושבים הקדמיים – סעיף שהמאזדה 3 מעט לוקה בו.

מסביב הנוסעים ישנם לא מעט תאי אחסון שימושיים - מקום לבקבוקי 1.5 ליטר, מחזיקי כוסות וכן תאים קטנים לטלפון הנייד ושאר חפצים אישיים. אולם, נראה שדווקא הנדסת האנוש בתכנון אביזרי הקבינה נפלה קורבן על מזבח העיצוב. כך מוקמו מתגי המזגן נמוך מאוד בדשבורד וכל שימוש באלה מחייב הורדה של העיניים מהכביש, מערכת השמע מורכבת מ-26 מתגים שונים (בגרסת ה-1.8 המאובזרת) ותפעולם אינו אינטואיטיבי ומצריך פרק לא קצר של למידה. כמו כן, כאשר נוהגים בקרוז בשעות הצהריים, כאשר השמש קופחת מעל, האור שנכנס אל תא הנוסעים מוחזר ממשטחי הפלסטיק ומשתקף על גבי לוח המחוונים ומקשה על קריאתו.

הקרוז משווקת בישראל עם שני מנועי בנזין – 1.6 ליטר שמפיק 112 כ"ס ב-6,400 סל"ד ו-15.6 קג"מ ב-4,200 סל"ד. השני, בנפח 1.8 ליטר שמפיק 140 כ"ס ב-6,200 סל"ד ו-17.9 קג"מ ב-3,800 סל"ד.

במהלך הנסיעה דרומה הצלחנו לבלות עם שני המנועים ולעמוד על רזיהם. כבר בתחילת הנסיעה אפשר לומר כי מנוע ה-1.8 ליטר מעט גמיש יותר אך שניהם מצריכים דחיקה לקצה גבול הסל"ד כדי להגיע לכדי מיצוי ושניהם לא נמרים של ממש, כאשר מנוע ה-1.6 ליטר מרגיש חלש משמעותית. את נתוני זמני ההאצה לא ניתן לקבל מהמפרט הטכני, אך על פי התחושה, שני המנועים זקוקים לזמן רב כדי להראות 100 קמ"ש על מחוג המהירות (מעל ל-13 שניות). כמובן שבהתנהלות עירונית ובהזדחלות בפקקים זה לא יורגש, אך המשמעות של כך תהיה בעת ביצוע עקיפות, כשתדרשו לנעוץ את רגל ימין בשטיח ולתכנן זאת זמן לא קצר מראש.

הצורך להמריץ את המנועים גבוה בסל"ד כדי לקבל כוח, גורם לאלה (בייחוד למנוע ה-1.6) להרעיש ולהרגיש מחוספסים מאוד וכן אינו עומד בקנה אחד עם תכנון תיבות ההילוכים. אלה מציעות אמנם שישה יחסי העברה וזה חידוש נאה בקבוצה, אך אלה חולקו בצורה שאינה מתאימה לאופיו של המנוע. יחסי ההעברה נבחרו להיות ארוכים מאוד (הילוך שני עד 110 קמ"ש) ומשום מה, בהאצה מתונה התיבה מטפסת במעלה שלושת ההילוכים הראשונים במהירות אל ההילוך הרביעי ועם עליית המהירות גם עוברת אל ההילוכים החמישי והשישי אשר מעמיד את השיוט ב-100 קמ"ש על 2,000 סל"ד. הדבר נעשה כמובן כדי להבטיח שיוט נינוח, שקט וחסכוני, אך גם גורם לכך שכל נגיעה בדוושת הדלק תגרום להורדה של הילוך.

נהיגת המבחן גם בשתי הגרסאות הייתה מהסוג התובעני, כך שצריכת הדלק הייתה כצפוי גבוהה מהצהרות היצרן. אולם, דווקא היה זה מנוע ה-1.6 ליטר שהפגין צימאון גדול יותר עם ממוצע של 7.5 ק"מ לכל ליטר, לעומת 8.6 ק"מ לכל ליטר במנוע ה-1.8. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לחולשתו של המנוע הקטן, מה שדרש עומס ממושך יותר על הדוושה הימנית.

למרות זאת, אין לנו ספק שבנהיגה מתונה ושפויה יותר, שני המנועים יציגו צריכות דלק טובות משמעותית.

אם בביצועים הקרוז לא מככבת, דווקא בסעיף הנוחות היא עושה עבודה טובה. זו עדיין לא צרפתייה מרוככת, אבל מתליה של הקרוז הצליחו להתמודד היטב עם כל סוגי המהמורות שהשלכנו לעברם בנסיעה. כיולם הבסיסי נעשה על הצד הקשיח, כך שיש תחושה תמידית של הדרך הזורמת מתחת לגלגלים, אך נראה שהם מצליחים להוציא את העוקץ מכל שיבוש או תוואי לא אחיד.

