הרכב נגנב? לך תוכיח

כידוע, באקלים הביטוחי השורר במדינתנו, האזרח הקטן – המבוטח, הוא שצריך פעמים רבות להוכיח "שאין לו אחות". עליו להוכיח כי באמת נגרם לו נזק, כי אינו אשם בנזק, כי עשה כל שביכולתו להקטין את הנזק, כי אכן פרצו לביתו, כי הוא לא היה שותף בגניבה, ובתביעות בריאות ואובדן כושר עבודה – כי הוא ממש על ערש דווי. יש כמובן המצאות נוספות, כיד הדמיון הטובה.

היום הבאנו מקרה של זוג אזרחים מן השורה אשר הפכו מכורח הנסיבות ל"בוני וקלייד". הם אולצו על ידי חברת הביטוח להוכיח שלא גנבו את הרכב של עצמם, פעמיים. בנוסף, הבעל אף מצא עצמו מבלה את הלילה מאחורי סורג ובריח מאחר ונחשד במעורבות בגניבה.

רכבם של בני הזוג נגנב לרוע המזל פעמיים, בסמיכות זמנים. ואם להוסיף על רוע המזל, הוא גם נמצא פעמיים (כן, במדינתנו מציאת רכב גנוב הינה מזל רע ולא מזל טוב) כשהוא נושא "תוספות" של נזקים ופגעים שונים. בפעם הראשונה נגנב הרכב ונמצא כעבור שבועיים, אלא שנגרמו לו נזקים שהצריכו תיקונו. בני הזוג הודיעו לחברת הביטוח על הנזק ועל שיעורו, אך לא רק שלא קיבלו את הכסף, אלא אפילו הסבר מדוע לא הם לא זכו לקבל.

כעבור כשלושה חודשים נגנב הרכב שוב, והפעם נשלח חוקר מטעם חברת הביטוח לבדוק את פשר העניין (לנושא של ההתנהלות מול חוקרי חברות ביטוח כבר הקדשנו מאמר נפרד המצורף בקישור, ורצוי כי תעיינו בו). לבני הזוג לא נאמר כי קיים חשד כלשהו, והאישה חתמה על שטר העברת בעלות על פי דרישת חברת הביטוח. אך את הכסף עדיין לא קיבלו בני הזוג, ולא הסבר מדוע זה אינו משולם להם וזאת למרות שעל פי תנאי הפוליסה התקנית, הרכב מוכרז כ"טוטאל לוס" אם לא נמצא כעבור 30 יום מיום הגניבה.

כאן שיחק מזלה של חברת הביטוח. השתהותה בביצוע התשלומים זיכתה אותה ב"פרס" בלתי צפוי - הרכב נמצא כעבור כחודשיים כשעליו לוחיות זיהוי מזוייפות, לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, וכאשר נגרמו לו נזקים שונים. בני הזוג לא רצו לקבל את הרכב חזרה אך נאלצו לעשות כן, ומכרו אותו במצבו הניזוק תוך הפסד כספי.

בני הזוג סבלו מספיק? מסתבר שלא. עד כה הם היו "רק" מופסדים והשלב בו הם הופכים לחשודים עוד לפניהם. כעת טענה חברת הביטוח כי אין התאמה בין שני הסטים של מפתחות הרכב שנמסרו על ידי בני הזוג לחוקר, וכי אין התאמה בין אחד משלטי הרכב שנמסרו לו וקיים חשד כי בני הזוג מעורבים בצורה כלשהי בגניבה.

מלאה שאת היסורים? עדיין לא. חשדות "סתם" הם כאין וכאפס לעומת חשדות פליליים ממש. כאילו לא היה טרוד דיו בכל ענייני הגניבה, הוזעק הבעל לתחנת המשטרה ולבית המשפט להארכת מעצר כשהוא חשוד במעורבות בגניבה (נציין כי רכיב התביעה של בני הזוג בגין אפיזודה זו – נדחה, בקביעה כי לא נפל כל דופי בהתנהלות החוקר מטעם חברת הביטוח).

בית המשפט פתח את פסקו בקביעה כי קודם לכל, וללא כל קשר האם צודקת חברת הביטוח בדחיית התביעה, עליה לנמק את סירובה לשלם תגמולי ביטוח, ולכן דחה בתוקף טענת חברת הביטוח כי בני הזוג ידעו היטב מה הם נימוקי אי התשלום. נקבע כי זו התנהגות לא ראויה (ועם זאת לא פסק ריבית מיוחדת עונשית על פי חוק חוזה הביטוח בטענה שזו לא התבקשה במפורש בכתב התביעה. לטעמנו, שגויה קביעה זו, שכן חוק חוזה הביטוח הינו חוק צרכני ויש לפרשו לטובת המבוטח. אם בתי המשפט נרתעים מהטלת ריבית עונשית גם כשהם קובעים כי חברת הביטוח התנהלה שלא כשורה, הרי לטעמנו, המסר אינו חריף וברור דיו).

בית המשפט המשיך בקביעה כי הנטל להוכיח את המעורבות של המבוטח בגניבה מוטל על חברת הביטוח ולא המבוטח הוא שצריך להוכיח שלא היה שותף בגניבה, ואין להדביק למבוטח תווית של עבריין סתם כך. לא רק זאת, אלא הנטל לסוג כזה של הוכחה אינו הנטל האזרחי הרגיל של "מאזן הסתברויות" אלא נטל מוגבר שקרוב במהותו לנטל בדין הפלילי לאור טיבה של הטענה אשר הינה למעשה האשמה פלילית.

בית המשפט מצא כי חברת הביטוח לא הרימה את הנטל להוכיח כי בני הזוג היו שותפים בגניבות לא בפעם הראשונה וגם לא בפעם השניה, וזאת למרות שביחס לפעם השניה אכן עלו ספקות מסויימים. בית המשפט קבע כי אין די בחשדות או באי התאמות מסויימות בגרסה.

כל הקביעות הללו, רחוקות מאוד כמובן מהמצג שחברות הביטוח מנסות לעיתים למכור למבוטחים שאינם בקיאים ברזי המשפט, מיד לאחר הגניבה. אשר על כן נציע לכם קוראינו המבוטחים, לא להבהל מ"חשדות", "האשמות" ולא להכנע ללחץ המופעל עליכם בעניין "מעורבותכם" בגניבה. תכליתם של אלו פעמים רבות לשכנע אתכם להסכים לבדיקת פוליגרף אשר תוצאותיה יכולות לשמש כנגדכם או להפחית את סכום הפיצוי המגיע לכם בטענה כי כדאי לכם "לקנות סיכון".

מעבר לכך, אין לנו המלצות פרקטיות, שהרי מה נוכל לאמר לכם – לא לגנוב את רכביכם? לא להיראות חשודים? אם אין לכם מזל וגנבו לכם את הרכב, תקווו שלא תתווסף לחוסר המזל גם חוסר הגינות מצד חברת הביטוח.


* הכותבת הינה היועצת המשפטית של 'איגוד המוסכים בישראל' ו'פורום התיקון הבטוח'