למי יעזור המס הירוק?

מכוניות חדישות מזהמות פחות ממכוניות מיושנות. ככה זה. עניין של טכנולוגיה והתאמה לתקני זיהום עולמיים שהולכים ומחמירים. ככל שיקנו יותר מכוניות חדשות, כך יקטן זיהום האוויר. שלא לדבר על תאונות הדרכים - מכוניות חדישות הן בדרך כלל בטוחות יותר. והנה עוד הנחה שמותר להאמין לה: ככל שיופחת המיסוי על מכוניות חדשות, כך יקנו יותר מכוניות חדשות והגיל הממוצע של ציי הרכב בישראל יירד.

התוכנית המקורית היתה מקסימה: להוריד את המס לדגמי רכב ידידותיים לסביבה, להעלות את המס לדגמים מזהמים ובכך להסיט צרכנים להעדיף מכוניות נקיות. השורה התחתונה מבחינת הכנסות המדינה היתה אמורה להיות אפס, כלומר ללא הגדלת מיסוי וללא תוספת להכנסות המדינה.

אלא שממשלתנו היקרה לא עמדה בפיתוי, וברגע האחרון הוחלט "לכייל מחדש את תוכנית המיסוי הירוק". השורה התחתונה החדשה והנוכחית - מס הקנייה על רכב עומד דווקא לעלות, והכנסות המדינה ממיסוי רכב חדש עומדות לעלות ב-400 מיליון שקל בשנה.

האם שוב דוחפים לנו עוד מס, רק שהפעם במסווה אופנתי ירוק? לא ולא, מתעקשים במשרד האוצר, כוונת המשורר נשמרה - למעלה מ-50% מהמכוניות הנמכרות בישראל ייהנו דווקא מהוזלת מס, ומי שייפגע הם המזהמים הגדולים יותר: הג'יפים.

אוי הג'יפים. טוב שיש את מי לתלות גבוה בכיכר העיר. אבל האם התייקרות של פולקסווגן טוארג מ-400 אלף שקל ל-420 אלף שקל תזיז משהו למישהו? האם מהפלח המצומצם של הג'יפים תחלוב המדינה תוספת מס של 400 מיליון שקל? לא. ההשפעה של המיסוי הירוק עמוקה יותר. הנה, אפילו במכוניות המשפחתיות: הונדה סיוויק תוזל ב-5,000 שקל, מאזדה 3 תתייקר ב-3,000 שקל ופתאום הפער ביניהן לא יהיה גדול כמו היום. פורד מונדיאו תתייקר, פיז'ו 308 ידנית תוזל.

למי אכפת שפיז'ו 308 ידנית תוזל? כאן בדיוק נכנסת לפעולה הרפורמה השנייה - ביטול שיטת קבוצות השימוש. לפי השיטה החדשה, לא יהיו מדרגות מס שכל הדגמים מתקבצים ומיישרים קו לפיהן - אלא מיסוי ליניארי שנגזר באחוזים ממחיר הרכב. התוצאה היא שמכונית שהוזלה בזכות ידידותיותה לסביבה תהיה כדאית יותר לבחירה בליסינג, גם למשתמש הסופי.

השורה התחתונה: יעקב שחר, יבואן הונדה, מחייך. המכוניות שלו מזהמות פחות. גם ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה, ירוויח עוד כמה גרושים. ומה אתנו הקטנים? אולי לא נעבור כל כך מהר מ-1,600 אוטומט ל-1.2 ידני, אבל יש סיכוי שנהנה מתחרות רבה יותר של היבואנים על כיסנו, ממגוון רחב יותר של דגמים ואולי אפילו מקצת פחות זיהום אוויר. נכון שזאת לא המהפכה לה פיללנו. נכון שהשוק שלנו עוד קצת מפגר, ובעיקר אנחנו מחכים לפרק הבא: תחבורה ציבורית ראויה (רכבת, רכבת), יותר מיסוי על השימוש ברכב (למשל אגרת גודש) ופחות מיסוי על רכישת הרכב עצמו.