בסעיף ההתנהגות, הקרוז לא מתכוונת לתקוף את הרף הגבוה של ההנאה מנהיגה שהציבה המאזדה 3, אלא בחרה ללכת על הצד הבטוח יותר. גם כאשר מעיזים ותוקפים איתה פניות במהירות גבוהה, היא תפגין אחיזת כביש גבוהה ותגיב בתת היגוי קל בקצה יכולותיה כשבקרת היציבות מפקחת ביעילות על בטיחות הנוסעים. למרות זאת, הקרוז מצוידת בהגה שקצת פוגם בחוויית השימוש בו. משקלו טוב ברוב תנאי הנהיגה, אבל שום בדל תקשורת לא עובר דרכו מהגלגלים הקדמיים אל ידי הנהג/ת והוא גם לא חד מספיק.

בין שתי הגרסאות ישנו הבדל קל בחדות הנסיעה וזה קשור בעיקר לשימוש בחישוקים בגודל שונה. גרסת ה-1.6 ליטר מצוידת בחישוקי 16 אינטש שעליהם מולבשים צמיגים בעלי דופן גבוהה. אלה גורמים לשיפור קל בנוחות הנסיעה בזכות יכולת ספיגתם, אך גם לחדות פחותה בהיגוי. גרסת ה-1.8 לעומתה מצוידת בחישוקי 17 אינטש שעליהם מולבשים צמיגים רחבים יותר ובעלי דופן נמוכה יותר ואלה מעניקים את ההיפך הגמור – חדות על חשבון מעט נוחות נסיעה.

בסעיף בידוד הרעשים יש לציין לטובה את יכולתה של הקרוז להשאיר את רוב רעשי הסביבה מחוץ לתא הנוסעים. רעשי רוח מופיעים רק במהירות גבוהה שהשתיקה יפה לה ורעשי הכביש מרוככים היטב כך שאין שום קושי לנהל שיחה שקטה ברכב בזמן שיוט מהיר.

אחרי מאות קילומטרים של נהיגה בשתי הגרסאות החדשות של הקרוז, אפשר לסכם ולומר שסוף סוף יש ליבואנית שברולט לישראל מכונית שמסוגלת להעמיד מאבק של ממש לטובות שבקבוצת הרישוי השניה והשלישית. הקרוז החדשה אינה מושלמת אבל היא מציעה תא נוסעים נעים לשהיה, עם מרחב נדיב, שימושיות טובה וכמובן עיצוב שובר שגרה.

למרות שלא מדובר במכונית מהירה במיוחד, קל מאוד להעביר בה מרחקים ארוכים בזכות נוחות הנסיעה, השקט בתא הנוסעים והמושבים שעושים עבודה לא רעה בכלל. לחובתה עומדים צבעים אפורים מדי בתא הנוסעים, מנועים לא חזקים במיוחד והגה חשמלי חסר תחושה, אבל אלו מאפיינים את הרוב המוחץ של המכוניות המתחרות בקבוצה 2 וממילא בודדים מבינכם יחושו בכך.

בשורה התחתונה, במחיר של החל מ-114 אלף שקל (132 אלף לגרסת ה-1.8), אפשר לומר שהקרוז נותנת תמורה טובה מאוד לכסף ועושה רושם שהיא תצליח לגנוב לא מעט לקוחות גם מהשחקניות החזקות בקבוצה שנהנו עד כה מהגמוניה שם, ולזכותה עומד גם תזמון השקה מצוין הנובע מאיחור בשיווקה של המאזדה 3 החדשה. המשימה הבאה שמוטלת על כתפי UMI היא לשפר את תדמית המותג שברולט בישראל ולנסות להעניק לו את תפישת "המניה הבטוחה" שרבים משייכים למכוניות מאזדה וטויוטה. את הבסיס, מכונית ראויה, כבר יש להם.

אורך/רוחב/גובה: 4.6, 1.78, 1.47 מטר
בסיס גלגלים: 2,68 מטר
משקל עצמי: 1,324 – 1,355 ק"ג
נפח תא מטען: 450 ליטר

מנוע 1.6:
הספק: 112 כ"ס ב-6,400 סל"ד
מומנט: 15.6 קג"מ ב-4,200 סל"ד
תיבת הילוכים: אוט', תפעול ידני, 6 הילוכים
מהירות מרבית: 180 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 12.8 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן: 7.5 ק"מ לליטר

מנוע 1.8 ליטר:
הספק: 140 כ"ס ב-6,200 סל"ד
מומנט: 17.9 קג"מ ב-3,800 סל"ד
תיבת הילוכים: אוט', תפעול ידני, 6 הילוכים
מהירות מרבית: 190 קמ"ש
צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 12.8 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן: 8.6 ק"מ לליטר