סובארו מעולם לא הסתירה את סלידתה מכל דבר שאינו מערבב בנזין ובוקסר. ובכל זאת, בשנתיים האחרונות היא החלה לפזר פרטים על יחידות טורבו-דיזל חדשות, שלאחרונה עשו דרכן אל רכב הפנאי פורסטר, וכן אל האימפרזה (B3) והלגאסי (B4) המשפחתיות. אולם, עם השקת הדורות החדשים לטויוטה פריוס והונדה אינסייט, סובארו נחושה לסגור את הפער בסיועה של מכונית היברידית עצמאית אשר תוצג לציבור ב-2012.
ההיסטוריה ההיברידית של סובארו, חפוזה מאוד וחסרה. בתערוכת הרכב של טוקיו ב-2005 הציגה היצרנית היפנית רעיון למכונית היברידית - B5 THP קונספט. המערכות הסתמכו על מנוע בנזין וחשמל, כשהכוח נשלח למערכת ההנעה הכפולה והסימטרית של סובארו (AWD).
בדיעבד, היה זה סוג של הצהרת כוונות שפספסו את המטרה, מפני שהדגם מעולם לא התקרב לפס הייצור. עד כמה תהיה סובארו שלמה עם המהלך הנוכחי, עוד נותר לגלות. יותר מכך, לא ידועים אחוזי מעורבותה של טויוטה בתכנית היות והיא מחזיקה בכ-16 אחוזים מבעלת הבית של סובארו 'פוגי'. טויוטה, היצרנית הגדולה בעולם, לא תמהר לשתף את פרשנותה בתחום. ולכן סביר שסובארו תאלץ לשאוב ממנה מידע טכני מוגבל, ולפתח את מערכת ההנעה ההיברידית בגפה.
ההחלטה של סובארו להתמקצע בתחום ההיברידי נובעת ממספר סיבות. חלקן מדאגה לסביבה, אך החלק המרכזי נוגע לנתח המכירות שלה בארה"ב, שם ההגבלות הזיהומיות החדשות יאלצו אותה להתמודד במישור מפוכח מבעבר. אין זה מעיד כי היא תנטוש במפתיע את פיתוחם של מנועי הדיזל, או חלילה מנועי הטורבו, אולם התמונה נעשית כעת ברורה לאור מצבה של התעשייה המחפשת אמצעים ידידותיים וחסכוניים.
במקביל לתכניות ההיברידיות, סובארו תמשיך לדחוף את סגמנט המיני על טהרת החשמל. פרוייקט זה מיוצג בחברה דרך סטלה EV וה-R1e. ה-EV, מיקרווואן בעל טווח נסיעה של 80 ק"מ בין טעינות, נחשב כרגע בסובארו לדגם הקרוב ביותר לשימוש מסחרי. לעומתו, ה-R1e הוא דגם בעל ממדים זעירים, בדומה ל-IQ של טויוטה, אך עדיין מצוי בשלבי פיתוח מקדמיים בשיתוף חברת החשמל המרכזית בטוקיו, וממנו מוקצים כ-10 דגמים בלבד למבחנים. מה שלא יניב הפיתוח ההיברידי של סובארו, נראה כי היצרניות המתחרות לא ינוחו על מי מנוחות.
דגם היברידי לסובארו ב-2012
25.5.2009 / 13:13